חידושי הרי"מ/בבא בתרא/מו/א

חידושי הרי"מ בבא בתרא מו א

דף מ"ו ע"א

מתיב ר' נחמן בר יצחק אומן הוא דאין לו חזקה הא אחר כו'. ותמוה כקושית תוספות אמאי לא פריך לעיל מיד כנ"ל ועיין שם מ"ש לעיל ליישב. עוד נראה דהנה בש"ע איתא דבדברים העשוין להשאיל כו' לא מהני חזקת ג' שנים גם כן עיין שם שבקשו טעם למה והר"י כתב משום דלאו בני שטרא נינהו ואז שייך טעמא דלא מזדהר כו' עיין שם בטור. וטעם זה אינו מובן לרוב הפוסקים ופשוט לשון הש"ס ריש פרק חזקת דהנך דקפדי היה לאלתר חזקה רק משום דתלת שנין מזדהר איניש בשטרי' והיה ראוי להיות לו שטר. ועיקר הטעם דשטר הוא רק דקודם ג' שנים לא הוי חזקה עיין שם. ואם כן מה מועיל מה דמטלטלין לאו בני שטרי שלא יהי' חזקה אחר ג' וקשה כנ"ל ואף דבהנך נחית ברשות דהשאילו או השכירו מכל מקום הא אמר בש"ס אי לפירי אחתי' מה הוי ליה למיעבד ואמר גם כן איבעי ליה למחויי ואם כן השאילו הוי לפירי אחתי' והוי שפיר חזקה. וצ"ל בדוחק עיין שם:

אמנם י"ל הטעם בפשיטות דבשלמא בקרקע הוי שפיר ג' שנים חזקה דהי' לו שלא להניחו ג' שנים ובתוך ג' שנים הי' יכול להוציאו מידו מתי שירצה. אבל במטלטלין דהדין הוא היכא דליכא עידי ראה נאמן לקוח מיגו דהחזרתי ואם כן לא היה יכול ליקח ממנו תוך ג' גם כן מתי שירצה דכשלא הי' עידי ראה לא הי' מהני והיה נאמן והיה צריך להמתין עד שיהיה ראה ויתבענו מיד לא שיהיה לו מיגו כנ"ל. ולכך לא הוי חזקה. אמנם לרבה דסבר המפקיד אצל חבירו בעדים צריך להחזיר בעדים. ואם כן י"ל שפיר גם בדברים העשוין להשאיל כו' מהני שפיר חזקת ג' שנים. דכאן היה יכול שפיר לתבעו בתוך הג' שנים בכל עת שירצה כיון שיש לו עדים שהשאילו ולא יהיה נאמן במיגו דהחזרתי דצריך להחזיר בעדים וכיון דלרבה לא תליא כלל בראה אין חילוק בין אחר ג' לתוך ג' ושפיר הי' לו לתבעו תוך ג' כמו עכשיו וממילא מהני חזקת ג' שנים במטלטלין כנ"ל. ולפ"ז מיושב שפיר דבלא זה הקשו המפ' דהא מתני' איירי מחזקת ג"ש ותני אומן בהדייהו והא אומן לא איירי בג"ש עיין שם. ולמ"ש לרבה מיושב שפיר דאיירי מתניתין שפיר אומן אין לו חזקה כמטלטלין היינו אף אחר ג' שנים משום דדרך להניח ביד אומן וכמו אריס בקרקע דלא מהני ג' שנים. אבל אחר שפיר יש לו חזקה אחר ג' שנים גם במטלטלין כיון דסבר המפקיד בעדים צריך להחזיר בעדים ולא תליא בראה כנ"ל. ותנא שפיר דוקא אומן כנ"ל:

אך למסקנא דהדר ביה רבה וסבר דאין צריך להחזיר לו בעדים ובעינן ראה גם כן פריך שפיר מאי איריא אומן דכיון דבעי ראה ממילא הדין דלא מהני חזקת ג"ש גם באחר כנ"ל. ופריך שפיר הא אחר נמי אין לו חזקה בדאיכא עדים וראה ואפילו אחר ג' כנ"ל. ואין לומר הא מכל מקום לא היה יכול לתבעו בלא ראה אף לרבה דיוכל לומר נאנסה. זה אינו כיון דלדידיה לא איירי מתניתין בראה ואם כן גם עכשיו אחר הג' שנים תובעו בלא ראה כנ"ל:

עוד י"ל למאי שהקשו תוספות איך תני אין לו חזקה הא נאמן מיגו דנאנסה. וי"ל בפשיטות דמשכחת לה שהתנה להיות כשואל דקי"ל מתנה ש"ח כו' ושפיר לית ליה מיגו. וכיון דמתניתין לא איירי רק דאין לו חזקה מצד עצמו שיהיה נאמן בלא מיגו ואיירי כנ"ל דליכא מיגו. אך בש"ס פריך שם במאי בדברים ומשני בהאי הנאה דמהימן ליה גמר ומקני עיין שם. ואם כן י"ל דזה דוקא לדידן דמפקיד בעדים אינו צריך להחזיר בעדים שייך דמהימן ליה שמאמינו דהא יוכל לטעון החזרתי כו' אבל לרבה דצריך להחזיר בעדים אם כן מה מאמינו כיון שהפקידו בעדים אין לו אופן כלל לפטור וי"ל דלא מהני בדברים:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף