חיי אדם/ב/נג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

חיי אדם ב נג

כלל נג
דין באיזה ענין מותר לטלטל מרשות לרשות

א כבר בארנו שהמוציא מרה"י לרה"ר או מרה"ר לרה"י בין ע"י הליכה או שהושיט או שזרק חייב מדאורייתא וכן המעביר ד' אמות ברשות הרבים חייב מדאוריותא אבל מהם לכרמלית או מכרמלית להם פטור מדאורייתא אבל חכמים אסרו להוצי' מהם לכרמלית וכן מכרמלית להם וכן אסרו לטלטל בכרמלי' יותר מד"א כדין רה"ר אבל מכרמלית לכרמלית אחר מותר להכניס ולהוציא ובלבד שלא יוציא חוץ מד' אמות וכן מותר להוציא מרה"י או מרה"ר ולהניחו במקום פטור וכן להיפך אבל אסרו חכמים לחלוף מרה"י לרה"ר דרך מקום פטו' דהיינו ליקח חפץ מרה"י ולהניחו במקום פטור ויחזור להניח ברה"ר או שיעמוד הוא על מקום פטור ויקח חפץ מרה"י ויניחנו ברה"ר דאע"ג דמה"ת מותר כיון שכבר היה מונח במקום פטור וכן כשהוא עומד על מקום פטור נמצא כיון שהגיע החפץ אצלו הוי כמונח על הקרקע דעמידה חשוב כהנחה בין לענין חיוב ובין לענין פטור כמו שנבאר אי"ה בכלל נ"ד סי' א' וב' מ"מ גזרו חכמים שאם נתיר לו זה יבא להתיר גם כן ויקח חפץ מרה"י וילך עמו לרשות הרבים דרך מקום פטור וכיון שהוא הולך הליכה לאו כהנחה דמי ואז חייב מדאורייתא שהרי עקר מרה"י והניח ברה"ר כדלקמן והמוציא או מושיט או זורק מרה"י לרה"ר דרך מקום פטור חייב מדאורייתא ולכן גזרו אפילו בעומד ומרה"ר או מרה"י לכרמלית דרך מקום פטור או אפילו מחצר לחצר שלא עירבו דרך מקום פטור יש אוסרין ויש מתירין (שמ"ו וסימן שע"ב) ושם כתב רמ"א כדעת האוסרין:

ב בור ברשות הרבים עמוק י' ורחב ד' אסור למלאות ממנו מים בשבת אף ע"פ שרוצה לשתות שם אצל הבור שהרי תיכף כשמוציא מן הבור כבר הוציא מרה"י לרה"ר ואפילו יש מחיצה סביב הבור גבוה י"ט ורוצה להעמיד הדלי על שפת המחיצה ונמצא הדלי יהיה עומד תמיד ברה"י שהרי בארנו בדין רה"י סי' ט' שהמחיצות ג"כ רה"י אפ"ה אסור דגזרינן שמא יעמיד הדלי ברה"ר דכיון שהוא צריך לשתות קרוב הדבר שיוציא הדלי לרה"ר והוי מוציא מרה"י לרה"ר דרך מקום פטור דהיינו למעלה מי"ט דחייב. ומ"מ בזמן הזה די"א דאין לנו רה"ר אין להחמיר בזה ובלבד שיזהר שלא יעקור הכלי להניחו בארץ דאז מוציא מרה"י לכרמלית דרך מקום פטור ואסור לדעת האוסרים בסימן הקודם ואפילו להמחמירין דגם לנו יש רה"ר הא י"א דל"ג אלא בשתיה בכלים נאים אם כן אין להחמיר (סימן ש"ן):

ג אבל בור ברה"ר סמוך לרה"י ואין בין הבור לרה"י ד' טפחים ואם כן לא דרסי בה רבים והוי מקום פטור ולכן אפילו אין חולית הבור גבוה י"ט מותר למלאות מרה"י אבל אם הוא רחוק ד' טפחים ואם כן הוי שם ר"ה אם יש לבור מחיצה גבוה י"ט וגם החלון הוא גבוה י"ט וא"כ מוציא מרה"י לרה"י דרך מקום פטור שהרי למעלה מי"ט ברשות הרבים הוי מקום פטור מותר למלאות דרך החלון אבל אם אין המחיצה גבוה י"ט נמצא מטלטל מרה"י לרה"י דרך אויר רשות הרבים ואעפ"י שאגדו בידו אסור ואם שניהם בדיוטא אחת אסור (סימן שנ"ד וע"ש במ"א ועיין סימן י"ח):

ד אשפה ברשות הרבים שגבוה עשרה טפחים ורחבה ד' טפחים אם היא של רבים מותר לזרוק לה מרשות היחיד הקרוב לה ואין צריך עירוב כיון שאין שם דיורין לא חיישינן שמא יתגלגל מן האשפה לרה"ר ואתי לאתויי דמסתמא אין זורקין לשם רק דברים שא"צ להם אבל אם האשפה של יחיד אסור משום דיחיד עשוי לפנות האשפה ויבואו לשפוך שם כדרכו ונמצאו מוציאים מרשות היחיד לרשות הרבים (שם):

ה עגלה שעומדת ברשות הרבים גבוה י"ט ורחב ד' מלבד הגלגלים כתבנו בדין רשות היחיד סימן ו' דהוי רשות היחיד ולכן אסור לעמוד ברה"ר ולהניח חפץ בתוך העגלה או ע"ג או ליקח מהעגלה לחוץ שהרי מוציא מרשות לרשות וכן אסור להכניס ראשו בתוך העגלה ולאכול ולשתות שם מהמאכל ומשקה שעומד בעגלה אעפ"י שמכניס ראשו ורובו דאע"ג דאין בזה חיוב דפיו של אדם נקרא מקום פטור ול"ש נמי לגזור בזה שמא יחליף כדלעיל ס"ס א' דהכא א"א לאכול אלא אם כן יניח בתוך פיו מ"מ אסור דגזרינן שמא יוציא האוכלין והמשקין לחוץ דכיון דצריך להם גזרינן וה"ה שאר כלים המונחים בעגלה אסור לטלטל בעגלה אם הם כלים שצריך להם בשבת אבל כלים שאין צריך להם בשבת מותר לטלטל שם אע"ג שהוא עומד ברשות הרבים דלמה יוציא אותם כיון שאין צריך להם וכל זה כשהעגלה גבוה י' טפחים בלא הגלגלים ורוחב ד' טפחים (עיין סימן רס"ו וסימן ש"ן):

ו אין העגלה גבוה ו' טפחים אעפ"י שעם הגלגלים גבוה י' טפחים כיון שאינו רשות היחיד הרי זה בטל לרשות שעומד בו כדלעיל בדין רשות הרבים סי' ח' ואם כן מותר להוציא מן העגלה לארץ ובלבד שלא יוציא חוץ מד' אמות דהוי מעביר ד' אמות ברשות הרבים או בכרמלית. ויש אומרים דהוי כרמלית דהא קבוע שם (עיין במגן אברהם סוף סימן רס"ו) אך לפי שלדעת הרבה פוסקים דבזמן הזה אין לנו רשות הרבים וכל רשות הרבים שלנו יש לו דין כרמלית אין למחות ביד הנוהגים להכניס ראשם לתוך העגלה ולאכול ולשתות שם אפי' אם העגלה גבוה י' טפחים והוי רה"י דאורייתא דאע"ג דאף לפי זה עכ"פ אסור להוציא מן העגלה דא"כ מוציא מרה"י לכרמלית וכן להיפך מ"מ לא גזרינן אם מכניס ראשו שם דשמא יוציא האוכלין לחוץ דהא אפילו אם יוציאן אין כאן אלא איסור דרבנן. ואף דהרבה פוסקים דאף בזמן הזה הוי רה"ר צ"ל דיש להקל דהא י"א דאפילו ברשות דאורייתא אינו אסור אלא בשתיה בכלים נאים:

ז זיז ונסר שהוא לפני החלון אע"פי שאינו רחב ד' אם הוא בפחות מג' לחלון דאמרינן לבוד והחלון משלימו לד' וכן הגגין ולפניהם רשות הרבים אסור להשתמש עליהן אלא דוקא בכלי זכוכי' או דברים שאם יפלו יתטנפו או ישתברו ולא יהיו ראוים עוד להביאם אבל בשאר דברים אסור להשתמש שם אף על גב דהוי רשות היחיד כמו שנתבאר בדין רשות היחיד סי' י"א וסי' י"ב מכל מקום מדרבנן אסור שמא יפלו למטה וישכח ויביא אותם ונמצא מוציא מרשות הרבים אבל אם לפניהם כרמלית כגון שדה וכיוצא בו מותר להשתמש בכל דבר כיון דאפילו יביאם אינו אלא איסור דרבנן. ולפי זה להפוסקים דבזמן הזה רשות הרבים שלנו יש לו דין כרמלית מותר להשתמש בכל דבר ולכן אין למחות ביד הנוהגין היתר וירא שמים יחמיר על עצמו (שמ"ה שנ"ג):

ח וכן מותר לפשוט ידיו ולקבל בתוכם מי גשמים היורדי' מן הגג או מן צנור הקבוע בגג ובלבד שיקבל באויר דאז הוי מקום פטור וצריך לדקדק שלא יגע בגג או צנור לקבל המים דבזה יש הרבה חילוקי דיני' וגם צריך ליזהר שלא יניח ידיו למטה מג' טפחים סמוך לארץ לקלוט שם דכיון שידיו תוך ג' לארץ הוי כמונח על הארץ והוי עוקר מרה"י לרה"ר [א] (סימן שנ"א):

ט בליטה היוצאת מן הכותל כמו גג על הפתח וכמו הגגין שעושין על החנויות שתלוים באויר ויש מקומות שעומדים על עמודים אסור להוציא מן הבתים לחוץ וכן להיפך דאע"ג שאין תחתיו רה"ר דלא מצינו רה"ר מקורה כדלעיל בדין רה"ר סימן ב'. מכל מקום כיון שאין לו מחיצות והוי כרמלית. ומה תיקונן שאם יש להם עמודים לצד הרחוב יעמיד גם קנים לצד הבתים ויהיה להגג שעליהם כדין מחיצה שנעשה ע"י צורת הפתח שנתבא' בדין מחיצות כלל מ"ח סי' ה' ואם הם של בתים רבים אין צריך לעשות לכל בית ובית אלא יעשה תיקון זה בשני הקצוות אך צריכין לערב עירובי חצירות ואז מותר להכניס ולהוציא מן הבתים לתחת הגגין וכן להיפך. ובין כך ובין כך אסור להוציא ולהכניס מן רשות הרבים תחת הגגין וכן להיפך (שמ"ו):

י האסקופה שלפני הבתים אם הם בלא מחיצות כלל כגון הנמשכים לפני הפתח לצד הרחוב אם גבוהין י' ורחבן ד' דינן כרה"י ואם אינם גבוהים י' ורחבן ד' דינן ככרמלי' וא"כ אסור להכניס ולהוציא מהבית לאסקופה וכן להיפך וכן ממנו לרשות הרבים יש ליזהר לפי דעת הפוסקים דגם עכשיו יש לנו דין רה"ר ואפילו אין ברחבן ד' ואם כן הוי מקום פטור מכל מקום כיון דקיימא לן דבזמן הזה אין לנו רה"ר וא"כ הרחוב שלנו יש לו דין כרמלית וא"כ כיון שהוא דבר שאינו חולק רשות לעצמו ועומד בכרמלית בטל לגביה כמו שנתבאר בדין כרמלית בסי' ז' וא"כ אעפ"כ יש לאסקופה זו דין כרמלית ואסור להוציא ולהכניס מן הבית לאסקופה וכן להיפך (שמ"ו):

יא ואפילו אם האסקופה תחת המשקוף ואם כן יש לו מחיצות דהיינו עובי הכתלים והמזוזות ופי תקרה כו' אסור להוציא מן הבית לאסקופה דידוע דמזוזות הפתח והמשקוף ע"פ רוב אין בו רחב ד' ובפחות מד' קיי"ל דלא אמרי' פי תקרה כו' (ואפי' לפעמים שיש ברחבן ד' וא"כ יש לומר פי תקרה יורד וסותם גזרינן שמא לא ידקדק יפה) ומה שהוא חוץ לפתח כשהפתח נעול שייך לעולם לחוץ וא"כ לא מיבעי כשהאסקופה אינו גבוה ג' דיש לו כל דין רשות הרבים ואפי' כשהפתח פתוח אלא אפילו כשהאסקופה גבוה ג' כיון שאין ברחבו ד' א"כ בטל לרשות הרבים שלנו דדינו ככרמלית (שם):

יב ולכן צריך ליזהר כשפותח פתח ע"י מפתח והנכרי מביא אותו יזהר שלא ליקח מהנכרי המפתח עד שיעמוד הוא והנכרי תחת המשקוף ואז יניח הנכרי המפתח ליד הישראל אבל לא יקח הישראל מידו כדי שלא יעשה עקירה או הנחה כמו שנתבאר כלל נ"ב סי' ב' אלא הנכרי יניח המפתח ביד הישראל ויפתח המנעול אבל לא יפתח הדלת עד שיסיר המפתח ויקח הנכרי מידו דאם יפתח והמפתח עדיין במנעול נמצא שהכניס המפתח מכרמלית לרה"י או לרה"ר ואסור להכניס מרשות לרשות אפילו כל שהוא (שם):

יג אם המפתח מונח בפנים אסור להכניס ידו ולהוציא המפתח דא"כ יוציא מרה"י לכרמלית או לרה"ר אבל מותר לפתוח במפתח שמונח בפנים אם המנעול בפנים שהרי אין מוציא כלל ולא חיישינן שמא יוציא המפתח לחוץ דלמה יוציא כיון שאין צריך לו מבחוץ כלל (שם):

יד ומטעם זה הגאנקעס שסמוכים לבתי האושפיזא שקורין קרעצמע והגג נשען על עמודים אף על גב דיש שם מחיצות הבית וגם הדלת שנכנסין לארוות סוסים שקורין (שטאל) אם אין הדלת נעשה בענין זה שאף שאם פותחין אותו מכל מקום נשאר צורת הפתח כדין שנבאר בדין מחיצות אסור להוציא מן הבית לגאנק דכיון דאין להפתח של (השטאל) צורת הפתח אע"ג דהדלת נעול מכל מקום דלת לא הוי מחיצה גמורה (כדאיתא בסימן שס"ד במגן אברהם) והעמודים שכנגד מחיצות הבית ידוע שאין שם צורת הפתח כי הקורות המונחים שתי וערב לא נשאר בחללן גבוה עשרה טפחים כדין פתח וגם דהוי צורת הפתח מן הצד כדלעיל כלל מ"ח סימן מ' וגם אין רוחב התקרה ד"ט ואז לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם וא"כ אין כאן אלא מחיצה אחת או ב' אבל כשיש צורת הפתח לדלת שבשטאל וא"כ יכול לתקן הצד שכנגד הדלת להעמיד קנה אצל מחיצות הבית או כשיש בליטות לצד הבית דנחשב כלחי וא"כ הקורה שעליהם הוי צורת הפתח וצד של העמודים לא גרע מלחי משהו משני צדדים אם אין בארכן יתר על י' אמות ואז מותר לטלטל מן הבית לגאנעק וכן להיפך אבל בלא"ה אסור. כללו של דבר אם אין לו ג' מחיצות אפי' ע"י צורת הפתח והרביעית על ידי לחי משהו אסור לטלטל מן הבית לתוכו ומתוכו לבית (כל זה תמצא בסי' שמ"ו):

טו דרך בעלי אושפיזכנא שקורין קרעצמע שבשבת מעמיד הנכרי מים על הקורה שהעמודים של הגאנעק נשען עליו ומשם נוטלין הידים ומשתמשין לכל צרכיהם וצריכין ליזהר בזה הרבה שאם לא נעשה כדין בגאנעק כמו שבארנו בסימן י"ד אז הקורה הזו כיון שאין ברחבו ד' אע"ג שגבוה יותר מג"ט מרה"ר בטילה לרה"ר שלנו שהוא כרמלית וא"כ אסור לטלטל המים יותר מד' אמות כדין כרמלית וגם צריכין לדקדק מאד דלפעמים יש בגאנעק כדין צה"פ והוא לא ידע ואם כן כיון שיש לגאנעק דין רה"י אסור להוציא מקורה זו לרה"ר אפי' לדידן דאין לנו רה"ר מ"מ הוו כרמלית ומכ"ש להפוסקים דאף בזה הזמן יש לנו רשות הרבים וא"כ פשיטא דאסור דאם הגאנעק כרמלית וגם קורה זו רחבה ד"ט עכ"פ היא כרמלי' ומכ"ש דשמא יש צה"פ בגאנעק והוי רה"י ואז חייב ולכן צריך ליזהר מאד בזה. ומי שאינו בקי היטיב בכל הדינים מחויב להחמיר שלא יוצי' ויטול ידיו חוץ לגאנעק וגם לא לפנים לגאנעק דזה אינו מוכרח שהדלת לא תהיה מחיצה דרק לחומרא אמרינן שאינו מחיצה גמורה (שם):

טז נהר או אמת המים העוברת בחצר אע"פ שיש לחצר מחיצות וגם מחיצה על המים וגם מעבר השני של הנהר כיון שאין המחיצות נעשין בשביל המים ולכן אם המים עמוקין י"ט ורחב ד"ט א"כ דינן ככרמלית ואסור למלאות מהן לחצר שהרי מוציא מכרמלית לרה"י אא"כ יעשה לה תיקון המבואר בש"ע ריש סי' שנ"ו דהיינו שיעשה מחיצה גבוה עשרה טפחים בכניסה וביציאה ויהיה טפח ממנו משוקע במים וא"צ שיהיה מחיצה שלימה לרחבה אלא אפי' מחתיכות הרבה ובלבד שלא יהי' ג"ט בין א' לחבירו דאז אמרינן לבוד ואם הנקבי' שהנהר נכנס ויוצא אינם רחבים ג' אפי' מחיצה א"צ ומ"מ מותר לטלטל בחצר ול"א שנפרץ במלואה לכרמלי' שהרי החריץ והמדרון גופא נחשב למחיצה אם הוא משופע כ"כ שמתלקט עמוק י"ט במשך ד' אמות כמו שביארנו ברה"י סי' י"ב י"ג ואפי' אם ליכא מחיצה לעבר השני מן הנהר מותר לטלטל בחצר. ואם אין במים גבוה י"ט או שאין ברחבו ד"ט מותר למלאות ממנו אם העמיד מחיצה לצד השני ומוקף מכל ד' צדדים דאז בטל לרשות שעומד בו כדלעיל כלל נ' סי' א' (סי' שנ"ו):

יז אם ליכא מחיצה מצד השני של הנהר רק שמדרון החריץ הוא נחשב למחיצה אז כשנקרשין המים ואין משפת המדרון עד הקרח גבוה י"ט המתלקט מתוך ד"א אע"פ שהוא עמוק מאה אמה תחת הקרח בטלה המחיצה דדוקא מים אין מבטלין מחיצה כדלעיל כלל מ"ז סימן ה' ואז אסור לטלטל גם בחצר (עיין בסי' שס"ג מ"א ס"ק ל"א):

יח מותר ליטול חפץ ברה"ר ולהעבירו פחות מד' אמות ולהניחו שם אבל כשרוצה לטלטל ד' אמות אעפ"י שיניח בתוך ד' אמות אסור (סי' ש"ן) אע"ג דע"י ב' בני אדם מותר ע"פ אופנים שנבאר כלל נ"ד אבל ע"י אדם אחד אסור אם לא במי שהחשיך וכיוצא בו שנבאר שם אבל ד"א מותר שכל אדם יש לו ד' אמות מצומצמות ברה"ר שזה מקומו של אדם ג' אמות כנגד גופו ואמה לפשוט ידיו ומודדין לכל אדם באמה שלו ואם היה ננס באיבריו מודדין במדה בינונית (שמ"ט):

יט וכן מותר לעמוד ברה"י ולטלטל ברה"ר חפצים שאינם צריכים לו בשבת ולהניחם ממקום למקום כדלעיל סימן ג' ד' ובלבד שלא יעבירם ד' אמות ברה"ר ואם העביר ד"א חייב (ש"ן):

כ שני בתים בשני צידי רה"ר והם של אדם אחד או של שנים וערבו (עיין מגן אברהם באיזה ענין שיכולין לערב דהא אין פתח ביניהם שיכולין לטלטל מזה לזה) אם שניהם שוים מותר לזרוק מזה לזה למעלה מעשרה דהוי מרה"י לרה"י דרך מקום פטור. ואם אחד גבוה מחבירו (ונ"ל דה"ה בשוין רק שצריך לאמן ידו) מותר לזרוק כלי חרס וכיוצא בו שאם יפלו ישברו אבל דברים אחרים אסור דחיישינן שמא יפול ואתי לאתויי ונמצא מוציא מרשות לרשות ולמטה מי"ט אפי' כ"ח אסור לזרוק ואם זרק פטור (שנ"ג) אבל המושיט מרה"י לרה"י ורה"ר באמצע אם הם עומדות זו כנגד זו כגון ב' גזוזטראות שקורין (גאנקעס) שאחד הוא בצד א' של ר"ה והב' בצד השני שכנגדו וכן ב' עגלות גבוהות י"ט שעומדות בר"ה זה כנגד זו פטור אבל אסור אבל אם הם עומדות זו אחר זו בצד אחד דהיינו בכותל א' המושיט חייב אפי' למעלה מעשרה טפחים שכך היה במשכן שהיו ב' עגלות עומדות זו אחר זו בר"ה ומושיטין הקרשים מזה לזה אבל זריקה במשכן לא מצינו וגם לא מצינו זה כנגד זה שלא היו מושיטין הקרשים זה כנגד זה אלא מזה לזה שלפניו (שמ"ז במגן אברהם) בד"א מרה"י לרה"י דרך רה"ר אבל מרה"י לרה"י דרך כרמלית למעלה מי"ט מותר לכתחלה אפי' להושיט אפילו בדיוטא א' דהיינו העומדים זה אחר זה דהוי אויר מקום פטור (שנ"ה) ע"ש במגן אברהם ס"ק י"א) ולמטה מי"ט נ"ל דאסור דהוי אויר כרמלית:

כא היה עומד ברה"י ובידו חפץ ארוך כסדין וכיוצא בו ונתגלגל מידו וקצה השני עדיין בידו אם הגיע הקצה השני למטה מן י"ט סמוך לארץ ונח שם על איזה דבר לא מיבעיא להפוסקי' דגם בזמה"ז הוי רה"ר דאסו' להביא אצלו דגזרי' שמא לא יהיה אוגדו בידו ואפ"ה יביאנו וחייב ואפילו להפוסקי' דדין רה"ר שלנו ככרמלית ואוגדו בידו אפ"ה אסור להחזירו כיון שקצה השנית נח כבר אבל אם לא נח כלל אלא תלוי באויר אפי' אם היא כבר למטה בפחות מי"ט דהוי אויר כרמלית מ"מ מותר להביאו אצלו להסוברי' דר"ה שלנו כרמלי' (של"ב):

כב לא יעמוד אדם ברה"י וישתין ברה"ר ברה"ר וישתין ברה"י וכן לא ירוק ואם השתין ורק חייב ואפי' הוציא פיו ואמתו לאותו רשות ואפי' לכרמלית אסור וכן לא ילך ד' אמות ברה"ר או מרשות לרשות ורוקו בפיו אם כבר תלשו בפיו ממקום למקום (ש"נ): [ב]

כג פשט ידו לחוץ עם חפץ לרה"ר בין בשוגג בין במזיד מותר לו להחזירו עד שלא הניח שם ולא קנסו אותו אפי' במזיד דשמא לא יוכל להחזיר ידו פשוטה לחוץ עם החפץ כל השבת וישליכנה מידו ויבוא לידי חיוב ונ"ל דאם הוא סמוך לחשיכה במ"ש במזיד קנסינן ליה. אך כל זה ברה"ר דאורייתא אבל לכרמלית מותר בכל גווני וכיון דבזמה"ז להרבה פוסקים אין לנו רה"ר וא"כ לעולם מותר להחזיר (סי' שמ"ח):

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.