חידושי הרי"מ/בבא מציעא/קטז/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
רשב"א
שיטה מקובצת
חי' הלכות מהרש"א
רש"ש
חידושי הרי"מ
אילת השחר

שינון הדף בר"ת


חידושי הרי"מ TriangleArrow-Left.png בבא מציעא TriangleArrow-Left.png קטז TriangleArrow-Left.png א

דף קט"ז ע"א

זיל אהדריה דהוי ליה כלים שעושין א"נ תמוה כמו שכתבו תוספות דהא סבירא ליה לאביי אי עביד מהני ואי לקיומי לעשה הא כיון דלקי ע"כ אינו ניתק עיין שם. ותוספות כתבו דמיירי שלא ידע דאסור והוי ליה בטעות דלא ניחא ליה באיסור עיין שם. וקשה דעל כל פנים לאו דלא תבא גם כן יש דחבל היינו מרשותו. אם כן אם לא ידע כלל גם מאיסור לא תבא אם כן ל"ל משום אוכל נפש גם שאר משכון היה בטעות משום לא תבא. ואם ידע מאיסור זה אין זה טעות כיון דניחא ליה באיסור. ובין לאו א' לב' אין חילוק שיחשב טעות. ובש"ס תמורה מ' מספקא לש"ס כיון דעבר על איסור א' אם גם ב' עיין שם. ואפשר משום דלא תבא ניתק לעשה ויתוקן קיימו כו' מה שאין כן לא יחבול כו' דאי אפשר לתקן. וכדאמר חילוק בין ממון לשבועה דאיתא בחזרה ע"ש:

ונראה די"ל דקשה עוד מה דפליג רבא דנאמן כו' ואינו צריך בדינא כו' ומשמע דלא להדריה דהא בש"ס פריך אאביי מעיזי דנאמן ומה קושיא דלא אהדריה משום השבת עבוט כמחרישה ביום לרש"י ז"ל וכי משום דיש עוד לאו דאוכל נפש דלא ניתק ולא מתקן בחזרה מכל מקום לאו דלא תבא שיש גם כן וזה מתקן ע"כ להחזיר לקיומי לעשה כנ"ל. ונהי דמאביי דייק דא"ל דהוי ליה כלים כו' א"נ משמע דרק מהאי טעמא וע"כ הפי' חזרה גמורה שלא בתורת השבת העבוט כנ"ל. אבל מה דמשמע דלרבא אינו צריך להחזיר קשה דעל כל פנים משום השבת העבוט יחזור כנ"ל. ולכך י"ל דהא בנוטלו לפרעון וגוביינא כתבו תוספות דרשאי שליח ב"ד דליכא לא יחבול ולא משום לא תבא לעבוט כו' וגם מסדרין עיין שם. ואם כן גם מלוה י"ל דחבל שלקחו בתורת גוביינא ופרעון. רק די"ל כיון דמאן שם לך לא חשיב גבוי בלא שליח ב"ד וממילא רק תפיסת משכון ויש לאו דלא תחבול כנ"ל. אך כיון דקיימא לן עביד דינא לנפשיה שפיר יכול ליקח לפרעון וגבוי כמו שיושב בב"ד כיון דהדין שנאמן. ואם כן אז דלא היה ראה ונאמן במיגו גם לאביי היה מהני בתורת גבוי ולא עבר כלל רק אחר כך שראו בידו ואבד המיגו לא מהני בתורת גבוי רק תפיסה למשכון עד שילך לב"ד שיברר בעדים או יודה כמו שכתב רש"י ועובר עכשיו בלאו. אך עכשיו שכבר בידו לא עובר כלל דניתוח אינו אסור מן התורה רק דרבנן וכיון שנעשה משכון בידו ממילא לא עובר ולא היה צריך להחזירו רק משום לאו דלא יחבול דגם ניתוח מן התורה אם כן מה שיתפוס אחר שנעשה ראה בתורת משכון עובר בלא יחבול כנ"ל. ושפיר אמר ליה אביי אהדריה משום אוכל נפש דכיון שראו וליכא מיגו אין רשאי לתופסו בתורת משכון אף דאי עביד מהני א"ל שלא יעבור מה שאין כן לאו דלא תבא לא עבר כלל כנ"ל. ורבא דסבירא ליה דנאמן מהני עדיין בתורת גוביינא ולא נעשה תפיסת משכון כלל כנ"ל:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף