חכמת אדם/מח
|
< הקודם · הבא > |
א קיי"ל נ"ט בר נ"ט מותר כגון דגים או ביצים אפילו קלופים וכיוצא בו שנתבשלו או נצלו בקדירה של בשר ב"י מקונח יפה או אפילו אינו מקונח אלא שיש ס' נגד הממשות מותר לאכלן בחלב שהרי אין כאן אלא נ"ט בר נ"ט ר"ל שהבשר נתן טעם בקדירה והקדירה בדגים וכיון שהטעם קלוש כ"כ אינו ראוי שיחול עליו אחר שנתנו בחלב שם חדש מב"וח (אבל אם בישל ביצה אפי' אינה קלופה עם בשר אסור לאכלו בחלב) כן סתם בש"ע (סימן צ"ה) אבל אנו נמשכים אחר רמ"א קיי"ל דלכתחלה אסור לאכלן בחלב דכיון שנתבשל בתוכו ה"ז כאלו הבשר היה בעין בתוכו ומ"מ בדיעבד שכבר נתן לתוך החלב מותר דבדיעבד סמכינן על פסק הש"ע בין בנתבשלו בין בנצלו (אחרונים דלא כש"ך ס"ק ד') ואם לא נתבשל בתוכו אלא שבישל דגים בכלי שאינו לא בשר ולא חלב והניח מרותחין לכלי בשר והכלי היה צונן (דאם שניהם חמין הוי כנצלה ש"ך סק"ו) מותר לאכלו בחלב אפילו לכתחלה כיון שלא נתבשל בתוכו לא חשבינן להבלוע כאלו היה הבשר בעין וכן אפילו נתבשל בכלי של בשר מותר לכתחלה ליתנם בכלי של חלב כיון שאין אוכלן בחלב ממש ומ"מ צריך ליזהר שלא יתנם בדרך עירוי לערות מכלי של חלב לבשר כדלקמן סימן י"ג ומ"מ לכבוד שבת וכיוצא בו אם אין לו כלי אחר יש לסמוך על המתירין דמותר לערות ומ"מ ימתין עד שיצטנן קצת מרתיחתו דאז לכ"ע מותר לערות ובשעת הדחק כגון על הדרך מותר לבשל לכתחלה בכלי של בשר וליתנו לכלי של חלב רק שלא יאכל בחלב (עיין פ"ח שם ס"ק ז'):
ב אם היה הכלי שנתבשל בו אינו ב"י מותר לאכלו בחלב אפילו לדידן אבל אסור לכתחלה לבשל בכלי שאב"י כדי לאכלו בחלב דנטל"פ אסור לכתחלה (שם בש"ע ובא"וה כלל ל"ד) וכשחממו מים בכלי של חלב ב"י ולש בהם לחה אסור לאכול הלחם עם בשר אבל אם חממו בכלי שאב"י מותר. ונ"ל דאם אין לו כלי אחר לחמם בו יש לסמוך ולהתיר ללוש בהם אפילו לכתחלה כיון דאיכא תרתי נטל"פ ונ"ט בר נ"ט. (עיין בא"וה כלל ל"ד דין ו' שכתב להדי' דאם בדיעבד הוחמו מותר ללוש וכ"כ עוד כלל ל"ג דין י"ג ומש"כ שם בכלל ל"ד סימן ב' בהגהת סימן ב' בשם מהרא"י כיון שלא הוחמו לשתי' הוי כלכתחלה ע"ש נ"ל דנרשם בטעות שהרי בהדי' אי' בש"ד סימן נ"ט הגהה זו על כלים של איסור דל"ש בו נ"ט בר נ"ט וכ"כ הא"וה שם דבכלי של איסור אף בזה אסור) ואף דבאו"ה כתב דוקא דיעבד שכבר הוחם נ"ל דאם אין לו כלי אחר וא"א להשאיל הוי כדיעבד (כמ"ש הת"ח כלל י"ז הביאו הט"ז סימן צ"א ס"ק ב' במתאכסן בבית נכרי) מים שנתבשל בכלי בשר שאב"י נ"ל דמותר לבשל בו קאווע ולשתותו עם חלב אבל אם חימם בכלי איסור אפילו אב"י אסור ללוש בהם או לבשל דזה מיקרי לכתחלה ואפילו אם חממו לצורך שתייה דכל זמן שהמים בעין הוי כלכתחלה דבאיסור ל"ש נ"ט בר נ"ט כדלקמן סי' י"ז (ועיין בש"ע סי' קכ"ב סעי' ו' ובש"ך שם):
ג קדרה חדשה שבשל בה מים ותחבו בה כף חולבת ואח"כ אפילו באותו יום חזרו ובשלו בה מים פעם אחרת ותחבו כן בשר ושתי הכפות היה ב"י ובשום א' מהפעמים לא היו במים ס' הקדרה לא נאסר לדעת הב"י בש"ע שהרי לשיטתו אפילו תחב שניהם בבת א' במים הכל מותר כדלקמן סימן ו' ומן הדין יכול לבשל בקדרה זו בשר או חלב אך כיון שצריך לקבוע לו תשמיש מסתמא נשאר בו טעם יותר מהכף האחרון אע"ג דלא חשוב טעם דהוי נ"ט בר נ"ט מ"מ טעם קלוש יש בו ולכן יקבע אותו לתשמיש ככף האחרון דהיינו בשר (סימן צ"ד סעיף ה' וע"ש בש"ך ופרי חדש):
ד וכ"ש אם נשתמש בשר בקדירה זו שתחבו בה בראשונה כף חולבת ב"י דמותר לבשל אח"כ בה בשר אבל לכתחלה לא היינו מתירים לבשל בה בשר כיון שצריך עכ"פ לקבוע תשמיש לקדירה כיון שהיא חדשה יש לקבוע לה מחלב שנבלע בה בראשונה (ש"ך שם בסימן צ"ד סס"ק ט"ו):
ה ולמנהגינו ע"פי רמ"א אם תחב ב' כפות בפעם א' בקדירה אסור הכל (כדלקמן סימן ו') אבל אם תחבן בזה אחר זה מותר לבשל בקדירה בשר כתחיבת כף האחרון ואע"ג שכבר קיבל' הקדירה טעם מכף ב"י חולבת וה"ז כדגים שנתבשלו בקדירה של בשר לעיל סימן א' דקיי"ל לשיטתו דאסור לאכלן בכותח דדוקא בדיעבד מותר נ"ט בר נ"ט אבל לכתחלה ע"י בישול אסור. שאני התם דהתם הבשר הנבלע בדגים חשוב טעם כי נבלע אוכל באוכל אבל הכא טעם החלב הנפלט מכף חולבת למים וחוזר ונבלע בקדירה אינו חשוב טעם כשיחזור הקדירה ויפלוט אותו לתוך הבשר ועוד דשם אינו אלא ב' נ"ט דהיינו הבשר בקדירה והקדירה בדגים ובזה נוהגין להחמיר אבל הכא איכא ג' נ"ט החלב בכף והכף אל המים והמים לקדירה ועדיין הוא היתר ובג' נ"ט לכולי עלמא מותר (ונ"ל דיש לדחות טעם זה כמש"כ הש"ך בסימן צ"ה ס"ק ה' בשם הר"ן בטעם א' דמאן לימא לן שלא יתערבו כו' ע"ש וא"כ ה"נ שמא בלעה הקדירה מכף החולבת שלא באמצע המים וא"כ גם הכא אינו אלא ב' נ"ט):
ו קדירה של בשר ב"י שבשלו בו מים או ירקות ותחב בו חולבת ב"י אפילו אין במים ס' נגד הכף מותר הכל לדעת הב"י בש"ע (סימן צ"ה סעיף ג') דהוי נ"ט בר נ"ט דהתיר' ר"ל הבשר נתן בקדירה והקדירה במים ועדיין היה היתר שהיה מותר לאכול לכתחלה המים והירקות עם חלב ואפילו תחב ב' כפות א' של חלב וא' של בשר ושניהם ב"י בפעם א' בקדירה הכל מותר (פ"ח סימן ל"ד ס"ק ט"ו):
ז וכן אם הדיח כלי בשר ב"י עם כלי של חלב ב"י ביחד במחבת שאינו לא בשר ולא חלב במים רותחין שהיס"ב או אפילו קערות בשר ב"י שהדיח במחבת חולבת ב"י בחמין שהיס"ב אע"ג שבאו ב' הפליטות בפעם א' ל"א דהוי נ"ט בר נ"ט דאיסורא אלא חשבינן ליה לנ"ט בר נ"ט דהתיר' שכ"א נבלע בכלי ומן הכלי למים (סימן צ"ה סעיף ב'):
ח בד"א אם ברי לו שלא היה שום שומן או חלב דבוק אפילו באחד מהם דאם היה בעין צריך ס' נגד ממשות שהיה על א' מהכלים ואם אין ס' הכל אסור שהרי הממשות הוא נ"ט במים ונעשה המים כמו הממשות וכשנפלט הטעם מן כלי השני אע"פ שהוא נקי הרי המים נ"נ ואוסר הכל עד שיהיה ס' נגד השומן (שם) ואם נסתפק אם היה שומן דבוק בו אמרי' מסתמא היה שומן דבוק בו דאע"ג דקיי"ל סתם כלים הם נקיים היינו לאחר שהודחו אבל אלו שרוצה להדיחם אדרבה מסתמא אינם נקיים (שם בש"ך ס"ק א'):
ט בד"א שהיו שניהם ב"י אבל אם א' מן הכלים אינו ב"י אם השומן דבוק באותו שאינו ב"י הכל אסור שהרי המים נ"נ מהשומן שיש בעין ומפליטת הכלי שהוא ב"י אבל אם השומן דבוק באותו שהוא בן יומו והכלי שאינו ב"י נקי אז אותו שאינו בן יומו אסור מפליטת הכלי שהוא ב"י אבל זה שהוא ב"י מותר שהרי מקבל טעם מכלי שאינו ב"י שהוא לפגם (שם בש"ך) וכן אם שניהם אינן ב"י אלא ששומן דבוק בשניהם פשיטא דאסור:
י ולמנהגינו ע"פי הכרעת רמ"א כל שנתערב יחד ב' פליטות של שני כלים שהם ב"י חשבינן ליה לנ"ט בר נ"ט דאיסור' דדוקא כשעמד טעם ב' בהיתר אמרינן נ"ט בר נ"ט מותר כגון דגים שעלו בקערה של בשר שיש כאן נ"ט בר נ"ט ועדיין אין בו תערובת איסור וכדלעיל סימן א' אבל הכא תיכף נתערבו ב' הפליטות יחד אא"כ יש ס' נגד אחד מן הכלי דכיון דיש ס' נגדו א"כ לא נתן טעם וכדלעיל סימן ט' או שהיה אחד מן הכלי אינו ב"י מבליעת כ"ר דאז ג"כ הכל מותר דאותו שהוא ב"י ודאי מותר שהרי לא קיבל טעם אלא מאינו ב"י שהוא נ"ט לפגם ואותו שאינו ב"י נמי מותר שהרי קיבל טעם מנ"ט בר נ"ט ועדיין הוא היתר כיון שהכלי השני אינו בן יומו וא"כ כל הכלים מותרים (שם בהגהת רמ"א):
יא ולכן קדרה של בשר שבשלו בה ירקות או מים ותחבו בה כף חולבת ואחד מהם ב"י וא' אינו ב"י הכל מותר מטעם הנזכר בסימן הקודם אלא שנוהגין להחמיר לאסור הכלי שאינו ב"י משום מראית העין כיון שהמאכל אוכלין במין הכלי שהוא ב"י (ט"ז סי' צ"ה) ואינו אלא חומרא בעלמא ולכן אם חזר ותחב כלי זה שאינו ב"י שנאסר בקדרה אחרת אינו אוסר (צ"ד סעיף ה') ומה שנתבשל בתוכו אם הוא מים לבד נוהגין בהן איסור לכתחלה דכיון דאינו מאכל ואין בו הפסד כלל הוי כלכתחלה דאפילו נותן טעם לפגם אסור לכתחלה (צ"ה סעיף ג') ואם הוא דבר מאכל מותר מדינא לאכלו כמין הכלי שהוא ב"י כגון שהיה הקדרה של בשר ב"י ותחבו בה כף חלב אב"י מותר לאכול המאכל עם בשר ואם הוא מאכל שאפשר לאכלו בלא שומן או חלב וגם האדם אינו מקפיד בכך הוי כלכתחלה ומ"מ יאכלנו במין הכלי שהוא ב"י ר"ל בכלי בשר אם הכלי של בשר היה ב"י ואם אי אפשר לו לאכלו כך הוי כדיעבד ומותר לאכלו בשומן או חלב כמין הכלי שהוא ב"י (כו"פ סימן נ"ד) (ואם הקדירה אב"י ויש ס' נגד הכף שהוא ב"י נל"ד דהכל מותר אפילו לדעת הש"ך שהבאתי בכלל מ"ו סימן ט' שהרי מן ההכרח בכאן לאכול דוקא המאכל במין הכלי שאב"י היינו הקדירה דנטל"פ לכתחלה אסור ונגד הכף יש ס' ואין כאן שום טעם אפילו מנ"ט בר נ"ט) והפמ"ג כתב אם בשלו מים בקערה שאב"י ותחבו כף חולבת ב"י אפילו אין ס' נגד הכף מותר הקדירה כיון דהמים נשפכין ליכא משום מראית העין:
יב ואם עירה מים שאינן לא של חלב ולא של בשר על כלים של בשר וחלב יחד בין ששניהם שומן דבוק בהם ובין שא' נקי ואחד שומן דבוק בו ובין ששניהם נקיים במקום הפ"מ יש להתיר ולומר דאע"ג דעירוי מבשל כדי קליפה מ"מ קודם שנמחה השומן ויבליע ויפלוט כבר בטל העירוי ודינו ככלי שני אבל בלא הפ"מ אין להתיר אפילו בשניהם נקיים ולא הוי כנ"ט בר נ"ט כיון דפליטת שניהם מתערבים יחד וקיי"ל עירוי מבשל כדי קליפה. ונ"ל דלעולם יש להורות שימתין מלהשתמש בכלים אלו עד לאחר מעת לעת בכדי שלא יהיה בזה חשש איסור דאורייתא (עיין סימן צ"ה בש"ך ופרי חדש ס"ק י"ז דמחמיר אף בהפ"מ):
יג ואם עירה מים מכלי של בשר נקי ב"י על של חלב ב"י מדינא מותר לגמרי לא מבעיא לשיטת הב"י בש"ע אלא אפילו למנהגינו לאסור כששני הפליטות מתערבים יחד זה לא שייך בעירה והוי נ"ט בר נ"ט ומכל מקום במקום שאין הפסד יש לאסור דחשבינן כאלו הנצוק הזה המקלח מכלי לכלי מחבר יחד ב' הפליטות ומתערבין זה בזה (שם ט"ז ס"ק י"ג) ואינו אלא חומרא (שם כו"פ ועיין בש"ך שם ס"ק ה' בשם מ"ב) אבל המערה מים מכלי איסור לכלי היתר אסור דבאיסור ל"ש נ"ט בר נ"ט כמבואר לקמן סי' י"ז (ומ"מ אפילו בכלי של איסור אין אסור אלא אותו כלי שהקילוח של עירוי עליו (ש"ך ס"ק י"ח ועיין לקמן כלל נ"ט):
יד ואם בשלו דבש במחבת של בשר ב"י והוריקוהו חם בקערה של חלב ב"י מותר אלא דבזה אפי' בלא הפסד מותר אף למנהגנו בין הדבש ובין הקערה ולא מבעיא במשקה מעד שנעשה מדבש דבזה לכולי עלמא השמנונית נ"ט לפגם אלא אפילו בדבש עצמו דלדעת רמ"א שמנונית אינו נ"ט לפגם מכל מקום מותר כיון די"א דגם בדבש נ"ט לפגם סמכינן על דעת הב"י דלעולם נ"ט בר נ"ט מותר (צ"ד סעיף ט' ובש"ך שם) ולפי"ז י"ל בקדירה שבשלו בה בשר היום ועבר עליו כל הלילה ולמחר בשלו בה ירקות ותחבו בה כף חולבת ב"י אע"ג שלא עבר עדיין על הקדירה כ"ד שעות מבישול הבשר מותר אפילו אין בו ס' כיון דל"א דלינת לילה פוגמת סמכינן ע"ד ב"י דנ"ט בנ"ט מותר כנלע"ד):
טו כל זה שכתבנו בהדחה שאוסר דוקא אם הדיח במים נקיים אבל אם נתנו אפר במים חמין שביורה קודם שרחץ הכלים אע"פי שהשומן דבוק בהן מותר דע"י האפר נ"ט לפגם (צ"ה סעיף ד') ועיין לעיל כלל מ"ה סי' י"ז:
טז אם נמצא כלי חולבת בין כלי בשר לא אמרינן מסתמא הודחו יחד דהוי ס"ס שמא לא הודחו יחד ואת"ל שהודחו יחד שמא לא היתה ב"י ולכן אפילו רגילין באותו בית להדיח תמיד בכלי ראשון מותר (שם ובט"ז): קדרה של חלב שבשלו בו מים תוך מע"לע ואחר כך בשלו בו בשר ועדיין הוא בתוך מע"לע של בישול החלב ואם כן לכולי עלמא צריך שיהיה בו ס' בבשר נגד כל הקדרה אם אינו יודע כמה חלב בלע ואם יודע כמה חלב בלע אין צריך ס' רק נגד החלב שבלע כדלעיל כלל מ"ו דאף על גב שבישל בו מים תוך מע"לע ולא היה במים ס' נגד החלב לא אמרינן שנחשב כל המים לחלב ויצטרך ס' נגד כל המים דכיון דאינו אלא נ"ט בר נ"ט החלב בקדרה והקדרה במים ועדיין כולו היתר ובדבר היתר ל"א חנ"נ כדלעיל כלל מ"ד ולפיכך א"צ לשער בבשר רק שיהיה ס' נגד החלב שבלע בקדרה. ואם בישל בו בשר לאחר מע"לע מבישול החלב אע"פ שהוא בתוך מע"לע ובבישול המים המאכל מותר דחשבינן לקדרה כאינו ב"י ולא חשבינן מבישול המים (סי' צ"ד סעיף ו') ואפילו בישל דבר חריף בקדרה ב"ו של בשר ואחר מע"לע מבישול הבשר בישל בו חלב אף על פי שהיא עדיין בתוך מע"לע מבישול החריף וקיימא לן דבדבר חריף עושה הבלוע לשבח אפילו הכי מותר החלב שהרי גבי מים שחיממו בתוך מע"לע היה נמי לשבח ואפ"ה מותר מטעם נ"ט בר נ"ט (סימן קכ"ב בש"ך ס"ק ב') (ואף על גב דהחריף מוציא גוף הטעם כדלקמן כלל מ"ט סי' א' מכל מקום מה שנבלע עתה בקדירה מן החריף אינו רק טעם קלוש אף על גב דבודאי אין במה שבקדירה ס' נגד הכלי מ"מ נקלש טעם הבשר הרבה. וכעין זה נזכר גם בט"ז) וכן אם בישל דבר חריף בקדרה של בשר שאב"י ואחר כך בישלו בו חלב בתוך מע"לע המאכל מותר דלא אמרינן חריפות הראשון עושה שמפליט עכשיו לשבח (שם) אבל אם בישל דבר חריף בקדרה של בשר שאב"י ותחבו בו כף של חלב ב"י צריך ס' לבטל הכף שהרי יש בו טעם בשר לשבח ונמצא ב' טעמים מתערבים יחד ואם יש ס' בקדרה המאכל והקדרה מותר והכף אסור. (וכללא הוא דדבר חריף משוי לשבח מה שנפלט מן הקדרה לתוכו אבל אינו עושה לשבח הבלוע בקדרה ואף על פי שעכשיו ג"כ נבלע החריפות בתוך הקדרה מ"מ אינו נבלע בתוכו רק טעם קלוש היינו נ"ט בנ"ט):
יז כל מה שכתבנו להתיר מטעם נ"ט בר נ"ט זה שייך דוקא בבו"ח כדגים שנתבשלו ביורה של בשר ב"י לאכול אותם בחלב דכיון דנקלש טעמו של בשר כ"כ מתחלה ביורה ואחר כך בדגים וא"כ כשמניח הדגים אח"כ בחלב רותח אין בו כח שיחול עליו שם בו"ח שטעם הבשר נקלש אבל בשאר איסורין ל"ש כלל לומר נ"ט בר נ"ט ואסור ולכן קדירה של איסור ובתוך מע"לע חימם בו מים ואחר כך בישל בו היתר אם היה בתוך מע"לע של חימום המים אע"פ שכבר עבר מעת לעת מבישול האיסור אסור דכיון דנפלט האיסור במים בתוך מע"לע הוא משובח וחוזר ונבלע בכלי ולכן חשבינן משעת החימום (כו"פ סי' צ"ד ועיין כ"ז כלל נ"ה):
יח ולכן לדעת רמ"א דבכל איסורין נ"נ א"כ נעשו כל המים נבלה וכשחוזר ובישל בתוך מע"ל של חימום המים צריך ס' נגד כל המים ואין לך כלי שיהיה בו ס' נגד הכלי והכל אסור אבל לדעת הב"י דל"א חנ"נ בשאר איסורין אע"ג דל"ש נ"ט בר נ"ט באיסור וא"כ נאסרו המים מ"מ אם היה האיסור כזית ואחר כך חימם מים רק נ"ט זיתים וא"כ נאסרו המים אבל לא נעשו נבלה לשיטה זו אלא שאסורים מטעם דל"א נ"ט בר נ"ט באיסור מ"מ כשחוזר ונבלע בקדירה אינו נבלע בו אלא לפי שיעור וא"כ אע"ג דחשבינן מע"ל משעת החימום מ"מ נ"מ דלדעת המחבר א"צ בתבשיל רק ס' נגד האיסור ולרמ"א צריך ס' נגד כל המים (ועיין כו"פ שם) וה"ה אם היה קדירה של איסור ובשלו בו לאחר מע"ל דבר חריף דקיימא לן דאגב חורפיה משוי ליה לבלוע לשבח ואחר כך בתוך מע"ל לבישול השני בישל בו דבר היתר שאסור אע"ג שכבר עבר מע"ל מבישול הראשון כן משמע בש"ך סי' קכ"ב דבישול דבר חריף לאחר מע"ל נעשה כבישול מים בתוך מע"ל ומ"מ במקום הפסד קצת יש להקל בכל זה ולחשוב מע"ל רק מבישול איסור כיון דלא בלע מגוף האיסור ובלא"ה לרוב הפוסקים ל"א חנ"נ בשאר איסור וכ"ש בלח בלח כדלעיל כלל מ"ד סי' ט' (סי' ק"ג בש"ך ס"ק כ') ועיין היטיב בבל"י סי' קכ"ב ס"ק ב' חילוקי דינים בזה ומה שמגיה ג"כ בש"ך:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |