חוט השני/נג
|
< הקודם · הבא > |
נג
אהו' בני יחידי אשר שאלת לבאר לך מ"ש התוס' פ"ק דעירובין (כא: ד"ה מפני) מפני מה לא נכתבה וגם בהלכה למשה מסיני לא ניתנה כדי שלא ישתכחו. אפשר לפרשו בכמה פנים אבל עיקרא דמילתא הכי אית' לדעתי באמת ע"פ יסוד מוסד שהתורה שבכתב לא שייך בה שכחה כלל כי היא מונחת בקרן זוית וכל הרוצה לקרות פותח ורואה [וקורא] (וקורה) אבל תורה שבעל פה שייך בה שכחה שעיקרה [בנויה] (פנויה) על פי לימודים ריבויים ומיעוטים ג"ש קלים וחמורים זה אומר בכה וזה אומר בכה כי היא נדרשת במ"ט פנים טמא ובמ"ט טהור ומחמת השכחה אי אפשר לעמוד על האמת כמו שנמסר למשה ומ"מ אינה משתכחת לגמרי כי אלו ואלו דברי אלהים חיים כדאיתא בחגיגה[השלם מקור] זה מביא ראיה מן הכתוב וזה מביא ראיה מן הכתוב כל אחד דורש לפי שכלו והקב"ה מסר הדבר לחכמי הדור אפילו אומר על טמא באמת שהוא טהור או איפכא אין לך שופט שבימיך ודעת הקב"ה מסכמת בכך לפסוק בכל דור ע"פ הכרעת דעתם של חכמים המפרשים הפסוקים אם יכוונו לאמת או לא הכל יעלה לפני יתברך לרצון כי כך גזרה חכמתו להטות הדבר על פי הרוב דחכמים כל דור ודור לפי מה שהוא שיקול דעתם כדכתיב מזה בספר עין יעקב ריש מסכתא זו בשם הריטב"א[השלם מקור] ע"ש ואם כן אי אפשר לומר שהתורה בעל פה משתכחת בהחלט שאף על פי שהאחרונים אינן מכוונין לאמת כראשונים פשיט שאבדה חכמת חכמיו מכל מקום הרכעתן אמת בשעתן בגזירת עליון ית' מש"כ הלכ' למשה מסיני אפשר להשתכח לגמרי שאינה בנוי ע"פ המדרש הפסוקים אלא קבלה היא בעל פה ואם תשתכח אי אפשר להחזירה אלא על פי הנבואה ולא על פי הפלפול כמו ג"ש ק"ו שנשתכחו בימי אבלו של משה והחזירן עתניאל בן קנז בפלפולו (תמורה טז.), ועיין בהקדמת הרמב"ם לסדר זרעים תמצא נחת ועזר וסעד לדברי אלה[1].
ואחר שנבנה היסוד הזה מבואר דיבור תוספות הנ"ל דקשיא להו במ"ש הגמרא שמא תאמר אם יש בהן ממש מפני מה לא נכתבו כלום דה"ל לכתוב הטמא והטהור האיסור והמותר להדיא בתורה שלא יטעו לומר על האיסור מותר או חילוף כדאשכחן באמת פלוגתת תנאי ואמוראי בכמה ענינים אלו אוסרין ואלו מתירין דודאי אחד מהם אינו מכוין להלכה ומדלא נכתב הדבר להדיא בתורה שמא יעלה על לב אדם ח"ו שאין בהן ממש ואין הקב"ה מקפיד אם יאסר אם יתיר באמת או בשקר וכן אם יטמא או יטהר כהוגן או לא כי נקלה זאת בעיניו ח"ו קמ"ל דלא אלא שאי אפשר לכתוב הכל משום עשות ספרים הרבה אין קץ (ובע"כ ניתן בהכרעה לחכמי הדור ומ"מ עולה לא נמצא בשפתיהם דאלו ואלו דברי אלהים חיים הן כמו שנבאר במסקנא) והשתא קשיא להתוספות דמכל מקום הוה ליה ליתן כל התורה שבעל פה הלכה למשה מסיני דאז נהיה בטוחים בודאי שלט יפול בהן מחלוקות אלא כמו שהיא על פי הקבלה מסיני כן יהיה וכן יקום כעין שאמרו (עירובין ד.) חציצין ומחיצין הלכה למשה מסיני וכן עשר נטיעות וערב וניסוך המים גוד ולבוד ודופן עקומה הלכה למשה מסיני ותו לא מידי אית בהו פלוגתא כיון דלאו בדרשה תליין. ותירצו כדי שלא ישתכחו שהיו דומות למרובות והנה למשא להות כל תורה שבעל פה הלכה למשה מסיני ובהכרח ישתכחו כמה וכמה, ע"כ העמיד הקב"ה תורה שבעל פה על פי מדרש חכמים ברבויות ומיעוטים בכתובים וג"ש וק"ו דאז אי אפשר לבא לידי שכחה גמורה דאף אם היא נדרשת בכמה פנים מכל מקום עיקר הדבר אינה משתכחת ומהדרנא להו מפלפולייהו במדרש הכתובים, וההכרעה נתונה לחכמי הדור מפי עליון יתברך מה שאין כן הלכה למשה מסיני לא הוי אפשר למיהדר אם היה משתכח כיון שאין להן יסוד מוסד בפסוק. ומה שלא נכתבו להדיא דלא הוי בא לידי מחלוקת כבר תירץ הגמ' עשות ספרים הרבה אין קץ, ודוק היטב ויעלה הכל נכון.