חידושי הר"ן/ראש השנה/י/ב
לדברי האומר ל' יום צריך ל' ול' פירש"י ז"ל ל' לקליטה ול' לתוספת דס"ל ז"ל דבעי' שלא יהא נקלט בתוך ל' של תוספת דתוספ' כשביעית והקשה עליו ר"ת ז"ל דא"כ מאי ק"ל נימא נמי דברייתא דלעיל ל' ול' קאמר אי נמי יום א' ושלשים דלא חשיב בברייתא אלא ל' דקליטה כדלא חשיב בהא בריית' ולעולם ההיא בריית' או ר' אלעזר או ר' מאיר. ותו קשי' לי טובא דלפי דברי רש"י ז"ל במסקנא נמי כי מוקמי' לה כר' מאיר ואמרינן דכי קאמר ל' לקלוטה על כרחין לענין שביעית ברייתא ל' ול' קתני דאי לא היכי קתני דל' לפני ר"ה מותר לקיימה בשביעית והא הויא קליטה בתוספת שביעית אלא ע"כ לענין מותר לקיימה בשביעי' ל' ול' בעי' וכיון שכן הוי מתוקמא בהכי מהשתא דמוקמית לה ברייתא שפיר טפי אליבא דר' אליעזר דנימא דבין לענין ערלה בין לענין שביעית ל' ול' קתני והוה ניחא טפי בהכי מהשתא דמוקמינן לה כר"מ וצריכינן למספקא בסכינא חריפא דלענין ערלה בל' סגי דיום ל' עולה לכאן ולכאן ולענין שביעית בעי' ל' ול'.. לפיכך נראין דברי ר"ת ז"ל שפי' דקליטה ונטיעה בתוס' שביעית לא מתסרי משום דאין תוספת שביעית אסורה אלא בחרישה כדכתיב בחריש ובקציר אבל בנטיעה לא. וטעמא דמלתא משום דכל חור' ערב שביעית מועיל בחרישתו אפי' בשביעית אבל נוטע כל שהשריש לפני ר"ה סגי דאי משום דהולך וגדול אף בשביעית כל האילנות נמי מגדל גדל וא"כ לעולם יהא אסור ליטע אלא ודאי נטיעה בתוס' שביעית שריא והיינו נמי דלקמן גבי אורז ודוחן ופרגין ושומשמין מפלגי בין השרשה לפני ר"ה להשרשה לאחר ר"ה לענין שביעית דעלמא השרשה בתוס' שביעית משרא שריא וכי אמר הכי לדברי האומר ל' צריך ל' ול' הכי פירושא שלדברי האומ' ל' לקליטה בשביעית צריך ל' ול' לענין ערלה אבל לא חיישי' שלא תקלוט בשביעית עצמה.. ומ"מ לפי מה שפרשתי אני למעלה הא מלתא השתא הוא דמחדשינן לה דמדאמרינן דכי קתני ל' לקליטה ממילא פשיטא לן דלא קפדינן אקליטה דתוספה שביעית דאי קפדינן היכי קתני דנוטע ל' יום לפני ר"ה מותר לקיימה בשביעית והרי היא נקלטת בתוס' שביעית אלא ודאי במה דאמרי' דאי קתני ל' לקליטה מגלינן דאקליטה דתוס' שביעית לא קפדינן אבל מעיקרא אי אמרינן לימא דלא כר' אליעזר הוי ס"ל דקליטה בתוס' שביעית אסירא אלא שלאלתר היא נקלטת וכמו שפרשתי למעלה:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |