חידושי הרי"מ/גיטין/כו/ב

חידושי הרי"מ גיטין כו ב

דף כ"ו ע"ב

גמ' ומקום הזמן קפסיק ותני ל"ש מן האירוסין כו' ה"נ שמא יאמרו גיטה קודם לבנה. ותמוה דעדיין קשה למה תיקנו זמן כלל בגט ארוסה דזה אינו תירוץ רק על מוקדם ע"ש. וי"ל למ"ש הרשב"א בכתובות על קושי' תוס' שהקשו לר"ל דזנות לא שכיח והא בתולה נשאת ליום הרביעי משום חשש דזנות ותירץ דרק זנות דנשואה לא שכיח דבעלה משמרה משא"כ התם זנות דארוסה שכיח ע"ש. ותמוה דא"כ מאי פריך הכא לר"ל ארוסה לית לה פרי והא בארוסה שייך שמא יחפה גם לר"ל כיון דזנות דארוסה שכיח כנ"ל. וי"ל דהנה חזינן גבי קיום דמדאורייתא לא בעי משום חזקה לא חציף איניש לזייף כו' ותוס' סוף פ"ב דכתובות הקשו א"כ לא שבקת חיי דכל א' יזייף ע"ש. ואינו מובן דהא איכא חזקה דלא חציף לזייף דמשום ה"ט לא בעי קיום ומאי קושי' דלא שבקת חיי. אך החלוק פשוט דהא ודאי דיש בעולם חצופים לזייף רק בשאנו דנין על אדם אחד פרטי מוקמינן לי' אחזקה מסתמא אינו חצוף ולא בעי קיום מה"ת. אבל התוס' הקשו שפיר דלא שבקת חיי דמי שהוא חצוף יזייף ויוציא ממון כנ"ל. וכן הכא זנות לא שכיח ודאי דמוקמינין אחזקת כשרות. רק דהא ודאי יש בעולם רשעים. והי' שפיר התקנה דבתולה נשאת ליום ד' דאי לאו התקנה היתה גם אותה החשודה נשאת ביום אחר והי' אקרורי דעתא כיון שהתקנה לכל העולם. ולכאורה מאי מקשה תוס' לר"ל. אך גם הכא בזמן שייך כנ"ל שהי' צורך לתקן זמן דאי לאו התקנה יש לחוש שאותה שתזנה יחפה עלי' בעלה בגט שאין בו זמן וגם כן אין דנין על אדם מיוחד כנ"ל. והוצרך הרשב"א לתירוץ הנ"ל דזנות דארוסה שכיח כנ"ל. והנה במוקדם הקשו הא אהני לשבוע דקמא כמו כתבו בו שבוע שנה חודש דכשר וכ' תוס' דכאן שנכתב בפסול בשקר לא מהני ע"ש. וצ"ל פי' דבשלמא כ' בו שבוע כו' הי' מקודם התקנה כך כיון שיש בו תועלת יוכשר לכתחלה ושוב אין שום רעותא מה שכותב רק שבוע דכך התקנה משא"כ במוקדם יש לחוש שמא באמת זנתה אתמול והוא רוצה לחפות והא ראי' שמקדם הזמן דאל"ה למה יקדים הזמן בחנם בשקר ע"ש שפירשו כן. וממילא שוב לענין זה החשש רק על זו האשה שאנו דנין עלי'. ובזה שוב זנות לא שכיח ודאי דאיכא חזקת כשרות שלא זנתה כיון שדנין עלי'. וממילא על מוקדם אין צריך לתירוץ הרשב"א הנ"ל. ופריך הש"ס שפיר בשלמא לר"י תיקנו אף במלתא דלא שכיח אבל לר"ל דלא תיקנו משום לא שכיח ואף דזנות דארוסה שכיח בעולם מ"מ יוכשר דכתבו בו שבוע כו' שאינו מוקדם יותר משבוע ואף שיש לחוש עלי' שמא זינתה ע"ז איכא חזקה ולא שכיח כנ"ל. ומשני שיאמרו גיטה קודם לבנה ולא קשה דעדיין למה תיקנו זמן ז"א דכשלא יהי' זמן כלל ע"ז שייך שפיר שמא יחפה גם לר"ל דזנות דארוסה שכיח כנ"ל:

עוד י"ל דברי הרשב"א דודאי זה פשוט דזנות בעדים והתראה לא שכיח גם בארוסה רק דסובר מ"ש תוס' לעיל דלכך צריך זמן בזה"ז שלא יחפה על בני' ממזרים. וזה גם שלא בהתראה ושכיח כנ"ל והתוס' סברי דתחלת התקנה לא היתה רק שיציל ממיתה רק התקנה נשארת ומה"ט לא בטלוה. אבל הרשב"א סובר דראוי לתקן ג"כ בשביל הנ"ל והוצרך לתרץ לחלק דזנות דארוסה לא שייך שיחפה על בני' ממזרים כיון שכתוב בגט שהיא ארוסה וא"כ שוב אין החשש רק להציל ממיתה. וממילא זנות דעדים והתראה לא שכיח אף בארוסה כנ"ל ופריך שפיר:

לכאורה קשה להפ' דארוסה לית לה כתובה והנ"י סנהדרין פ' אד"מ כ' דאף דבעי דו"ח בכל עידיות מ"מ לא מפסול גט שאין בו זמן מטעם דרישה וחקירה משום דאין בודקין עידי נשים בדו"ח משום דאיכא כתובה למישקל כדיני ממונות דמי' ע"ש וא"כ בארוסה דלית לה כתובה י"ל דתיקנו זמן דבעי מדאורייתא משום דו"ח כיון דליכא למשקל כנ"ל ומאי פריך לר"ל כנ"ל. ויש לדחות:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף