שואל ומשיב/א/ג/עא

שואל ומשיב ‏ א ג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שואל   מהדורה קמא חלק ג סימן עא   ומשיב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

להרבני המופלג החכם ושלם ני' בדבר המנורות שמציירן בהם פרצופי אדם אם שרי הנה כבר קדמני בזה ראש המדברים המהרי"ט ביו"ד ח"ב סי' ל"ה והנה בחידושי לע"ז הייתי מטייל בדבריו וכעת אמרתי לשום עין על סוף דבריו שכתב להשיג על הרא"ש שכ' להתיר באין כל הצורה שלימה והנה מאד תמהני דאמאי לא הזכיר המהרי"ט מדברי התוס' בע"ז דף מ"ג בד"ה לא תעשון שכתבו ג"כ כהרא"ש דכל שאין פרצוף שלם מותר ולפע"ד הטעם דבאמת אף דעובדין לאברין מ"מ זה כשעשוי תבנית ודמות ע"ז אף שאינו רק פרק מפרקי האיסור ועובדין אותו אבל בצורה שמציירין דבאמת זה אינו רק ציור שמציירים אותו ע"ש הצורה כדמות אדם וא"כ כל שאין פרצוף שלם לא מקרי צורה דהרי רצו לצייר דמות אדם והרי אינו דמות הלז וז"ב מאד ובזה מיושב קושית המהרי"ט שם מהא דמצא תבנית יד ורגל אסורין דמוקי בעומדין על בסיסן הרי דעובדים לאיברים ומכ"ש לפרצוף פנים עם החוטם שזה מקרי צורה ולפמ"ש שאני התם דהוא תבנית יד ורגל ממש ואינו בא לצייר דמות אחר רק שזה ע"ז אבל בציור אינו רק מצייר שזה דומה לאותו אלוה ובזה כל שחסר הצורה אינו מקרי צורה כלל וז"ב וכן נראה מדברי התוס' ביומא נ"ד דחלקו בין ציור לדמות ע"ש ובזה ממילא ל"ק מפרצופין המקלחין מים ששם הוא שם אבר ע"ז בפ"ע ולא ציור שאין בו ממש ומ"ש דמדברי הר"מ מרוטנבורק והר"ן במ"ש לישב הקושיא דל"ל לאסור דמות ד"פ בהדדי אסור ת"ל דאסור משום פרצוף אדם ולא תירצו בפשיטות דאינו דמות אדם ממש ע"כ דלא ס"ל כחילוק הלז ל"ק לפע"ד דבאמת כל הטעם דבעינן פרצוף אדם שלם הוא מהא אר"ה ברי' דר"י דלמדו מדכתיב לא תעשון אותי וא"כ כביכול בעינן שלם אבל להס"ד דילפינן מלא תעשון דמות המשמשים בערום א"כ גם בפרצוף אדם הי' מקום לומר דלא לבעי שלם דהרי ד' פרצופין בהדי הדדי ולא הי' פרצוף שלם דהרי רגלי החיות הן כשל עגל וכמ"ש המהרי"ט ובזה יש לישב קושית הפ"י בר"ה בהא דפריך אלא מעתה פרצוף אדם לשתרי והקשה דאמאי לא פריך בל"ז על הברייתא ולפמ"ש א"ש דהי' מקום לומר דמיירי בפרצוף שלם ולכך מסתבר לאסור באדם יותר מבד' פרצופים ותדע דהרי בחצי פרצוף מסתבר ליה למהרי"ט דאסור באדם יותר מהשאר ומכ"ש בשלם אבל לבתר דחדית ליה דד' פרצופים בהדי הדדי אסור וא"כ ע"כ בחצי פרצוף אסור שאינן בהדדי יותר מחצי פרצוף וכמ"ש בשם מהרי"ט וא"כ שפיר יקשה דא"כ פרצוף אדם לחוד לשתרי דהיינו כשאינו שלם וע"ז משני דבאמת פרצוף אדם ג"כ מותר דנפקא ליה מלא תעשון אותי ומה דאסור בפרצוף אדם הוא בשלם ובזה יש לישב קושית התוס' והקדמונים דל"ל קרא לשמשים שבמרום ת"ל מפרצוף אדם ולפמ"ש א"ש דבזה אינו באמת פרצוף שלם וכמ"ש המהרי"ט ובאמת שזה בכלל תירוץ הקדמונים דה"א דבהדי הדדי מגרע גרע וכמ"ש ודו"ק ועיין בט"ז סי' קמ"א ס"ק ז' בסופו במ"ש להקשות דלשני דפרצוף אדם בעי כולו ובהדי הדדי אסור אף באינו פרצוף שלם וכתב דהי' שלמים במחנה שכינה ומהרי"ט כתב להיפך וקושיתו מיושב דבאמת באדם יותר מסתבר לאסור משאר פרצופים ודו"ק.

והנה מדי דברי זכור אזכור מ"ש אא"ז הח"ץ ז"ל סי' סמ"ך בדבר המנורה שיש בה שבעה קנים וע"ג שמנה נרות והורה להיתר ותמהני מאוד דאיך נוכל לחלוק על המהרי"ק והש"ע והאחרונים שקבעו להלכה כדברי המהרי"ק דאף שאינו דומה ממש לאולם אסור וכמבואר בלשון התוס' ומ"ש אא"ז הח"ץ ז"ל דרש"י חולק בהדיא על התוס' שהרי פי' בהדיא בית תבנית ההיכל בשיעור ארכו ורחבו ורומו הנה המהרי"ק הרגיש בזה ומחלק בין בית לאכסדרה דבבית לא מנכר כולי האי ומ"ש הח"ץ דהדבר פשוט דלרש"י אין לחלק בין בית לאכסדרה וגם באכסדרה בעינן שיהיה שוה ממש לאולם הנה מרש"י מנחות דף כ' ל"מ כן שהרי בבית תבנית היכל פירש"י כמו שפירש בע"ז דף מ"ג ואלו באכסדרה כתב רש"י דאכסדרה אין לו רוח רביעית כמו אולם והרי אולם באמת הי' לו גיפופי כמ"ש התוס' וע"כ דאף שאינו שוה ממש לאולם אפ"ה אסור ואף אם נימא דבבית ואכסדרה ושלחן אינו אסור רק אם... וה בשוה ממש להשמשין שבמקדש וכמו שמצאתי בתוס' יומא דף נ"ד ד"ה כרובים ע"ש היינו דוקא בבית תבנית היכל ואכסדרה ושלחן דכל שאינו עושה אותן שוה בשוה במה נודע איפוא כי רוצה לעשות בדמות שמשים וגם בלא"ה לא יוכל אדם לעשות בית ושלחן כלל וע"כ דאינו אסור לעשות רק כמותן ממש וכ"כ התוס' בהדיא שם ועיין ב"ב דף כ"ח דרשב"ג אמר הכל כבנין היכל ומשם מבואר דכל שאינו שוה ממש אף שהוא בדמות היכל שרי וכמ"ש רש"י בע"ז שם אך כ"ז בבית ואכסדרה ושלחן אבל במנורה כל שעושה שבעה קנים פשיטא דאסור דהא המנורה העיקר תלוי בשבעת הקנים ול"ש לומר דאטו לא י,, י' לו מנורה דז"א דהרי כל שאינו שבעה או פחות או יותר שרי רק שבעה אסור וא"כ כל שעושה שבעה קנים אף שיש נרות שמונה מ"מ העיקר תלוי בשבעת הקנים ואני תמה על הח"ץ דלדבריו למה פרט הברייתא של ששה ושל חמשה ושל שמנה עושה אבל של שבעה לא יעשה ולמה לא די במה שאמר כבר מנורה כנגד מנורה כדאמר בבית ואכסדרה ושלחן וא"ל דרצה להורות אף בשל מתכת דא"כ הי' לו לומר מנורה כנגד מנורה אף של מתכת וע"כ דבא להורות דעיקר הקפידא על שבעת הקנים. ומ"ש הח"ץ דמהרי"ק ז"ל מודה דאם שינה בנרות כיון שהן מעכבות וכמו ששנינו במשנתינו שבעה נירותיה מעכבין דשפיר דמי לעשותה בת שמנה נרות לפע"ד נראה דהמעיין במנחות דף כ"ח וברמב"ם פ"ד מבית הבחירה ימצא דשבעה נרות דמעכבים הוא רק משום דהשבעה הנרות הי' על שבעה הקנים ושבעה קנים מעכבין משום דכתיב הוי' בהן ועיקר הקפידא על הקנים לא על הנרות ומה נ"מ דהי' עושה עוד וכל שגוף הקנים היו שבעה אסור כנלפענ"ד ברור ומצאתי בבכור שור להרב בעל תב"ש בחידושיו לר"ה דף כ"ד שהאריך לאסור במנורה אף שאינו כתבנית מנורה ע"ש דכ' דכל שהוא בת שבעה אסור ומדבריו שם ראיה לדין זה ודו"ק ועיין ברא"ם בביאוריו לסמ"ג בהלכות חנוכה שהקשה דהמנורה נטמאה וכתב דהיתה של עץ והקשה המהרש"א בחידושיו לאגדות בשבת דף כ"א דהא גם בשל עץ טמא כיון דהי' לה בית קיבול וכתב די"ל דהי' כבר עשויה ביד אדם אחד עשהו באיסור דכיון דשל עץ כשר לר"י שוב אסור לעשות כן ע"ש ולדברי אא"ז הח"ץ ז"ל משכחת לה בהיתר כגון שיש עליה ח' נרות ואח"כ למנורה לקחו נר אחד ונשאר שבעה ומזה ראיה גם למ"ש התב"ש דעושה בדמות משולש או עגול הכל אסור במנורה אך אני תמה על המהרש"א שכתב דנמצא מה שהי' עשוי כבר מנורה של עץ והרי בש"ס לא משמע כן דהרי אמרו אף של עץ לא יעשה כדרך שעשו בית חשמונאי ופירש"י כשגברו ידם על היוונים והטהרו המקדש עשו של עץ והרי מבואר שלא נמצא מכבר ות"ק דר"י אמר דשפודין של ברזל היו וחיפום בבעץ ועכ"פ מבואר דלא נמצא כלל ומן האמור אני מתפלא על מ"ש המהרש"א בח"א לחולין דף נ"ד ע"ב דלת"ק דר"י עשו משל שברי כלי חרס ובמחכ"ת הדבר מבואר דעשו משפודין של ברזל וגם על המזרחי יש לתמוה דלמה לא כתב שהי' משל ברזל וחיפום בבעץ וכדאמרו בגמרא ומצאתי בפר"ח בהלכות חנוכה סי' תרע"א שהקשה כן על הרא"ם וע"כ דברי הרב מהרש"א תמוהים הם מכל צד ועיין בבכור שור בחידושיו לשבת שם שתמה על המהרש"א כמה תמיהות ולא הרגיש בזה.

והנה מצאתי בלוית חן פ' בא שהקשה בהא דפריך הש"ס על ר"ג שהראה צורת לבנה והא דמות שמשי שבמרום אסור והקשה הוא דהרי הרמב"ם בקידוש החדש כתב דהלבנה בתולדת צורת עגול שלם ואח"כ נתקטנה וא"כ מה מקשה והא כשהי' מראה לעדים הי' שרטוט קטן כמו שנראה בצורתה בתחלת חדש וזה לא אסור ובמחכת"ה הבין שבעינן דמות שמשי בכל אורך ורוחב שטחה וזה א"א דעל כוכב אחד העולם עומד ודי שהראה אותה צורה אף שאינו באורכה ותדע דהשמש א"א להראות כלה ואפ"ה אסור וגם בלבנה כל שהראה צורתה כעין שנראה לנו בעת שהיא במרום גם בזה אסרה תורה וז"ב ופשוט שוב ראיתי להמהרי"ט בחלק יו"ד סי' ל"ה שכתב כן לפי דרכו ונהניתי עד מאד שבראשית ההשקפה כוונתי בדעתי החלושה והכהה לדעתו הרחבה והמלאה. ודרך אגב ראיתי במהרי"ט שם שהקשה בהא דאמרו דהו"ל שני כתובים הבאים כאחד טביחה ושליחות יד דמחייב שולחו והקשה דהא יש עוד אחד דמחייב שולחו דהיינו לא תעשון אתי דמחויב המצוה לעשות ולפע"ד לק"מ דשאני הנך דעיקר החיוב על גוף הפעולה ששלח יד או שטבח וא"כ זהו חידוש דזה עשה האיסור והשולח יתחייב אבל כאן דעיקר האיסור הוא שזה לא יצוה לעשות ואף שאינו עובדה והתורה אמרה לא תעשון אתי דהיינו שלא יצוה לעשות וא"כ איך שייך בזה אשלד"ע דהא גוף העשייה הוא דבר עבירה וכל שזה עשה ע"פ צוויו לא תעשון אתי קרינן ביה וז"ב לפע"ד והרי התורה אמרה לא תעשון לכם והיינו אף שאחרים עשו לו אסור וערמב"ם פ"ג מעכו"ם שהשמיט הדין אם עשו אחרים שמשים שבמרום אבל אם עשה לו אחר ע"ז לוקה וכתב הלח"מ דאף דהוה לאו שאב"מ מ"מ כל דציוהו ונעשה שלוחו הוה כעשה מעשה בעצמו ודבריו תמוהים דהא אשלד"ע ולפמ"ש י"ל דנפקא לי' לרבינו מהך דלא תעשון לכם. עוד הי' נ"ל דבר חדש דהנה בב"מ דף ח' השותפים שגנבו שיטת רש"י דשייך שלד"ע דמיגו דזכי לנפשיה זכי נמי לחברי' ולפ"ז כיון דכתיב לא תעשון לכם א"כ על רבים הזהרה התורה א"כ כשם שזה העושה באיסור כמו כן המשלח דמיגו דמתחייב לנפשיה נתחייב גם חבירו ואף דבכ"מ אשלד"ע מ"מ כיון דבאותו עשייה מקרי עשייה לגבי העושה ה"ה להמשלח ואף אם נימא דל"ש בזה מגו דזכי לנפשי' מ"מ י"ל כיון דאומן קונה בשבח כלי א"כ זה העושה אותה צורה מקרי עושה לעצמו דיש לו זכייה בגוף הכלי ומקרי עושה לעצמו וה"ה להמשלח זכי ומקרי עושה בעצמו ואף דדעת הרא"ש דאם נתן לאומן טבלא לצייר ל"ש אומן קונה בשבח כלי היינו בצייר ע"י סימנים דאין בו ממש אבל כאן כתבו בתוס' יומא דף נ"ד דע"י ציור אינו חייב רק בחקוק על הלוח הציור א"כ שוב אומן קונה בשבח כלי והנה לשון הש"ס לא תעשון אתי כדמות שמשי המשמשים לפני במרום כגון שרפים ואופנים וחיות הקדש ומלאכי השרת הנה מה שהוסיף מלאכי השרת נ"ל כפי מה שהכחתי בתוס' יומא נ"ד דזה הוא כדמות פרצוף אדם ולפ"ז השרפים ואופנים וחיות הקדש הם דמות המרכבה שיש בה ד"פ ועיין בשו"ת מאיר נתיבים סי' וא"ו שהאריך אי חיות הקודש גדול וכמ"ש הרמב"ם פ"ב מיסודי התורה והאריך בהנוסחאות מתחלפות אי אומרים אופנים וחיות הקדש או חיות ואופנים וכתב שלא מצא מוזכר דחיות נקראים חיות הקדש ולא הזכיר כלל מש"ס הלז ומכאן מבואר כל דברי רבינו בפ"ב מיסודה"ת שם דחיות הקדש הם גדולים מכלם והוא המעלה שאין למעלה ממנו זולת האל יתברך והם הנושאי המרכבה ודו"ק. אחר כמה שנים ראיתי בשו"ת מהר"ם אלשיך ז"ל סי' ע"ז שדעתו דלא אסר דמות שמשים שבמרום כ"א בהיותם שלמים כמו שהם במרום ולא כשהם חסרים בחצי עגול כמו שמראים לעדים והנלפע"ד כתבתי ודו"ק והנה במ"ש דלא יעשה מנורה של שבעה קנים אבל של שמונה שרי נראה לפע"ד דלכך תקנו שמנה נרות בחנוכה ולא שבעה דלילה הראשונה לא הי' נס דא"כ הי' עושין מנורה של שבעה נרות וזה אסור ע"כ קבעו שמנה נרות ואף למ"ש זקני הח"ץ ז"ל דשבעה קנים ושמנה נרות שרי אבל כ"ע לא ידעו להזהר בזה והי' עושין שבעה דא"צ שמנה וא"כ הי' נכשלים בדין וע"כ תקנו שמנה נרות ודו"ק וכבר הארכתי למעלה בדברי הח"ץ ועיין בתוס' יומא נ"ד ע"ב דמשמע כהח"ץ.

(ודרך אגב אזכיר מה שאירע מעשה שבשנת תרי"ב בחג הסוכות זכינו לראות פני מלכינו בעברו בארץ לתור כל ארצות שלו עבר פה לבוב והנה בנסעו מפה שלח מאדעלי"ן ויהודי אחד הי' ג"כ מהמקבלים מאדע"ל והנה בהמאדעל יש שתי וערב ונשאלתי אם מותר ללכת בו והנה ברמ"א סי' קמ"א ס"א מבואר צורת ש"ו שמשתחוים לו דינו כדין צלם ואסור בלא ביטול אבל ש"ו שתולין בצואר לזכרון לא מקרי צלם ומותר ועיין בש"ך שם אבל נחסר שם מפני המוראה ועיינתי במקור הדין במרדכי ר"פ כל הצלמים ולא הבינותי הדברים וע"כ כאן שהמלך שולח רק לכבוד ואינו מתכוין רק למזכרת אהבה שנשאו חן בעיניו י"ל דאין לחוש בזה ובפרט שהוא מכבוד המלך ירום הודו וצ"ע בזה ועיין שו"ת כנסת יחזקאל ס"ק י"ב). והנה ר"י בר"י אמר אף של עץ לא יעשה כדרך שעשו בבית חשמונאי א"ל משם ראיה שפודים של ברזל הי' וחיפום בבעץ ומזה הי' קשיא לי על הרא"ם שכתב להקשות דאיך הדליקו במנורה בבית מקדש בעת ההוא הא נטמאה וכתב דהמנורה הי' של עץ והביא הך דר"י בר"י וקשה הא רבנן מסקי דהי' של בעץ החפוי ושפודין של ברזל ומצאתי בפר"ח סי' תר"ע דהקשה כן ובאמת שאנן קי"ל כן כדמסיק במנחות דף כ"ח דרבי דריש כללי ופרטי ור"י בר"י דריש ריבויא ומיעוטא וע"ש ברש"י ד"ה א"ל שכתב הפך משנתך שאתה שונה דר"י פוסל בשל עץ ורבי נמי מכשיר בשל אבר ובעץ וכוונת רש"י דיסור ממשנותו ויקבל מה ששנה הוא דר"י מכשיר בשל עץ ורבי מכשיר בשל אבר ובעץ ומ"ש דר"י פוסל צ"ל מכשיר כמו שהגיה אבל דברי רש"י תמוהים ועיקר הפירוש כמו שכתבתי דזה יסיר משנתו וקבל ולא כמו שהוא שונה דרבי פוסל בשל בעץ ואבר וגסטרין וכ"ע פסלו של עץ דז"א וא"כ עכ"פ מבואר דקי"ל כרבי דשל עץ פסול ורק בשל בעץ כשר ועיין בפר"ח סי' פ"ד ס"ק ז' ואני תמה היאך ס"ד דר"י בר"י דריש ג"כ כללי ופרטי והלא גבי מרצע דנחלקו ר"י בר"י ורבי מוכח דר"י בר"י דריש ריבויא ומיעוטא ועיין בשבועות דף ד' ע"ב בתוס' ד"ה דתניא שהקשו דהו"ל להביא מהך דמנחות ובאמת שם ל"ק דהרי ר"פ אמר דגם ר"י בר"י דריש ריבויי ומיעוטי ול"ק רק על רבי בלבד אבל במנחות תמוה דר"י בר"י יסתור עצמו למה דס"ל במרצע ולמה לא הקשה אר"י מהך ואם ניחא ליה להביא ממנורה גופא עכ"פ על ר"פ קשה דהיאך אפשר לומר דר"י בר"י דריש כללי ופרטי וצע"ג ודברי התוס' בשבועות הנ"ל צ"ע דערבבו עץ בהדי אבר וצריך להיות בעץ ומצאתי במהרש"א שהרגיש בזה אבל גם בדבריו נפל ט"ס וצ"ל בעץ במקום עץ ולבסוף צ"ל ולא פליגי רק בשל עץ דוק ותשכח ועיין בשו"ת זקני בעל שער אפרים סי' מ"א שהשיג על הב"ח הם מועתקים ומהרא"ם הנ"ל רק שלא ביאר היטב ע"כ נטל עלי' המשא הזאת ודו"ק ויפה השיג על המפרש במגלת תענית שם אבל טפי הי' לו להשיג דבמנחות מבואר בהדיא דלא כדבריו וכמ"ש ודו"ק ועיין באלי' רבה סי' תר"ע דהשיג ג"כ על המפרש הנ"ל. ובתשובה לארץ הקדוש' בצפת עד שעשו צורת על אה"ק בבהמ"ד של האריז"ל הארכתי.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף