חכם צבי/ס
|
< הקודם · הבא > |
ועל דבר המנורה של שבעת קנים ועל גבה שמונה נרות שהוריתי להיתר, לא ידעתי במה נסתפק כת"ר, דכיון דאין אסור אלא בתבנית אותה של מקדש שהיתה של שבעה קנים ושבעה נרות, הדבר ברור כשמש דכל שאינה באותו הענין שמותר. וכדאמרינן (ע"ז מג.) שלא יעשה אדם בית תבנית היכל, אכסדרה תבנית אולם, ופירש רש"י ז"ל (שם ד"ה בית), באורכו ורחבו ורומו ושיעור מידת פתחיו, אבל אם נשתנה במקצת מותר, ע"כ. ואין ספק שהוא הדין באכסדרה תבנית אולם, וחצר תבנית עזרה, ושלחן תבנית שלחן, שאינן אסורין אלא בשווין בכל שיעוריהן, לאפוקי אם נשתנה באיזה דבר בין באורך בין ברוחב בין בקומה, מותר הוא.
ואני תמה על מהרי"ק שורש ע"ה שכתב וז"ל, עוד נראה לע"ד להביא ראיה לדבריך דודאי אין צריך לעשות דוגמא ממש, שהרי שנינו בברייתא (מנחות כח:) לא יעשה אדם אכסדרה תבנית אולם, ועל זה כתבו התוס' (משם) אע"ג דאולם היו לו ד' מחיצות כדתנן במסכת מדות ואכסדרה אין לה כי אם ג' מחיצות דתניא בפ"ק דבבא בתרא (כה.) עולם לאכסדרה הוא דומה כו', ולקמן (מנחות כט:) אמרינן עולם נברא בה"א שהרוצה לצאת ממנו יוצא. יש לומר דמכל מקום כיון שפתחו רחב וגבוה מאד היה ניכר כאילו אין לו רק ג' מחיצות, עכ"ל. הרי לך בהדיא דאע"ג דאולם היה לו ד' מחיצות, כיון שהיה נראה כאילו אין לו רק ג' מחיצות אסרו לעשות אכסדרה בת ג' כתבניתו, אלא במראית העין תליא מילתא ואע"ג דלא עביד ממש דוגמת בית המקדש כו'.
ואם ישאל שואל מה שפירש רש"י בפרק כל הצלמים (ע"ז שם) וז"ל בית תבנית היכל כו' אבל אם נשתנה במקצת מותר, אלמא דבעינן ממש דוגמת מקדש. יש לומר דשאני בית דאי לא עביד ממש דוגמת מקדש, לא מינכר כולי האי כו', אבל במנורה ליכא למימר הכי, אלה הם דברי הרב ז"ל.
והם תמוהים מאד, שבא לחלוק עלינו את השווין, ולפע"ד מעולם לא עלה על לב התוס' לומר דאף שאינו דוגמת האולם ממש אסור משום שהוא נראה דוגמתו, דא"כ איזה שיעור יש לנו להיתר ומי יגיד לנו עד היכן אדם טועה בדמיון מראית עינו. ואף בבית תבנית היכל, אם כולו עשוי דוגמתו אלא שיש שינוי כחצי או רביעית אמה בקומתו או באורכו או ברחבו או באחת מגובה או רוחב מידת פתחיו, מי הוא החכם ויבן את זאת במראית עיניו שאינו דומה להיכל הקודש.
ועוד, דפתח דברי רש"י שהם נאמרים בבית, ורצונו לחלק בין בית לאכסדרה ולהשוות בין דעת רש"י והתוספות, וסיים אבל במנורה, ובדין היה לו לחלק בין אכסדרה לבית. ובאמת שקשה לחלק ביניהם, כי מי פתי לא ידע ולא יבין בין דבר שיש לו ג' מחיצות לשיש לו ד' מחיצות.
והנראה לע"ד ברור הוא שכוונת התוס' אינה אלא לפרש שמא בעלמא של אכסדרה האיך יתכן לכנותו על העולם כיון שיש לו ד' מחיצות, ותירצו מה שתירצו, ובאמת אין איסור לבנות אלא דוגמת האולם בצלמו ודמותו באורך ורוחב וגובה ממש, הא אם שינה באיזה דבר מותר. וכדעת רש"י, וכפשוטה של שמועה.
ולדברי הרב מהרי"ק ז"ל צריכין אנו לומר דיפה כחו של אולם שאסור דוגמתו בשני אופנים, מכחן של כל האחרים השנויים שם דהיינו היכל עזרה שלחן, שאלו אינן אסורין אלא דוגמתן ממש ואולם אסור אפילו במה שאינו דוגמתו ודוגמתו ממש פשיטא שאסור וזה לא יתכן.
ואל תשיבני מנורה שאסורה אפילו בלא גביעים וכן בשל כסף, דשאני מנורה דכל שכיוצא בה כשר לפנים היינו דוגמתה ממש, אבל בהיכל, אולם ועזרה שנאמר בהן (דה"י א' כח יט) הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל, פשיטא דאם שינה באיזה דבר שיהיה, שוב אינו נקרא דוגמתה.
ואיך שיהיה, גם מהרי"ק ז"ל מודה שאם שינה בנרות כיון שהן מעכבות וכמו ששנינו במשנתינו (מנחות כח.) שבעה נרותיה מעכבין זה את זה, דשפיר דמי לעשותה בת שמונה נרות על שבעה קנים, שהרי אינה נראית כלל דוגמת מנורת בית המקדש שהיו לה שבעה נרות וזאת בת שמונה, וגם היא פסולה מדאורייתא ממקרא מלא, וכל הסוגיא הכי מוכחא דכל שפסול בפנים מותר לעשותו בחוץ.
ומה שכתב הרמב"ם (ביה"ב פ"ז ה"י), אבל עושה הוא מנורה של חמשה קנים או של שמונה קנים, חדא מינייהו נקיט, ואורחא דמילתא, דלכל קנה עושין נר אחד. ומה יוסיף עוד הרמב"ם לדבר, כיון ששפתיו ברור מללו אסור לאדם שיעשה כו' מנורה בצורת מנורה, וכל שיש לה שמונה נרות הרי אינה בצורת מנורה. ומצינן למימר דאתי לאשמועינן דאף שאינו עושה אלא שבעה נרות כל שיש לה ח' קנים מותר.
והלכה למעשה לענ"ד הדבר ברור שמותר לעשות מנורה בת שבעה קנים ושמונה נרות על ראש[1] ושלום מא"ה כנפש צבי אשכנזי ס"ט:
- ↑ בדברי רבינו בתשובה זו נו"נ השו"מ (קמא ח"ג סימן עא), ושו"ת מנחת יצחק (ח"י סימן עג).