חיי אדם/ב/צג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

חיי אדם ב צג

כלל צג
הבונה והסותר והמכה בפטיש

א הבונה אסור וכל מה שאסור בשבת אסור בי"ט. ולכן אין עושין גבינה בי"ט דהמגבן בשבת חייב משום בונה והגבינה הישנה יותר טובה מחדשה ואפילו היה לו אונס ולא עשה מעי"ט אסור [א] דהוא מלאכה שנעשית לימים הרבה (סימן תק"י):

ב כשעושים סוכות שקורין (ביידליך או זומר הייזליך) לישב שם לקרר ולאחר שגמר הדפנות והסכך לפעמים נותנים שם עצים לעבותה אם בתחלת עשייתה נתנן כדי לעבותה או לחזקה אסור ליטלן דהוי סותר שהרי נתבטלו לדפנות או לסכך אבל אם לאחר שנגמר הדופן והסכך נתנם שם אפילו סמכן לעבותה מותר (מגן אברהם) אבל הט"ז אוסר בזה כיון שעכ"פ דעתו לעבותה. וה"ה אם זרק חבילות על הסכך דאינן בטילות לגבי הסכך מותר ליטלן להסיקן כיון שלא התיר החבילה מסתמא לא בטלי לגבי סכך אבל אם נתן עצים על הסכך בטלות לגבי הסכך ואסור ליטלן דהוי סותר (סי' תקי"ח):

ג כיבוד הבית דינו כמו בשבת וכדומה שנוהגין היתר ומכבדין הבית ואפשר כיון שיש מתירין אפי' בשבת וכ"ש בבתים שלנו שהם מרוצפין באבנים או בקרשים ול"ש בו אשוויי גומות על זה סומכין להתיר אבל בש"ע כתב לאיסור (תק"כ):

ד העושה גומא אפי' בחול ועפר המונח בכלי שייך בו גומא. ולכן צריך ליזהר כשלוקחין חול לפזר הבית שלא יעשו גומא אלא שיקחו בשוה אם לא שהוא תחוח כ"כ שתיכף כשמוציא החול נופל מה שסביב ונסת' הגומא [ב] אבל בפירות וקמח וכיוצא בו ל"ש גומא ובנין לכ"ע. ולכן מותר ליקח מן הכלי אף כשעושה גומא (סי' תצ"ח מ"א ס"ק ל"ב):

ה מה שתוחבין בי"ט נר של שעוה בחול הקשה המגן אברהם אוסר ולי צ"ע. אבל מותר להוציא דבר התחוב אע"פ שנשאר גומא דגומא ממילא הוי אם לא שהוא בבית דחיישי' שיבא להשוות גומות דאז אסור להוציא [ג] (מגן אברהם שם):

ו לכתחלה יש לזהר שלא יבשל מתחלה בקדרות חדשות כלי חרס שאינן גלוזירט שע"י הבישול הראשון נגמרו ונתחזקו והוי כמתקן מנא ולכן יבשל בהם לכתחלה מעי"ט ובדיעבד ואין לו קדרה אחרת כזה מותר לבשל בהם שכלי חרס שלנו נגמרים מהיסק היוצר. אבל אלו שהם גלוזירט א"צ ליזהר אפילו לכתחלה (תק"ב):

ז אסור לאפות בתנור חדש שהטיט מתיבש ומתחזק ע"י ההיסק והוי תיקון כלי (מגן אברהם שם) ונ"ל דזה דוקא שנעשה מחדש אבל אם כבר נעשה ימים הרבה ממילא נתייבש בלא"ה וגם אין מדרך תנורים שלנו לפחות:

ח כלים של פרקים אף על גב שדרכן להדקם בחוזק ואסור לפרקם ולהחזירם בשבת כדאיתא בהל' שבת בבנין כלים כלל מ"ד אבל בי"ט מותר כיון דאין בנין בכלים לא גזרו משום שמחת י"ט והוא שלא יתקע ויהדקנו בחוזק דבזה חייב אפילו בי"ט (תקי"ט):

ט אין פוחתין את הנר של טיט דהיינו בעוד שהטיט רך אסור למעך אותו באצבעו לעשות לו בית קיבול וכן אפילו אם כבר נעשה הבית קיבול וגם נתייבש בחמה או באור אלא שהניח בו קש או שאר דבר כדי שלא יפלו הדפנות אסור ליטלן בי"ט דמתקן מנא וכן אם ב' כלים מחוברים יחד בתחלת עשייתן אסור להפרידן (שם):

י נכרי שהביא כתב חתום מותר לפתחו בי"ט דהיינו לשבור רק החותם (ודוקא שאין בו אותיות דאל"כ אסור משום מוחק) וכן אם מחותם היטב עד שצריך לקרוע הנייר אסור דאין קורעין נייר בי"ט כדלעיל במלאכת קורע [ד] (שם במגן אברהם):

יא לקטום קש או קיסם לחצוץ בו שיניו כדינו בשבת כן ביו"ט כמבואר בהלכו' שבת במלאכת מכה בפטיש סימן י"ז (שם):

יב להתיר ולחתוך הקשרים שבכלים ולפתוח דיט בי"ט כמו בשבת כמבואר שם כלל מ"ד (שם):

יג אסור לעשות קמטים בבגדים דהוי מתקן מנא ועיין בהלכות שבת במלאכת מלבן סימן י"ז (שם):

יד אסור ליתן בשמים על הבגד כדי שיקלוט הריח משום דמוליד ריחא והוי כתיקון מנא אבל אם כבר היה מריח מותר אע"ג שמוסיף ריחא קצת (תקי"א ותרנ"ח) ופשיטא דאסור ליתן דבר שמריח למים כדי שיריחו (תקי"א):

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.