חובות הלבבות/שער יחוד המעשה/ד
|
< הקודם · הבא > |
אבל מפסידי יחוד המעשה לאלהים הם שלשה דברים, אחד מהם שלא יבין את האלהים ואת טובתו, והשני שלא יבין מצוות האלהים ואת תורותיו, והשלישי הרהור היצר ורמיזתו לאדם במה שיחבב אליו העוה"ז וירחיקהו מדרך העולם הבא.
אבל אופני הפסד הסכלות מדעת האלהים למעשה העבודה הוא, מפני שכל מי שאינו יודע את אדוניו לא יעבדהו בליבו, אבל יעבדהו מי שיודע ענינו ויתברר לו ממנו התועלת והנזק, ואם יעשה מי שאינו יודע את האלהים מעשה ממעשי העבודה, כוונתו בו כוונת מי שיירא ויקוה מבני אדם בלבד ועובד בני אדם ולא הבורא אותם, מפני שאיננו יודע ולא מכיר ענינו, וכן נאמר בעובד כוכבים, כי מביאו לזה סכלותו באלהים יתברך.
ויש יתרון לעובד כוכבים על החנף בארבעה דברים, אחד מהם, כי העובד כוכבים בזמן הזה שאין חזון, איננו מוזהר ע"י נביא שיברר אצלו הפסד מחשבתו באותות ומופתים, אבל המחניף בתורת האלהים יש עליו טענה במה שקיבל מן המצוות בעבודת האלהים וההזהרה מעבודת זולתו, והשני, כי העובד כוכבים עובד מי שאינו ממרה את האלהים, אבל המחניף בתורת האלהים עובד מי שממרה את האלהים מן האנשים ומי שאינו ממרה אותו, והשלישי, כי העובד כוכבים הוא עובד דבר אחד בלבד, והחנף אין תכלית לנעבדיו, והרביעי, כי העובד כוכבים אין ענינו נסתר מבני אדם, והם נשמרים ממנו מפני פרסום כפרנותו באלהים, אבל החנף אין כפרנותו נראה, ובני אדם בוטחים בו, ויתכן לו להזיקם, מה שלא יתכן לזולתו, והוא הגדול שבמדוי העולם, ונקרא בלשוננו חנף ויהיר ומפתה.
אך מי שאינו מבין מצוות האלהים ותורותיו אין מעשהו מיוחד לשם האל בעבודתו, שכיון שאינו מבין אופני העבודה בשרשי התורות כל שכן שלא יבין אופני השלמתם ביחד לבבו בהם לאלהים, וכל מה שהוא עושה ממעשי העבודה כוונתו בו לזולת האלהים, מפני שהוא כמסתפק באמתת חיובו בהם, כי אינו יודע מה שיחייב יחוד לבבו בעשותו לאלהים, כמו שאמרו רז"ל (אבות ב ה) אין בור ירא חטא ולא עם הארץ חסיד.
אבל הרהור היצר והתעותו לאדם במה שיפסיד את יחוד לבבו בעשותו לאלהים ואם הוא יודע את האלהים ותורתו, מתחלק לשני חלקים, אחד מהם מחשבות מספקות עליו האמתות ומשבשות עליו אמונתו עד שלא ישלם לו מעשה לאלהים, והחלק השני, שהוא בא עמו מדרך הטענה והראיה כי מה שהוא רץ אליו ומשתדל בו מן המעשה לאלהים אינו חובה ולא מדרך הזריזות, אבל מורה אותו לעשות לעולם הזה וליושביו.