חיי אדם/ב/כב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

חיי אדם ב כב

כלל כב
המלבן (בסימן ש"א ש"ב)

א המכבס בגד צמר או פשתים או שאר מינים בדרך כיבוס חייב ולא נקרא כיבוס אלא כשמשפשף צד א' על השני כדרך הכובסין (זבחים צד) ואעפ"י שהיה נקי לגמרי. והסוחט הבגד ולא שפשף נמי חייב שהסחיטה היא מצרכי כיבוס (רמב"ם פ"ט):

ב שריית הבגד במים כשיש עליו לכלוך הוי נמי ככיבוס וחייב ולכן תינוק שהשתין על הבגד או שיש לכלוך אחר אם ישפוך עליו מים חייב אבל מותר ליטול ידיו וכיון שאין על הידים רק מעט מים מותר לקנח ידיו במקום השתן דכיון דקילוח ידים הוא בדרך לכלוך ולא בדרך כביסה כלל וגם שאין על חידוש רק מעט מים לכ"ע לא אמרינן בזה שרייתו זהו כיבוסו וכשאדם נוטל ידיו ורוצה לנגב במפה טוב ג"כ לנער ולזרוק מידיו בכח המים כדי שלא ישאר עליהם רק מעט מים ואז מותר לנגב לכ"ע דבמים מרובין י"א דאפי' כשהוא דרך לכלוך אמרינן שרייתו זהו כיבוסו ואנו אין בקיאין כמה הוא מרובין (ש"ב) [א]

ג אם אין בבגד שום לכלוך י"א דאפ"ה שרייתו זהו כיבוסו וחייב וי"א כיון שהבגד נקי לא אמרינן שרייתו זהו כיבוסו ופטור. ומ"מ לכ"ע אסור ליתן עליו מים מדרבנן דגזרינן שמא יסחוט ולכן כשנשפך מים על השולחן וכיוצא בו אסור לקנחו בבגד שמקפיד עליו דאע"ג דהוא ג"כ דרך לכלוך מ"מ אם יש עליו מים מרובין חיישינן שמא יסחוט. וכן לא ינגב במפה כוסות שפיהן צר דמחמת דוחקו נסחט המים (שם):

ד ולכן מים שיש בהם תולעים או קסמין אע"ג דמותר לסנן במשמרת או נפה העשוי לכך עפ"י אופנים מבוארים במלאכת בורר סי' ד' אבל אסור לסנן במפה דאסור משים ליבון ולי"א הוא חייב ומ"מ בשעת הדחק שאין לו מה לשתות מותר לשתות ע"י מפה דבמעט סודר שבפיו לא חיישינן לליבון או משום סחיטה ואפי' יש בו תולעים ושאר דברים דאסורים משום בורר מ"מ אין דרך ברירה אלא קודם שיאכל וישתה אבל הכא אין ברירה אלא שמעכב הפסולת לכנוס לפיו בשעת שתיה לא מקרי בורר ומ"מ נ"ל שלא ישתה דרך בית יד מכתונת שלו דבזה חיישינן יותר שמא יסחוט שמצטער בלבישתו [ב] (שי"ט):

ה בגד שנשרה במים אסור לטלטלו דחיישינן שמא יסחוט וכן אסור לעבור בבגדיו במים בשבת או אפי' במקום שיכול להחליק וליפול במים שמא יסחוט (ש"א):

ו היה הולך בשבת וירדו גשמים על בגדיו ונשרו במים א"צ לפשטן אלא מותר לילך לביתו וכשפושטן אסור לשוטחן אפילו בביתו כדי שיתייבשו דהרואה יחשוד אותו שכבס בשבת ואפילו בחדרי חדרים אסור דלא פלוג רבנן ואפילו אם היו לחים רק מן זיעה אפ"ה אסור לשוטחן וכ"ש דאסור לשוטחן נגד האש. ואפילו אם לבוש בהם אסור לעמוד נגד האש במקום שהיס"ב דשייך בו בישול וליבון אבל במקום שאין היס"ב מותר לעמוד כשהוא לבוש בהם (שם):

ז נ"ל דבגדים המלפפין בהם תינוקות שקורין וויונדלין מותר לשוטחן בביתו שיתנגבו ואפילו בחמה בחנר דכיון דיש עליהם גם צואת הקטן וא"כ מוכח שלא כבסן [ג] ואפשר אפילו אין עליהם צואה אם לא נשרה כולו במים דהכל יודעין שדרך התינוקות להשתין וצריך עיון. ובלבד שלא ישטחן נגד התנור במקום שהיס"ב:

ח בגד שיש עליו טיט או צואה אם הוא לח מותר לגררו בצפורן או בסכין וכן מותר לשפשפו מבפנים דאין זה דומה לליבון אבל לא מבחוץ דדומה לליבון ואם נתייבש כבר הכל אסור דהוי כטוחן וע"י נכרי מותר דהא א"צ לעפר הנטחן והוי משאצ"ל. ואם יש בו רק מראה צואה מותר לגררו בסכין וצפורן להתפלל בנקיות אבל אם נפל דבר מאכל על בגדו מותר לקלפו (שם):

ט המנער בגד שחור וחדש מן הטל ושלג שירד עליו אם מקפיד שלא ללבוש בעודן עליו חייב דהרי הוא כלבון וכן בגד חדש אפילו אינו שחור שנשרה במים אסור לנערו לפי שבגד חדש מתקצר במים וע"י הניעור נסחט המים והוי כיבוס וכך אסור לנער בגד חדש שחור שמקפיד עליו מן האבק ועפר שעליו ופשיטא על ידי כלי שקורין בערשט או מאטאלקע ולפי שלא ידענו עד כמה נקרא חדש לכן צריך ליזהר בכולם (כ"כ ביערות דבש והוא נכון) ועיין עוד במלאכת מכה בפטיש סי' מ"ז. ולהסיר הנוצות בידו מ"א אוסר:

י בגדי פשתן וכיוצא בהן שמתקשים לאחר הכביסה וע"י שמשפשפם בידיו ומרכך אותו מצחצח ומתלבן אסור לשפשפו בשבת וכ"ש דאסור לגלגל אותו ע"י כלי כמנהג אבל חלוק מותר לשפשפו בידים שאינו מתכוין רק לרככו ומנהג העולם בשאר בגדי פשתן לכסכשן בידים (שם):

יא כל מה שכתבנו לעיל בבגד דשרייתו זהו כיבוסו לא שייך בעורות לפיכך מנעל או כלי של עור שיש עליו טינוף מותר ליתן עליו מים לרחצו אבל מ"מ שייך בו כיבוס ולכן אסור לכבסו כדרך הכובסים דהיינו שמשפשף צד זה על צד זה [ד] וכן אין סחיטה בשער מדאורייתא (שם):

יב מותר לטבול בשבת ובלבד שלא יסחוט השערות ול"ג שמא יסחוט דל"ש בו ליבון וגם לא הוי תולדה דדש כיון שהמים הולך לאיבוד (ועיין לקמן בדין רחיצה מדין סחיטת שיער) ומותר להסתפג בבגד ולהביאו לביתו ולא גזרינן שמא יסחוט כיון דא"א בלא ניגוב לא גזרו:

יג מי שנתלכלך ידו בטיט לא יקנח בדבר שמקפיד עליו ואפילו במפה שמקנח בה ידים שמא יבוא לכבס המפה:

יד אסור לתקן בית יד של בגדים ולשברם לשברים כדרך שמתקנין בחול הבגדים כשמכבסין אותן (שקורין פאלבין ובל"א פאלטין) (סימן תקי"ט וברמב"ם פ' כ"ב ובמגן אברהם סימן ש"ב סק"ח):

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.