חכמת אדם/נ

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חכמת אדםTriangleArrow-Left.png נ

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דין פת שאפה עם בשר או גבינה (סי' צ"ז)

א אין לאפות שום פת עם (פלאדן) של גבינה או פשטידא של בשר בתנור אחד אפילו פי התנור פתוח (דאם היה סתום מבואר בכלל ס"ב) ואפי' התנו' רחב ואינו משופע דחיישי' שמא יזוב מהם אל הפת ואפי' הם במחבת נהגו להחמיר לכתחלה ונהגו לשום אותם בפי התנור וכ"ש דאסור להעמיד קדרה עם חלב לבשל דטבע החלב להעלות רתיחה לחוץ. ואם זב מן הפשטידא (הפלאדן) לחוץ דינו כאלו נילוש עמו ויתבאר בסמוך: ובדיעבד אם אין התנור משופע או שהפת עומד למעלה מהפשטידא לא מחזקינן איסור שמא זב דאפילו את"ל דזב שמא לא הגיע לתחת הפת והוי ס"ס אבל אם ראינו שזב מפשטיד' לחוץ אע"פי שהפת רחוק מהפשטידא אסור דהא קיי"ל דמספקא לן אם מפעפע בכל הכלי כדלעיל כלל מ"ה וא"כ אין כאן אלא ספק אחד: ואם התנור משופע מסתמא זב תחת הפת עצמו (ש"ך שם) ובהפ"מ נ"ל אם לא זב תחת הפת ממש יש לסמוך להתיר הפת דהוי נ"ט בר נ"ט השומן בתנור והתנור בפת וא"כ עכ"פ אין לדמותו לנילוש עם החלב ומות' לאכול הפת עכ"פ במלח (עיין כו"פ):

ב ואם זב חלב או שומן בתנור ואח"כ העמיד על אותו מקו' קדרה של בשר או חלב הקדירה אסורה דאע"פ שנבלע בתנור מ"מ ידוע שהשמנונית של בשר או חלב עדיין נשאר בעין והמאכל שבקדירה אם יש בו ס' נגד השמנונית מותר ואם נתן על אותו מקום לחם דינו כנילוש עמו אבל אם אפה (פלאדין) בתנור בלא מחבת וה"ה קיכליך שנלושו בחמאה או בשומן ידוע שלא נשאר בתנור שמנונית בעין אלא שנבלע בתנור ואז גם הקדירה מותר דכיון שכבר נבלע בתוכו ואין שם ממשות שומן או חלב בתנור הוי כשני קדרות הנוגעין זה בזה ומותר (ט"ז ס"ק ג'):

ג אין לשין עיסה בחלב או בשומן אפילו לאכלו לבדו. גזרה שמא יאכלנו עם הפוכו ואם לש אסור לאכלו אפילו במלח ואפילו אם נתפרסם בעיר שכל הלחם נילוש בחלב מ"מ אסור משום אורחים הבאים לשם (פרי חדש) ואם היה דבר מועט כדי אכילה פעם א' או כלחמי שבת שאוכלין באותו יום או ששינה צורת הפת שתהא ניכרת שלא יאכל בה בשר מותר וי"א דסימן מהני (הגהת ש"ד סימן ל"ה) ודוקא פת שעומד לאכול עם בשר ועם חלב אבל מה שאין דרך לאכלו רק לקינוח או עם משקה מותר ולא חיישינן שיאכלנו אחר שאכל בשר או גבינה דכולי האי לא חיישינן (פרי חדש):

ד ודוקא שהיה בו כ"כ חלב שאין בעיסה ס' כנגדו אבל אם אין בו רק מעט חלב עד שיש בעיסה ס' כנגדו מותר לאכלו לבדו או עם חלב ולא גזרינן שמא יבא לאכלו עם בשר (סי' צ"ז) ונ"ל דאם אינו יודע אם יש בו טעם חלב מות' לטעמו ואם אין בו טעם חלב מותר לאכלו לבד: נ

ה במקום הפס"מ יש לסמוך להורות בפת שזב תחתיו חלב או שומן אז יחלק הפת לבתים הרבה לכל בעל הבית ככר אחד דמ"ש מאפה תחלה דבר מועט דמותר וה"ה עכשיו שמחלק לכל אחד דבר מועט ועוד אפשר להקל שיעשה ג"כ סימן בכל ככר וככר דהיינו אם זב תחתיו שומן יתחוב בכל ככר עצם לסימן ואם זב חלב אזי ימשוח מלמעלה בגבינה וכיון שעושה ב' דברים יש להתיר וכן הורה הרב מהר"ש הזקן מ"ץ דק"ק ווילנא נא ודוקא בזב תחתיו אבל לכתחלה לא יסמוך על זה כיון שהוא מפורש בגמרא:

ו התנור שזב תחתיו שומן או חלב צריך היסק כדין עד שילכו הגחלים על פני כולו ועד שיתלבן:

ז ודוקא בפת וכיוצא בו שעיקר חיות אדם תלוי בו גזרינן (עיין כלל נ"ב סי' ה') אבל מדוכה של בשר שדכו בו בשמים או שהמדוכה אינו לא של בשר וחלב ודכו בו עם בשר מותר לאכול עם אותו מין ולא גזרינן גזירות מה שלא נמצא בש"ס (פ"ת ומנ"י בת"ח כלל ס' דלא כט"ז):

ח דין דגים שאפה עם בשר בתנור אחד עיין כלל ס"ט סימן א':


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.