חכמת אדם/פה
|
< הקודם · הבא > |
א בזמה"ז כל הצורות סז הנמצאים בין בכפרים בין בכרכים אם ניכר הדבר שנעשה לשם ע"כ אסורים (ש"ך ס"ק ג' ד') וכן צורת עבודת כוכבים שעומד על הדרכים דינו בע"ז שהרי מכבדין אותן ולוקחין הכובע ומשתחוין להם. אבל צורת שו"ע שתולין על הצואר לא נעשה רק לזכרון ולא נקרא צלם ומותר ונ"ל דאין חילוק אם תלוי עליו אדם או לא סח ומ"מ השרים והכהנים שיש להם שו"ע בבגדיהם או על צוארם יש להחמיר שלא להשתחות להם או להסיר הכובע לפניהם רק בדרך שאינו נראה או שישתחוה ויסיר הכובע קודם בואו אצלו דלענין השתחויה חמיר טפי ומ"מ אם א"א בענין אחר יש מקילין גם בזה הואיל וידוע שגם העכו"ם אין מסירים הכובע ומשתחוים לצלם רק להשר (סי' ק"נ ובתה"ד סי' קצ"ו שמחלק בזה):
ב בזמן הקודם שהיו הגוים אדוקים ע"ז והיו חוקקים צורות על כלי תשמישן והיו עובדים להצורות אסורים ואמנם דוקא כשהיה נחקק על כלים מכובדים כגון מיני תכשיטין כשיראים וטבעת ונמים ושעל בגדי משי ורקמה ואלו הצורות הם בחזקת שנעשו בכלים לשם ע"ז אם לא שידוע בודאי שנעשו שלא לשם ע"ז והחקוקים על הכלים המבוזים שתשמישן תמיד במים ושאר תשמישי אכילה ושתיה וכן שעל המטבעות הם בחזקת שלא נעשו לשם ע"ז לכלים הללו אעפ"י שאותה צורה נעבדת מ"מ כיון שהיא על כלים מבוזים אין עובדין אותה ואם הוא ספק אם הם כלים מבוזים או מכובדים כיון שאותה צורה נעבדת אסור מספק (ש"ך) ויש מחמירין יותר שכל שידוע שאותה צורה נעבדת אעפ"י שהיא על המבוזה אסור אך אם ספק אם עובדין לאותה צורה או לא אזי אם היא על מכובדים אמרינן מסתמא עובדין אותה ואם היא על המבוזין מסתמא אין עובדין אותה וכ"ז בימיהם אבל בזמה"ז שנכרי שלנו אין אדוקים כלל ואפי' אותן הצורות שעובדין אותן מ"מ על כלים אין עושין רק לנוי לכלי ולזכרון ולעולם אין נעשה שיהיו עובדין לצורה זו שעל הכלי ולכן נוהגין להתיר אותן כלים בהנאה אבל מ"מ אסור להשהותן משום חשד אם הם בולטין אבל ראוי להחמיר בספק איסור תורה ואינו מותר אלא על המבוזה סט (סי' קמ"א סעיף ג'):
ג כתיב לא תעשון אתי אלהי כסף כו' וקבלו חז"ל דזהו אזהרה שאסור לצייר צורות שבמדור עליון ותחתון ור"ל לא תעשון דמות הצורות שהם אתי במרום ולכן אסור לצייר צורות ד' פנים שבמרכבה וצורות שרפים ומה"ש וכן אסור צורת אדם לבדו ואפי' לגוי או אפי' בשביל כותית אסור לעשות ודוקא בצורה בולטת אסור אבל מותר לצייר בבגד אפי' מעשה אריגה או לצייר בכותל בסמנים כיון שאינו בולט מותר לצייר (שם סעיף ד"ה):
ד י"א דפרצוף פנים אדם לבד אסור וי"א דאינו אסור אלא כל צורת האדם דהיינו הראש בב' עינים וב' אזנים וחוטם וכל הגוף עם ב' ידים וב' רגלים אבל צורת הפנים לחוד אפילו בב' עינים ואזנים או אפי' צורת כל הגוף והוא רק צורת חצי הפנים והגוף מותר וראוי להחמיר כדעת הראשון דהוא איסור תורה (סעיף ז' ובש"ך ס"ק כ"ה) ונ"ל דאעפ"י שאינו אלא חצי הגוף מצד הפנים אעפ"י שאינו עושה כל הגוף פנים ואחור מ"מ אסור (וראיה מחותם בסעיף ה'):
ה וכן אסור לעשות צורת חמה ולבנה וכוכבים כאותן הדמות שנראה לנו שגם הם משמשים שבמדור התחתון ובאלו אסור אפי' לצייר בסימנים שהרי גם ברקיע נראה לנו כן (סעיף ד'):
ו כשם שאסור לעשותן כך אסור לומר לנכרי לעשותן דאמירה לנכרי שבות בכ המצות ואפי' להשהותן אסור משום חשד (ש"ך ס"ק כ"ג) ונ"ל דצורת אדם בזמה"ז מותר לשהותן דכיון דאינו אלא משום חשד וידוע דבזמה"ז אין עובדין לצורת אדם ואותו שנעבד עושין אותו משונה וכן מתלמידיו העבדים יש בכל א' מהן סימן ואלו ודאי אסור להשהותן אבל שאר צורת אדם ומכ"ש אם סימא עיניו וכיוצא בו דאין בו משום חשד (וראיה דא"ל סמיא עיניה דדין בפ' ראוהו ב"ד):
ז מותר לצור צורת בהמות וחיות ואילנות ואפי' צורת אריה ושור וטלה שהם בתוך י"ב מזלות ואפי' כל הגוף שלם מותר לעשות וכ"ש לשהותן אבל צורת י"ב מזלות ביחד אסור ומ"מ בבהכ"נ ראוי להחמיר שלא לצייר שום צורה שלא יהיה נראה כמשתחוה להם (סעיף ו'):
ח אבל דעת רמב"ן ור"ן דכל הצורת האסורין משום לא תעשון אין חילוק בין שוקעת או בולטות ואסור מה"ת לעשותן אלא לענין לשהותן וכן בשאר צורת האסורין משום חשד בזה יש לחלק בין שוקעות לבולטת וראוי לחוש לדבריו (ט"ז בס"ק י"ב):
ט אסור להסתכל בצורת אדם הרי נקרא פסל ועובר משום אל תפנו אל אלילים אבל בצורת שעל המטבעו' כיון שרגילין בהם מותר (ע"ז דף נ' ותוס' שם ד"ה בנן). טבעות שיש עליו חותם שהוא מצורות האסורות אם הצורה בולטת אסור להניחה משום חשדא ומותר לחתום בה שהרי הנחתם נעשה שוקע ואם היתה שוקעת הדין להיפך מפני שהנחתם תהיה בולטת וה"ה דאסור לומר לעכו"ם לחתום בחות' שוקע אפי' אינה רוצה לשהות' דאמיר' לעכו"ם שבו (סעי' ה'):
י אסור לעשו' תבנית היכל או אולם או עזרה כשיעור גבהם וארכם ורחבם אא"כ שינה במקצ' ולכן לא יעשה שלדן תבני' שלחן מנורה תבנית מנורה אבל עושה של ה' קנים או של ו' או של ח' אבל של ז' קנים לא יעשה אפי' משאר מיני מתכות דאעפ"י שאינה זהב כשרה במקדש ואפי' בלא גביעים וכפתורים ואפי' אינה גבוהה י"ח טפחים (סעי' ח' ועיין במהרי"ק סי' ע"ה):
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |