חכמת אדם/קמו
|
< הקודם · הבא > |
א לעולם ירחיק אדם עצמו מהצדקה ויגלגל עצמו בצער שלא יצטרך לבריות וצוו חכמים עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות ואפילו היה חכם מכובד והעני יעסוק באומנות ואפי' באומנות מנוולת ואל יצטרך לבריות אבל אם אינו יכול לחיות אא"כ יטול כגון זקן או חולה או בעל יסורין או שיש לו בנות רבות ואינו יכול להשיאן ולפרנסן אלא א"כ יטול ומגיס דעתו ואינו נוטל ה"ז שופך דמים ומתחייב בנפשו ואין לו בצערו אלא עונות וחטאים וכל מי שאינו צריך ליטול ומרמה העם ונוטל אינו מת עד שיצטרך לבריות וכל מי שצריך ליטול ומצער בעצמו ואינו נוטל עליו הכתוב אומר ברוך הגבר אשר יבטח בה' כו' (סי' רנ"ד):
ב בזמן הש"ס היה אסור לישראל ליטול צדקה מעובדי כוכבים בפרהסי' מפני חלול השם שישראל אין מפרנסים אותו. ואם אינו יכול לחיות בצדקה של ישראל מותר (סי' רנ"ה):
ג בזמן הש"ס שלטון עובד כוכבי' או שר ששלח ממון לישראל לצדקה היו מקבלין משום שלום ואם שלח סתם לחלקן לעניים ינתנו לעניי עובדי כוכבים אבל אם שלח לחלקם דוקא לעניי ישראל אסור לגנוב דעתו ואפי' של עובדי כוכבי' ויעשה מה שצוה השלטון ודוקא כששלח משום מצוה אבל אם שלח רק מחמת רחמנות מטבעו הטוב מותר ואם מנדבין דבר לבית הכנסת מקבלי' מהם דהוי כמו קרבן ומקבלין נדרים ונדבות מעובדי כוכבי' (שם) ואם התנדב מנורה וכיוצא בו אין רשות ביד זט"הע למוכרו כ"ז שלא נשתקע שם בעלים וכ"ז ששם הבעלים חקוק על הכלים מקרי לא נשתקע שם בעלים אע"ג דבישראל שהתנדב ולא נשתקע מותר לשנותה לדבר מצוה כדלקמן כלל קמ"ח אבל בעובדי כוכבי' אסור משום חילול השם שיאמר אני הקדשתי והם מכרוהו אבל בישראל אע"פי שיצעוק אין כאן חילול השם אבל בנשתקע לא שייך חילול השם ומותר אפילו לדבר רשות (סי' רנ"ח) והא דמקבלין מעובדי כוכבים מנורה וש"ד לבית הכנסת דווקא כשאמר בדעת ישראל הפרשתי דאל"ה שמא בלבו היה לקרבן וטעון גניז' (שם) אבל מן המומרים אין מקבלים אפי' נדבה לבה"כנ (סי' רנ"ה וע"ש בש"ך ס"ק ה' שכ' דדוקא קרבן אין מקבלין מהם אבל הקדש לעניים או הקדיש ביתלב"ה מקבלין):
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |