נשמת אדם/א/נה
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
כתב המ"א בסי' קע"ד ס"ק א' דיין של קידוש פוטר כל המשקין ולי צ"ע שהרי בסי' קע"ז ס"ק א' כ' המ"א דאם אין חפץ לאכול פת ואוכל מעט אין פוטר שאר מאכלים דלא קיי"ל כר"ח דאמר פת פוטר כל מיני מאכל אלא דוקא בקבע סעודה על הפת אמרי' דכל המאכלים מחמת פת באים אבל כשאין חפץ לאכול פת אינו פוטר עכ"ל ומשמע לפ"ז דביין דקיי"ל כר"ח. כמש"כ הרא"ש וכדאי' בסימן קע"ד סעיף ב' א"כ אפילו בלא קבע עליו פוטר וצ"ע דמנ"ל לעשות פלוגתא רחוקה דלר"ח אפילו אכילת עראי דפת פוטר כל מיני מאכל ולדידן אפי' בקביעות דפת אינו פוטר רק דברים הבאים מחמת הסעודה א"ו משמע דגם ר"ח מיירי דוקא מאכילת קבע דפת ואז ס"ל דפוטר הכל ובזה לא קיי"ל כר ודומי' דהכא מיירי ר"ח ביין דפוטר היינו דוקא בקבע לשתות ובזה קיי"ל כר"ח אבל באכילת עראי דפת ויין גם ר"ח מודה דאינו פוטר וכ"כ הרשב"א בהדיא וז"ל והא דאמרינן יין פוטר כו' לאו במשקין הבאים בתוך הסעודה אלא בקבע עצמו לשתות יין וכ"כ הא"ר בשם הלבוש וז"ל ואם בירך על היין שקבע עליו ורוצה לשתות שאר משקין א"צ לברך דנעשין טפלה לו עכ"ל וכ"כ ע"ת וכ"כ המרדכי בפ' כ"מ בשם תוספת וז"ל כמו שקובעין בפורים וסעודת מילה ועיין בט"ז סימן קע"ד ס"ק ב' ובמ"א סי' ר"ח ס"ק כ"ד ומש"כ שם בד"מ סימן קע"ד דהמרדכי כ' דבזמה"ז שאין קובעים על היין צריך שיהיה המשקין לפניו בשעת ברכה ומהר"א כתב דאין חילוק בין זמה"ז לזמנם וגם א"ר כתב דמהני דעתו אפילו אינו לפניו עכ"פ משמע דאף בלא קביעות פוטר צ"ל דכוונתם שאין הקביעות חשוב כ"כ כבזמנם שנאמר שהוא כסעודה דפת דפוטר אפילו אין לפניו ואין דעתו אבל בודאי בעינן עכ"פ שיקבע עצמו לשתות יין דאז כל המשקין נעשים טפילה ליין:
הן אמת דממש"כ השל"ה בסי' ע"ב כלל י"ב דין ב' מוכרח ודאי דס"ל דאפילו לא שתה רק כוס אחד של יין פוטר כל המשקין לדעת הטור וכן משמע מלשון הש"ע דלא חילק נ"ל דס"ל לשנ"ה דמש"כ הטור דיין פוטר משום חשיבותו היינו כיון דס"ל להטור דבזמה"ז מהני קביעות כמש"כ בסי' קע"ד וכיון דדרך לקבוע עליו מהני אפילו כשלא קבע וכ"כ מ"א סברא זו ריש סי' קע"ז גבי פת אבל באמת י"ל דגם דעת הטור דוקא כשקבע על היין כמ"ש המרדכי בשם התוספת ורשב"א ולבוש אלא דס"ל דמהני קביעות בזמה"ז אבל כששותה רק בדרך עראי בוודאי כמו שמסופק המ"א בפת ה"ה ביין דמ"ש וכ"ש שדעת התוספת בפרק כ"מ דלא קיי"ל כר"ח אף ביין וא"כ מצינו לומר דגם שאר פוסקים אינם חולקים על תוספת אלא דדוקא בקבע ומכ"ש כשמקדש על היין ופשיטא כשאינו שותה אלא מלא לוגמיו וזה דומה לפחות מכזית בפת שכתב המ"א דאין פוטר דדוקא כשקבע על פת או יין אז נעשה הכל טפל אבל אם אין כוונתו כלל לשתות איך יפטור וכאן לא שייך מש"כ המ"א שם בפת אם לא בשבת היינו משום דבשבת נחשב כזית פת לקביעות כיון דחובה עליו שיאכל כזית וחשוב סעודה אבל כוס של קידוש לא חשיב סעודה כדאיתא בסי' רע"ג ס"י וע"ש בט"ז ומ"א ולכן נ"ל דאפי' כשהמשקין לפניו יברך תחילה על ומעט צוקר ויכוין לפטור המשקין וא"ל שהצוקר הוא טפל לקאווע ז"א דכיון דנהנה ממנו קודם ועיקר צריך לברך עליו כדאיתא בסי' רי"ב והצוקר בודאי לא נפטר בברכת היין אף שהוא טפל לקאווע ואף שהמ"א כתב סס"י קע"ד ס"ק ט' בשם ש"ג כה"ג דפוטר ע"ש אינו דומה דדוקא כשאוכל למתק השתיה שלפניו אבל הכא שאוכל הצוקר תחלה צריך כנ"ל ועיין ברש"י ותוספת גבי הלכות סעודה וברמב"ם פ"ד מה' ברכות משמע להדיא כדבריהם דמחמת דהכל נעשה טפלה לפת ולא משום חשיבות:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |