חידושי מהרי"א/שבועות
|
< הקודם · הבא > |
מדרש כשקבלו ישראל את התורה נתקבצו אומות העולם אל בלעם ואמרו ה' למבול ישב והשיב ה' עוז לעמו יתן מיד פתחו ואמרו ה' יברך את עמו בשלום וקשה, הלא גם הם ידעו שהקב"ה נתן התורה לישראל שהרי הלך מתחלה אל כל אומה ואומה ולא רצו לקבלו ואמאי נתקבצו אל בלעם ועו"ק מה אמרו ד' יברך את עמו בשלום ונ"ל דאיתא בגמ' שהקב"ה היה רוצה ליתן את התורה ביום ו' והוסיף משה יום א' מדעתו וק' אמאי הוסיף משה יום א' ונ"ל דאיתא בגמ' בשבעה ברכות היה מברך הקב"ה לישראל כשקבלו את התורה ואלו הן תורת חיים. ואהבת חסד, וצדקה וברכה, ורחמים. וחיים. ושלום. דהיינו שבכל יום מר"ח סיון ואילך היה הקב"ה מברך לישראל בברכה אחרת וביום ו' היה מברך אותם בברכת חיים אבל ברכות שלום עדיין לא היה ואמר משה בלבו אם אין שלום אין כלום ומש"ה הוסיף יום א' כדי שיברך אותם הקב"ה גם בברכות שלום והנה רש"י (בראשית א א) פירש בראשית בשביל התורה שנקראת ראשית ובפרשת יתרו כתב רש"י שעל תנאי זה ברא הקב"ה את עולמו שאם יקבלו ישראל את התורה מוטב ואם לאו יחזור העולם לתוהו ובוהו ובזה מיושב המד' שפיר, שאומות העולם היו יודעין בודאי שהקב"ה רוצה ליתן התורה לישראל וגם היו יודעין שאם לא יקבלו ישראל את התורה יחזור הקב"ה העולם ח"ו לתוהו ובוהו אבל הם סברו שיתן להם הקב"ה התורה ביום ו' וכבא יום ו' וראו שישראל עדיין לא היו מקבלין את התורה ואע"פ כן היו קולות וברקים מש"ה אמרו אל בלעם ד' למבול ישב והשיב ה' עוז דהיינו התורה לעמו יתן והיה קשה להם אמאי אינה[1] נותן עתה[2] ביום ו' אלא ודאי ד' יברך את עמו בשלום ליתן להם ברכה שביעית.
באקדמות. מרומם הוא אלוקינו בקדמא ובתרייתא צבי ואיתרעי בן ומסר לנו אורייתא. ונלע"ד ליישב כוונת הפייטן דהנה בפרשת ראה כתיב ראה אנוכי נותן לפניכם היום את החיים ואת המות ובחרת בחיים ופירש"י עצה טובה קמ"ל וק' מה בעי רש"י בזה ונ"ל דאיתא במסכתת ברכות כתיב רגזו ואל תחטאו אמרו בלבבכם ועל[3] משכבכם ודומו סלה ואמרינן בגמ' עלה לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע מתחלה אמר רגזו עם היצר הרע ואל תחטאו ואם אינו יכול לו אמרו בלבבכם דהיינו יעסוק בתורה ואם גם זה אינו מועיל על משכבכם יקרא ק"ש ואם ח"ו גם זה אינו מועיל ודומו סלה יזכיר לו יום המיתה וק' דמוכח אם יזכיר לו יום המיתה אז בודאי ילך ממנו היצר הרע ואמאי לא מזכיר לו יום המיתה מיד, אבל נ"ל דהנה ידוע שאין השכינה שרוי אלא מתוך שמחה אבל לא מתוך עצבות ומש"ה קאמר מתחלה יעסוק בתורה ויכול גם השכינה לשרות עליו אבל אם מזכיר לו יום המיתה הוא עצב ואין השכינה יכול לשרות עליו והנה מציאנו שהתורה נקרא חיים שנאמר עץ חיים היא למחזיקים בה וזה שאמר הכתוב ראה אנוכי נותן לפניכם היום להציל מן היצר הרע ב' דרכים את החיים דהיינו התורה שנקראת חיים ואת המות דהיינו יזכיר לו יום המיתה ובחרת בחיים ר"ל שמתחלה יעסוק בתורה ושפיר פירש"י עצה טובה קמל"ן שתהא השכינה יכול לשרות עליו והנה התורה נקראת ראשית כדפירש"י בפרשת בראשית (א א) בראשית בשביל התורה שנקראת ראשית וזהו כוונת הפייטן מרומם הוא אלוקינו בשני דברים בקדמא ר"ל בתורה שנקראת קדמא ובתרייתא דהיינו שיזכיר לו יום המיתה אבל צבי ואיתרעי בן ומסר לנו אורייתא דהיינו אם יבוא אליו היצר הרע יעסוק בתורה כי אז גם השכינה יכול לשרות עליו.