חידושי הרי"מ/בבא קמא/ח/א
גמ' מכרן לא' או לג' ב"א כא' כו'. ה"ד אילימא בב"א השתא דג' דא"ל חד מיניה קדום כו' לא מבעי'. הנה לכאורה מה דפירש"י שכולן ביום א' הוא רק למ"ד ע"ח כרתי וגבי ב' שטרות ביום א' חלין מסוף היום שמוכח מתוכו א"כ שפיר חשיב ב"א אף שא' קודם. אבל לר"א דע"מ כרתי ולזה שמסר תחלה קנו גם ביום א' ולכך הדין שודא גבי ב' שטרות והכי קי"ל א"כ גם כאן אף דכל הג' ביום א' יוכל כל א' לומר הנחתי לך מקום שהוא קנה קודם בע"מ וקני מיד והאחרים אח"כ ואם היה ידוע בעדים כן היה הדין כן ממילא גם בספק כן. וי"ל ב' טעמים או דמספק א"י להפקיע זכותו דהא ודאי הי' משועבד לניזק עידית ובע"ח בינונית כו'. רק שמא לקח זה של עידית קודם והניח בינונית ונפקע שעבוד הניזק מהעידית ע"י הקנין וכן בע"ח מבינונית. מוקמין אחזקה שלא נפקע ועדיין משועבד לו והיינו שלקח אח"כ כנ"ל. וכמו חזקת מ"ק וא"י א"פ. ומ"מ אינו מוכרח דברי ושמא אף ברי גרוע מ"מ י"ל דמהני להחזיק כנ"ל. וי"ל עוד טעם דאם נאמר דבעל עידית יוכל לטעון נגד הניזק או בע"ח שלקח מקודם והניח לגבות וא"כ גם השני והשלישי יוכל לדחות לניזק ולבע"ח שאדרבא הוא לקח קודם והניח לו העידית ולא יוכל ג"כ לגבות ממנו א"כ שוב הוי כאשתדף ב"ח דגובה מהלוקח. וממילא אין שום א' יכול לדחותו כיון שאם יהי' הדין דיכול לדחות שוב הוי כאשתדף וממילא גבי עידית כדינו כיון שהוא ביום א' וא"י לדחותו כנ"ל:
אמנם בלוקח א' שקנה כולן ביום א' בג' שטרות גרע דשפיר יכול לדחות הניזק מעידית די"ל שקנאם קודם והניח לו בינונית או זבורית וקני בע"מ שקנה מיד. ולא שייך דא"כ גם זבורית לא יגבה דז"א דכאדם א'. עכ"פ יגבה הפחות וא"א לו לדחות א"כ לא שייך אשתדף ושפיר ה"א דיוכל לדחותו גם שהג' ביום א' וקמ"ל טעם הנ"ל מספק דמוקי אחזקה וא"כ מה פריך השתא כו' הא אדרבא י"ל שפיר ל"א בב"א היינו ביום א' בג' שטרות דעדיף משלשה וקמ"ל כנ"ל דגבי:
אולם דעת רמב"ן ז"ל בש"ע דבאמת מספק א"י להוציא ותמהו וש"ס הנ"ל. ולהנ"ל אדרבא קצת ראיה דאל"כ מה פריך וע"כ דלמ"ד ע"מ כרתי באמת א"י לומר מספק רק אי ע"ח כרתי ואין כאן ספק אף אי חד קדים ופריך כנ"ל:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |