חידושי הר"ן/עבודה זרה/כח/א

חידושי הר"ן עבודה זרה כח א

דף כ"ח ע"א

חושש הוא דלא הא כייבי לי' טובא שפיר דמי. כלומר דככי ושיני הרי הן כמכה של חלל. וא"ת ומאי קושיא דילמא שאני גמיעה דכיון שאין בה איסור כלל אע"ג דלאו סכנתא היא כיון דכי כייבי לי' טובא שפיר דמי ולא גזרינן משום שחיקת סמנין. ויש לומר דאי לאו משום סכנתא לא הוה שרינן לגמוע ולפלוט כיון דאיכא תקנתא כדתני סיפא אבל גומע ובולע:

שם ת"ש דר' יוחנן חש בצפדינא וכו'. אלמא מכה דר' חלל היא. וא"ת מאי קושיא שאני הבא דליכא מלאכה דאורייתא וכיון שאינו אלא שבות בעלמא ראוי להתירו אפי' במקום שאין בו סכנה וכדאמרי' בפ' מפנין [דקכ"ט[ צרכי חולה עושין ע"י עכו"ם בשבת. י"ל ה"מ בחולה אבל מיחוש בעלמא שאדם מתחזק והולך עמו כבריא בשוק כגון צפדינא וכיוצא בה אי לאו משום סכנה אפי' שבות בעלמא לא היינו מתירין בו. עוד י"ל דכי שרינן בחולה שאין בו סכנה שבות של דבריהם ה"מ שבות דאמירה לעכו"ם דלית בי' מעשה. אבל ע"י ישראל אפי' שבות של דבריהם אין מתירין בו אלא היכא דאיכא סכנת אבר לפי שיותר הוא חמור שבות של דבריהם ע"י ישראל ממלאכה גמורה ע"י עכו"ם ולפנינו נאריך עוד בזה בס"ד:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף