חכמת אדם/פא
|
< הקודם · הבא > |
א כלים שהכניסו בו יין הרי הכלים בולעים יי"נ ואסורים בלא הכשר והכשירן אינן שוין יש מהם שדי בשכשוך ויש מהם שצריכין מילוי ועירוי והשכשוך שנכתוב בכ"מ הוא שידיחנו ג' פעמים במים אבל לא ביין ויש מקילין בדיעבד אם עושה השכשוך ע"י יין אבל היין ששכשך בו אסור בשתיה שהרי בלע מן האיסור (שם סי"א) וכל מקום שנכתוב שצריך עירוי ר"ל שצריך למלאותו מים על כל גדותיו וצריך שיוסיף על פה הכלי טיט וכיוצא בו כדי שיעלה המים על פיו שהרי גם שם בלע איסור או שידיחם בכל אחר ויהפכם על פיו (ש"ך ס"ק כ"ה) ויניח בו המים כ"ד שעות מע"ל ולסוף כ"ד שעות ישפכם והמים מותרים שהמים מבטלין טעם היין ויש אוסרין המים דכיון שנתן אותן בכלי להכשירו נמצא אם היה שותה המים היה עובר על אין מבטלין איסור לכתחלה (ש"ך שם ס"ק כ"ט) ואז יתן בו מים שניים ויניחם בו כ"ד שעות מעל"ע וכן יעשה פעם שלישית ולפי שאי אפשר לצמצם ברגע א' ואם לא היה בתוכו כ"ד שעות שלימות לא מהני ולכן יותר טוב שיעמיד מעט יותר מכ"ד שעות ואם עמדו בו המים כמה ימים ולא שפכם לא עלה לו אלא יום א' (שם סעיף י"ב) ומי מלח חזקים שיש בהן שליש מלח ושני שלישים מים מועילים במעל"ע כמו עירוי ג' ימים:
ב כלים שאין מכניסין לקיום דהיינו שאין דרך להכניס בו יין לעמוד בו ג"י בין שהם של עור בין של עץ או זכוכית או אבן או מתכות אם אינם מזופתים משכשכין במים ומותרים (חוץ מכלי הגת שיתבאר לקמן כלל ס"ב) בין שהיה תחלת תשמישן ביד עכו"ם בין שהיה בו יין שלנו ונגע בו עכו"ם בעוד משקה טופח להטפיח על הכלי. ואם היו מזופתים וחדשים בימיהם דרכן לשום בהם יין בשעת זפיתה ואותו יין אין אוסר דהוי במשליך לאיבוד מ"מ אם נתן אח"כ בהם יין אינו ניכר כ"כ וחיישינן שמא נתנו בהם יין וכ"ש אם הם ישנים שנתיישנו ביד עכו"ם בתשמיש יין קולף את הזפת ומשכשן ומותרים ואם לא רצה לקלוף ממלאן ומערן ג"י כדלעי ובזה"ז שאין רגילין ליתן בהם יין בשעת זפיתה כ"ז שהם חדשים מראיתן צהוב עד שיתנו בהם יין לפיכך יכול לקנותם מהם כ"ז שהם צהובים דאם היה נותן בהם יין היה ניכר וי"א דבכלי שלנו שהיה משקה עליהם טופח ע"מ להטפיח ונגע בהם עכו"ם אם הם של עץ ואבן או מתכות ושכשכם אפי' הם זפותים ועבר ונתן בהם יין אין לאסור בדיעבד ואפילו אין בו ס' ומכל שכן דמסתמא יש ס' נגד קליפת הכלי אבל של עור שהם רכי' והזפת מבליע בהם היין לכ"ע צריך עירוי (שם סעיף א' בט"ז ובש"ך) ומ"מ לא נקרא זפותים בשביל מעט זפת כגון משפך שהוא מזופף מעט סביב הברזל וכן כלי שהיא שוע בשעוה אין דינו כמזופף דשועה לא בלעה (סעיף ב'):
ג כלי חרס אע"ג דלענין הגעלה קיי"ל דלא מועיל הגעלה מ"מ לענין יי"נ כיון שתשמישו היה בצונן קים להו לחז"ל דע"י עירוי המים מקלישין טעם היין ומ"מ כיון שהם נוחים לבלוע ולכן אפי' אין מכניסים לקיום ואינם זפותים אם נשתמש בהם עכו"ם כ"ז שלא שבעו לבלוע צריכים מילוי ועירוי ומאימתי שבעו מלבלוע ביין שבעו בשני פעמים לפיכך אם נשתמש בו ישראל ביין שני פעמים אזי כבר שבעו מלבלוע ואם נשתמש בהם עכו"ם אח"כ די בשכשוך ואם נשתמש בו ישראל במים ב' פעמים כיון דמיא קלישי ונבלע יותר אינו שבע מלבלוע עד שישתמש בהם ישראל ג"פ במים ואז כבר שבע ואם אח"כ נשתמש בו עכו"ם מותר גם כן בשכשוך אבל אם נשתמש בהם עכו"ם ביין בפעם ראשון קודם שהשתמש בו ישראל או אפי' שכבר נשתמש בו ישראל פעם אחד אפי' ביין והעכו"ם השתמש בו פעם ב' או שנשתמשו בו במים אפי' ב' פעמים כיון שלא שבעו מלבלוע בולע ולפיכך צריך מילוי ועירוי. ואם נתן בהם מים פעם א' ושהו בהם שעה גדולה כמו רביע היום הוי בלועים ממים כאילו נתן בהם מים ג"פ ויש מקילין עוד דאם כבר שבעו מלבלוע אפי' במכניסו לקיום א"צ מילוי ועירוי ואע"ג דבשאר כלים במכניס לקיום צריך מילוי היינו משום דשאר כלים אינם שובעים לעולם (ב"ח) וי"א דבמכניסו לקיום דינו כשאר כלים (ב"י בש"ך ס"ק ט"ו) וכ"ז באינם זפותים אבל אם הם זפותים צריך מילוי ועירוי ובשלנו שנגע בהם בעוד משקה טופח להטפיח נוהגין לכתחלה לשתות בהם ע"י שכשוך כיון שכבר שבעו מלבלוע ולכן עדיפי משאר כלים (סעיף ד' ובש"ך ס"ק ט"ו) וכדים של עכו"ם שהם מיוחדים ליין אין להשתמש בהם יין דתחילת תשמישן ביד עכו"ם אבל אותן שממלאים בהן גם מים הוי ס' דרבנן שמא נשתמש בהן תחלה מים ומותרים בהדחה (ט"ז ס"ק ח'):
ד כלים שמכניסים בהם יין לקיום דהיינו שדרך להכניס בו יין לג' ימים (ססעי' ט') צריכים עירוי בין זפותים או אינם זפותים אפילו הם כלים שלנו ונשתמש בהם עכו"ם אפילו לפי שעה דגזרינן שמא ישתמש בהם שיעור כבישה כדלקמן אבל אם רק נגע בכלים שלנו כשהיו טופח להטפיח דינו כאין מכניסו לקיום (סעיף ז' ובש"ך ס"ק כ"א כ"ב):
ה י"א שלא החמירו בשביל מכניסו לקיום אלא בכלי חרס ויש מוסיפין גם של עץ ועור ויש מוסיין גם של אבן ומתכות וכן ראוי לנהוג אבל כלי זכוכית לכ"ע אין מחמירין בהם בשביל שמכניסו לקיום דהם קשים ובליעתן מועטת (סעיף ח') וכן כוסות אע"פ ששותין בהם תדיר מ"מ אין היין שוהה בהן תמיד אלא ממלאן לפי שעה ושותה ומערה. הלכך אין להם דין מכניסין לקיום (סעיף ט') ודין נודות וחמת של טייעים מבואר בש"ע שם:
ו אפילו במכניסו לקיום אינו בולע יותר מכדי קליפה לפיכך אם העביר עליהם מלקט ורהיטני או קלפם בקרדום הוכשרו אבל קליפת הזפת לא מהני בכלים המכניסים לקיום שהזפת מבליע היין בכלי ומ"מ כשעושה מילוי ועירוי א"צ לקלוף הזפת (סעיף י"ג ובט"ז) ודוקא בסתם שלא נודע לנו אם עמד בו יין מע"ל אבל אם ידוע שעמד בו יין מע"ל הוי כבוש וכבוש כמבושל ואפילו הוא אינו ב"י דאדרבה כל שמתיישן היין בכלי הוא נ"ט לשבח (סימן קל"ז ש"ך ס"ק י') ואין לו תקנה לא במילוי ועירוי אלא דוקא הגעלה כדינו ובכלי חרס אין לו תקנה (ש"ך סי' קל"ה ס"ק ל"ג ובסימן קל"ז ס"ק ט') ומ"מ לצורך גדול י"ל דאפילו ידוע שעמד בו מע"ל כיון דנבלע בו בצונן יש להתיר במילוי ועירוי וכן לענין חמץ אם יש דוחק גדול וא"א להשיג כלים זכוכית חדשים יש להקל ע"י מילוי ועירוי כיון דהתירה בלע (ועיין במ"א סימן תנ"א ס"ק ל"ט ובס"ק מ"ט) אבל בשאר איסורין אע"פ שלא נבלע בו רק בצונן כיון שנכבש בכלי מע"ל הוי כמבושל וכן אפילו לענין יי"נ אם ידוע שנשתמש בו בחמין צריך הגעלה וכ"ח אין לו תקנה (ע"ש בש"ך ובסי' קל"ה סעיף ו'):
ז כלי חרס שנשתמש בו יי"נ אם החזירן לכבשן והסיקן מבחוץ ונתלבנו אפי' לא השהה בתוכו עד שנשר הזפת אלא שנרפה שרי אבל אם הסיקן מבפנים לא מהני אא"כ הסיקן כ"כ עד שעבר חומם לצד חוץ כ"כ שהיד סולדת (סימן י"ד):
ח כלי עץ וכלי עור וכלי חרס אפילו מזופתים ואפילו הכניסן לקיום ניתרים בהגעלה בכלי ראשון. ויש מתירין אפילו ע"י עירוי שמערה בהן רותחין ולגלגלן כיון דתשמישן בצונן ויש לסמוך ע"ז בדיעבד. ואפי' לכתחלה נוהגין ליתן אבנים קטנים מלובנים תוך החביות או גדולים ונותנו על המשפך ושופך עליהם רותחין ויורדים לתוך החביות ומגלגלו ומחשבין זה לכלי ראשון (סימן ט"ו):
ט כל הכלים שישנן י"ב חודש שרי וא"צ להתיר הקשים שודאי כלה כל לחלוחית יין שבהם ואפי' נתן לתוכם מים תוך יב"ח אין בכך כלום (סעיף ט"ו):
י השולח ביד עכו"ם כלים המיוחדים ליין צריך להחתימם לכתחלה בב' חותמות ולפחות בחותם א' כדי שתהא ניכר אם הכניס בהם העכו"ם יין ואם עבר ושלחם ושהה ביד עכו"ם אפילו שעה א' צריך הכשר כפי ענין ההכשר המבואר לעיל אבל לשהותם מעל"ע לא מהני דבכלי יין לא מהני שהיות מע"ל דהיין כ"ז שמתיישן משביח (ש"ך ס"ק ב') ואם עבר והשתמש בו מותר בדיעבד. ואם הם חביות גדולות מותר לשהותן בבית עכו"ם אומן יום או יומים לתקנם דבכלי גדול כזה אין רגילין להשתמש בו לפי שעה (סימן קל"ו):
יא כל הכלים האסורים מחמת יי"נ בדיעבד שהכניס ישראל לתוכו יין קודם שהכשירן לדידן דקי"ל דיי"נ בטל בס' וכיון דנבלע בו בצונן אינו נבלע בו יותר מכדי קליפת הכלי ואין לך כלי שלא יהיה בו ס' נגד קליפת הכלי ואם עמד בו מע"ל דאז צריך ששים נגד כל הכלי אם היה כלי שאין מכניסו לקיום והוא יבש לא נאסר אא"כ עמד בו יינו של ישראל כ"ד שעות דאז פולט האיסור ואם הוא כלי שמכניסו לקיום נאסר יינו של ישראל מיד ולצורך גדול יש להתיר ולסמוך על סתימת הפוסקים דאפילו עמד בו היין האסור כמה ימים אינו נבלע בו יותר מכ"ק וא"כ אפי' אין בו מים מותר (סי' קל"ז ובש"ך ס"ק ט'):
יב הא דבעי' מילוי ועירוי לכלים הנאסרים מיי"נ היינו דוקא ליתן לתוכו יין אבל אם רצה ליתן לתוכו מים או שכר או שאר משקין מותר כי טעם היין הנפלט לתוכן פגום מעיקרא הוא ואפילו לשהות שם המשקין כמה ימים מותר דאף על גב דנטל"פ לכתחלה אסור ביין נסך הקילו ועוד דהוי פגום מעיקרא (שם בט"ז ס"ק ז' ט"ס וצ"ל ותו דאם תאמר שאם נשתהא איסור אסור א"כ אפי' כו' ומדבריו משמע שאם בישל דבר שפגום מעיקרא והוא איסור דרבנן הקדרה מותר וצ"ע ומש"כ שם הש"ך ס"ק ט"ז דדוקא באקראי בעלמא אבל בקביעות אסור דבריו תמוהי' מאוד דכי' שכן הוא בש"ס והיינו דאית' בט"ז ל"ג ע"ב רבינא שרי' ליה לר' חייא בר"י למירמא ביה שכרא אזל רמא בים חמרא וא"ה לא חש לה למלתא אמר אקראי בעלמא ור"ל שאע"ג שראה שכיון שהתיר לו שכר רמא ביה ג"כ יין וא"כ הו"ל לגזור שכר אטו יין אפ"ה לא גזר דאמר מקרה בעלמא היה וכן מצינו ב"פ בש"ס ודלא כש"ך) וכן מותר למלוח בהם דהמלח שורף את היין:
יג ודוקא שנתן לתוכו מים או שאר משקין שלא לכוונת הכשר הכלי אבל אם נתן לתוכו לכוונת הכשר הכלי דינו כמבטל איסור לכתחלה (ש"ך סקל"ה ס"ק כ"ט):
יד אם עשה המילוי ועירוי ביין כדין עירוי מ"מ אסור לכתחלה ליתן לתוכו יין אפילו לדידן דבטל בס' דמ"מ שלא במקום הפסד קי"ל דאוסר במשהו אם לא שאין לו כלי אחר דמותר (סימן קל"ז בש"ך ס"ק י"ח):
טו כלים שנתחזק שהיה בו יין של יי"נ ועכו"ם לפי תומו מסיח שכבר נכשרו אינו נאמן אע"פ שאינו אלא מדרבנן כיון דאיתחזק איסורא (שם "ק י"ט) וע' לעיל כלל ע"ב סימן י"ז:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |