בינת אדם/איסור והיתר/סז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

בינת אדם TriangleArrow-Left.png איסור והיתר TriangleArrow-Left.png סז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(מח מט) שאלה עלין חמוצין שקורין בל"א (שצאוויי) שחתכו אותם דק דק בכלי שקורין בל"א (האק מעסער) של בשר דהיינו שחותכים בו בשר ובצלים ביחד בעריבה של בשר ואחר כך בשלו השצאווי בחלב מה דינו:

תשובה הנה צריכין אנו לבאר דין דברים חריפים: דעת הרי"ף והרמב"ם כפי מש"כ הב"י בסוף סימן צ"ו וכ"מ דעת הרשב"א בתה"א ובחידושיו והר"ן בפכ"ה דטעם צנון שחתכו בסכין של בשר אסור לאכלו בחלב הוא מטעם ששמנונית קרוש עליו ועל ידי החריפות הצנון בולע לדעת הראב"ד בכדי נטילה ולהרשב"א בכולו ולפ"ז אם היה הסכין מקונח יפה אעפ"י שהוא ב"י מותר לאכלו בכותח מטעם דהוי נותן טעם בר נותן טעם והוכיחו כן מדגים שעלו בקערה דר"ל נתבשלו או נצלו וידוע דע"י בישול או צלי מפליט ומבליע יותר מע"י חריפות ואפי' הכי מותר לאכלן בחלב מכ"ש ע"י חריפות דמותר מטעם דהוי נותן טעם בר נותן טעם. אבל דעת ספר התרומה והרא"ש דדוקא נתבשלו מותר דהוי ג' נותן טעם אבל דגים שנצלו בקערה של בשר דאינו אלא ב' נותן טעם אסור לאכלן בכותח דב' נותן טעם אסור אף בב"וח. ודברי הש"ע נ"ע שפסק בסימן צ"ה דאפי' בנצלו מותר וכן פסק הרמ"א דעכ"פ בדיעבד מותר אפי' לדידן וא"כ פשיטא דעל ידי חריפות צנון מותר ובסימן צ"ו פסק דצנון שחתכו בסכין של בשר ב"י אפילו היה מקונח אסור לאכלו בכותח ומטעם קושיא זו פסק הפ"ח באמת שאם היה מקונח אף שהיה כ"י מותר לאכלו בכותח וגם הכו"פ כתב דבמקום שיש עוד צד להקל יש לסמוך על הפ"ח:

אבל אם חתכו בסכין של איסור ב"י אף על פי שהוא מקונח כיון דלא שייך בו נותן טעם בר נותן טעם דעל כל פנים דוחקא דסכינא והחריפות מפליט ומבליע ואף דהרא"ה בבד"ה דף צ"ה כתב דאינו מפליט כלל ומתיר לחתוך בסכין של איסור אם הוא מקונח יפה בטלה דעתו נגד כל הנך פוסקים:

עוד החמיר הרמ"א בדברים החריפים דאפי' אם חתכו אותם בסכין שאינו ב"י מקונח אסור מטעם דחורפיה מחליא ליה לשבח כדמצינו גבי חלתית בסימן קי"ד סעיף י'. ואפי' לענין נותן טעם בר נותן טעם כגון סכין של בשר שחתך בו צנון וכן תבלין שדכו אותם במדוכה של בשר ס"ל ב' חומרות דמשוי ליה לשבח ובולע גוף הבשר אבל דעת המחבר נ"ל דסבירא ליה דאף על גב דלענין איסור מחמירים בכל דבר חריף כמו גבי חלתית דאמרי' משויה ליה לשבח כמו שכתב בהדיא בסי' ק"ג סעיף ו' ובסימן קי"ד סעיף א' מ"מ לענין בב"ח דעתו להקל דב' חומרות לא מחמרינן ולכן כתב בסי' צ"ו סעיף ג' דתבלין שנדוכו במדוך ב"י דוקא ובזה מסולק תמיהת האחרונים מסימן ק"ג דבשלמא באיסור דל"ש נותן טעם בר נותן טעם מחמירין לומר דהכל הוי חריף אבל בב"וח דהוי נותן טעם בר נותן טעם לא מחמרינן כולי האי לומר גם כן מחליא ליה לשבח דאפי' אם הוא לשבח איני אלא נותן טעם בר נותן טעם ונצטרך לומר גם כן דעדיף מנותן טעם בר נותן טעם כולי האי לא מחמרינן. עוד כתב בש"ע שם סעיף ב' דפירות חמוצים דינם שוה לחתך בו צנון. אבל הט"ז שם כתב בשם הת"ח שכתב בשם איסור והיתר דתפוחים חמוצים לא מקרי דבר חריף וכתב הט"ז דבמקום הפסד יש לסמוך על זה עוד כתב הט"ז שם בס"ק י"ח וכעין זה כתב הש"ך שם בדין מי לימוניש כיון שאינם חריפים כמו צנון לא מתליה ליה לשבח אלא מה שבלוע בדופני הסכין:

ולפ"ז כיון שעינינו רואות דשצאוויי עכ"פ לא חריפי יותר מתפוחים חמוצים יש לומר אפי' לדעת רמ"א דאפילו לענין נותן טעם בר נותן טעם ואינו ב"י מחמירי' בדברים החריפים היינו דוקא דברים החריפים המוזכרים בש"ע אבל פירות החמוצים כיון שאינם חריפים כ"כ עכ"פ יש לסמוך על דעת המחבר דדוקא בן יומו או סכין של בשר ואינו ב"י יש להתיר בפשיטות ומכ"ש לדעת רוב הפוסקים ראשונים דאפי' בב"י ומקונח מותר בב"וח דהוי נ"ט בר נ"ט וכמו שכתב הפ"ח וכו"פ וא"כ יש לסמוך עליהם באינו ב"י כדברים חריפים כתפוחים חמוצים ועיין בחבורי ח"א על א"ח בהל' פסח סי' ט' שבוה ישבתי דברי המ"א בסימן תמ"ז ס"ק כ"ח ואפשר דבמקום הפסד וסעודת מצוה גם כן יש להתיר אפי' בב"י בסכין של בשר ובסכין של איסור שאינו ב"י:

ועוד אני אומר דלפענ"ד כלי האק מעסער שחתכו בו בשר עם בצלים אינו בלוע מבשר כלל שהרי לא חתכו בו מעולם בשר רותח ואינו בלוע מבשר אלא מה שבלע מבשר ובצלים שחתכו בו וכבר כתב הרשב"א בתשובה הביאו הב"י בססי' צ"ו וז"ל מכתשת חולבת שאב"י וכתשו בו בצים עם מרק בשר דמותר לפי שהמכתשת אינו ב"י ולא אסרו משום תבלין שמשימין בבצים דתבלין שנתערב עם הביצים דבר מועט הוא ואין כ"כ חריפות בהם להחזיר לשבח פליטת המכתשת עכ"ל. וה"נ אין כח בבצלים המעטים שנתערבו עם הבשר להבליע בכלי האק מעסער טעם הבשר אך י"ל כיון שנחתכו הבצלים בסכין של בשר א"כ בלעו מבשר שנבלע בסכין ועכשיו נבלע טעם זה בהאק מעסר והארכתי בנידון זה בחבורי נ"א בהל' פסח ע"ש:


·
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.