חיי אדם/ב/קלד
|
< הקודם · הבא > |
דין ערב תשעה באב (סי' תקנ"ב תקנ"ג)
א בעט"ב לא יאכל אדם בסעודה המפסקת ב' מיני תבשילין אפילו הכל מין א' כגון מיני קמחין שקורין פארפיל או לאקשין אסור לאכלן כשבשלן אחד רכה ואחד עבה וכן קרעפליך הממולאין בגבינה הוי ב' תבשילין ואפילו בישל ב' מינים שנאכל כמות שהוא חי אסור ולכן במדינתינו שאין דרך לבשל עדשים עם ביצים אסור לאכלן אך נוהגים לאכול או עדשים או ביצים שהן זכר לאבלות שאין להם פה כשאר דברים כאבל שאין לו פה ואפילו זה אסור כשכבר אכל מין אחר באותה סעודה ודלא כהמון עם שמתחלה אוכלין מין מבושל ואח"כ יושבין לארץ ואוכלין ביצים דאסור וכ"ש דאסור להפסיק ביניהם בבהמ"ז דגורם ברכה שא"צ אבל מותר לאכול אפילו כמה מינים פירות כשהן חיין וההמון עם אוכלים פירות כמה מינים על הארץ ואין לזה טעם וריח:
ב מי שאפש' לו לא יאכל בסעודה המפסקת אלא פת חריבה במלח וקיתון של מים ויש מחמירים לטבל אחר האכילה פת באפר ולאכלו ע"ש ויגרס בחצץ כו' ועכ"פ לא יאכל אחר סעודתו לקינוח דברים שרגיל בהם בשאר פעמים וימעט בשתיה ממה שרגיל לשתות והכל לפי מה שהוא אדם:
ג נהגו לישב ע"ג קרקע בסעודה המפסקת כדי שתהיה ניכר שהיא סעודה שפילה וא"צ לחלוץ מנעליו דכל שהוא משום אבל אינו חל עד שתחשך ואחר שאכל מותר לישב על הספסל עד שתחשך:
ד יש ליזהר שלא ישבו ג' לאכול יחד סעודה המפסקת כדי שלא יתחייבו בזימון כדי שלא תהיה סעודה חשובה ולכן אפילו אם אירע שאכלו ביחד לא יזמנו דאין זה קביעות כיון שאין דעתן לקבוע:
ה וכ"ז בסעודה המפסקת שאין דעתו לאכול עוד אחריה סעודת קבע וכשהוא אחר חצות אבל קודם חצות או אפילו אחר חצות ודעתו לאכול אחריה סעודת קבע א"צ לזהר בכ"ז:
ו ומנהג הישר לאכול קודם חצות או אחר חצות סעודת קבע וסמוך לחשיכה אוכלין על הארץ תבשיל אחד ואח"ז מי שמתירא שיזיק לו התענית מותר לאכול פת עם חמאה או גבינה כדי לשבוע ובלבד שלא יאכל ב' תבשילין:
ז המתענה ב' וה' כל ימות השנה ואירע בו ערב ט"ב ישאל על נדרו או שיתענה עד מנחה ואוכל סעודה המפסקת קודם ביאת השמש כיון דא"א לו להתענות ב' ימים ומכל מקום אם ברי לו שלא יזיק לו יתענה ב' ימים ומ"מ אף מי שאינו רוצה להשלים אסור לאכול ב"פ וגם כל דין סעודת המפסקת עליה ולכן אם צריך לאכול יותר ישאל על נדרו:
ח אע"פ שאכל סעודה המפסקת מותר לחזור ולאכול אא"כ קיבל עליו בפירוש שלא לאכול עוד היום ואפילו לא הוציא בפיו אלא שקבל בלבו להתענות הוי קבלה (עיין מ"א וביאורי הגר"א) ואסור אז בכל מה שאסור בט"ב חוץ מנעילת הסנדל דמותר דהוי כאלו התנה בפירוש חוץ מזה (עיין ט"ז) אבל אם לא קיבל אפילו בלב אלא שגמר בדעתו שלא לאכיל אינו כלום ומותר אפילו באכילה:
ט כ"ז שלא קיבל עליו התענית מותר אפילו באכילה ובכולם עד בין השמשות אבל בהש"מ אסור דהוי ס' לילה ונוהגין לחלוץ המנעלים קודם ברכו אפילו אם מתפלל ביום ובמוצאי שבת אחר ברכו חוץ מש"ץ שחולץ קודם ברכו מפני בלבול הדעת ויזהר שלא יגע בידיו במנעליו דאל"כ צריך נט"י לתפלה:
י נוהגין שלא ללמוד עט"ב אחר חצות אע"ג שמותר באכילה כיון שיכולין ללמוד בדברים שמותר ללמוד בט"ב והוא חומרא בעלמא:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |