חכם צבי/חדשות/י
|
< הקודם · הבא > |
הקשה אלי ה"ה מו"ה אברהם יצחקי שליח ירושלים עיה"ק תוב"ב[1] בהיותו פה עמנו בסיון תע"ג לפ"ק. הא דתנן (ר"ה יח.) על ששה חדשים השלוחין יוצאין [כו'], על כסליו מפני החנוכה, שזה סותר למה שאמרו (סנהדרין מא:) בטעות העדים, דבתר רובא דירחא לא טעו אינשי מפני שכבר מפורסם קביעותא דירחא, ואם כן מאי צורך לשליחת העדים לצורך חנוכה שהיא בתר רובא דירחא, וממילא הוא מפורסם לכל האדם. זו היא קושייתו[2].
והשבתי לו, דלא דמי להדדי כי אוכלא לדנא, דוודאי כל קביעות החודש שהוא ידוע לבית דין שבאותו העיר, מתפרסם והולך לכל אנשי העיר, כיון שכבר עברו רוב ימי החודש, ואין זה ענין לשליחות שלוחי הבית דין שאם לא ילכו השלוחים מבית דין שבירושלים לסוריא או לגולה מהיכן ידעו הבית דין שבסוריא או בגולה באיזה יום קבעו בית דין שבירושלים את החודש, ואפילו בתר רובא דירחא לא יתפרסם אצלם. ולא אשכח בגמרא אלא דתרי ירחא חסירי קלא אית להו שהוא חודש א', ואף בזו לא שמענו אלא שיתפרסם בבית דין ולא לכל הנך אינשי עד רובא דירחא, וזה ברור כשמש אחר שידעו הבית דין הקביעות אם לא יפרסמו ע"י כרוזא[3].
ואני הקשיתי זה זמן רב, אמאי עבדינן שבועות ב' ימים כיון שאי אפשר לטעות בזמן חג השבועות בקביעות ראש חדש[4], שאם יעברו אדר הוה לי תרי ירחא מלאים, דהרי שבט הוא מלא ואם גם אדר מלא הרי מר"ח ניסן עד חג השבועות יותר משתי חדשים שלימים ובדאי קלא אית להו, דמה לי תרי ירחא חסירי או תרי ירחא מלאים.
וניחא לי, דמשום גזירה לחוד הוא דעבדינן תרי יומא, כדאמרינן בגמ' (ר"ה כא.) היכא דמטו שלוחי ניסן ולא מטו שלוחי תשרי, דגזרינן אטו ניסן, הכי נמי גזרינן שבועות אטו פסח וסוכות. (דר"מ שאלה ג').
- ↑ בעל שו"ת זרע אברהם, כיהן כראש ישיבה בירושלים עוד קודם צאתו כשד"ר, בהמשך מונה לראשל"צ.
- ↑ גם בפתח עינים (ר"ה שם) הביא שראה קושיא זו בספר משנה לחם למהר"ר יעבץ בשם הרב מהר"א יצחקי. וכבר הביא כן הפני יהושע (ר"ה יח.) להקשות בשם יש מקשים, ויישב דאף בתר רובא דירחא איכא מיעוט דלא ידעי, והשלוחים הלכו בשביל אותו מיעוט, וכ"כ היד דוד (שם) ליישב קו' זו שהביאה שם בשם ספר יצחק ירנן. וע"ע או"ת (סימן ל תומים ס"ק יג) שנסתפק בהא דאמרינן בתר רובא דירחי לא טעו אינשי, אם הכוונה בודאי לא טעו, או הכוונה דאין כאן רוב הטועים. והערוך לנר (שם) השיג על דברי הפנ"י שברמב"ם לא משמע כן אלא שהוא ודאי, וכ"כ הרע"ב (סנהדרין פ"ה מ"ג). גם באורח למשפט (חו"מ שם) ובמשכן העדות (ש"ג פ"ט) הוכיחו שהוא מדין ודאי, והאחרונים האריכו בענין זה. אמנם באסיפת זקנים (ר"ה שם) תמה על יישוב הפנ"י, שהרי גם השלוחים לא באים לכולי עלמא רק לבית דין והמיעוט שואלים לרוב. עוד כתב היד דוד ליישב שבתר רובא דירחא לא טעו אינשי, רק במקום שיוצאים השלוחים, אבל אם לא היו יוצאים השלוחים אזי לא היו יודעים גם אחר פלגא דירחא, וכ"כ בספר משנה לחם. אך דחה היד דוד, דא"כ בחודש שאין שלוחים יוצאים יטעו גם אחר פלגא דירחא, והגמרא לא חילקה בזה. וכה"ק החיד"א בפתח עינים על יישוב המשנה לחם. ובספר אהלי יצחק (ר"ה שם) יישב דלא סמכינן אפרסום לכתחילה, ורק לגבי עדות שכבר עבר רובו של חודש דנים לפי הפרסום.
- ↑ וכן יישב היד דוד (ר"ה שם). וכ"כ בספר אמר ידיד (שם) שאינו רואה כאן רמז קושיא, שבעיר אחר שיעבור רוב החודש הכל יודעים אם עיברו החודש, אבל מה שעשו בארץ ישראל מנא ידעי בחו"ל, דלא שכיחי שיירות מהכא להתם. וכ"כ החיד"א בפתח עינים (שם), שאך דינא נאמר בארץ ישראל ובפרט במקום הבית דין, וכמו ששנינו ט"ו יום עד שיגיע אחרון שבישראל לנהר פרת, אבל מהלא לנהר פרת היו ישראל ולהם הוצרכו שליחים אף בכסלו לרחוקים. וכן תירץ בקרבן ראשית דדוקא הקרובים לירושלים יודעים ברובו של חודש.
- ↑ כה"ק המהר"ם שיק בחידושיו לסנהדרין (מא:) בשם אביו, ויישב דצריך לומר שלא רצו לחלק בין המועדות כי היכא דלא אתו לזלזולי, או כמו דאמרינן בר"ה היכא דמטו שלוחי ניסן ולא מטו שלוחי תשרי, וכמו שכתב רבינו ליישב בסמוך.