זכר למקדש/ה

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

זכר למקדש ה

פרק ה

א

איך נתקבצו כולם במקום המקדש. מבואר בתוספתא הכהנים היו תוקעין בחצוצרות כו'. ובספרי פרשת בהעלותך לפי גירסת הילקוט שם גם בעלי מומין כשרים לזה, ופשוט הוא שהרי התקיעות היו בכל ירושלים ואיזה עבודה היא חוץ למקדש שיפסלו בעל מום לזה. ובודאי גם זרים היו כשרים לזה. ורק שהם החזיקו במצוה זו לחשיבתם. והם המחצרים במועדים ועל הקרבנות. [ומש"ש בספרי וביוה"כ וביובל. ר"ל ביוה"כ ביובל וצע"ק דהא גם כל יחיד חייב בתקיעה זו כמש"א בר"ה ל' א'. וא"כ ל"ל כהנים כלל ואכ"מ] וע"ש בתוספתא סוטה וקצת חידוש שהר"מ והחינוך לא כתבו דבר זה בביאור. ודע דבתוספתא צ"ל אמר במקום אמרו:

ב

הר"מ כתב מביאים בימה גדולה כו' ומעמידים אותה באמצע עזרת נשים וכו' משמע מלשונו שהיתה מתוקנת כבר מערב יו"ט ורק שבעזרה קובעים אותה ביו"ט. ונ"ל דאזל לשיטתיה שכתב דאינו דוחה יו"ט מפני התקיעות והתחנות ולא כתב משום הבימה. דכיון שהיתה מתוקנת כבר מערב יו"ט אם כן אינם בונים כלל ביו"ט ורק ההבאה שאסור בודאי להעתיק בימה גדולה כזאת ממקומה משום עובדין לחול ע' ספ"ק דביצה י"ד ב', י"ל דאין שבות במקדש. ע"כ כתב משום התקיעות:

ועיין תוס' שהקשו הדבר על רש"י ז"ל. ונראה דלשיטתייהו אזל בעירובין ק"ג ב' ע"ש בתוד"ה והעליון. דלרש"י ס"ל לבנין גמור גם בכלים יש בשבת, ולתוס' הוא רק משום שבות:

ג

כתב הר"מ והמלך עולה ויושב עליה והחיכוך כתב הולך ויושב עליה. ונראה לי שהיו עושים כבש שיעלה על הבימה. ויותר נראה שלחביבת המצוה הקדושה והקורא האהוב והרצוי אל כל העם היו מנשאים אותו עד על הבימה. וכן הדור לו:

ד

וקבלו כשהוא עומד ואם רצה יושב. תמוה קצת דזה לא מצינו כן בקריאתו שהוא מפני כבוד הצבור. אבל לקבל הספר תורה ודאי שגם המלך היה מקבלו מעומד דהא צריך לעמוד מפני הספר תורה כשהוא רואהו כמלא עיניו כדקיי"ל ולא מצינו קולא בכבוד ספר חורה מפני כבוד מלך ישראל. כן משמע מלשון המשנה דנקט באגריפוס שקבל מעומד ללא צורך. ואולי כמו שהתירו חכמינו ז"ל לקרוא דברים שבכתב בע"פ משום כבוד הצבור עיין יומא ע' א' ובחוי"ש שם כן התירו גם כבוד התורה מפני כבוד המלך (ועיין ירושלמי פ"ז דיומא מגו דאין אנשים חשובים התורה מתכבדת וכו' קרוב לזה. ובסוכה ט"ז ב'. ואכמ"ל):

ואפשר דס"ל להר"מ ז"ל דמאי דמשני בגמ' על אגריפס מצוה שאני אינו על קריאת הפרשיות. דמה מצוה יש בקריאתם בעמידה יותר מבישיבה עד שיהא המלך רשאי למחול על כבודו הנעלה מכבוד כל הצבור. ככל עיקר קריאה בס"ת מעומד בצבור הוא מפני כבוד הצבור כמ"ש במגילה כ"א א'. אלא הקושיא על הקבלה מעומד קאי. וא"ש:

ה

בתוספתא מבואר ודרשות נדרשות בה וגו' עד סוף. ועיין במנחת בכורים מש"כ בזה ומש"ל בפ"ב אות ה' בס"ד. ואולי צ"ל ודרכיות מניפין בה עד סוף. ור"ל שהיו מפסיקין בין פרשה לפרשה או להשתיק את העם. עיין סוכה נ"א ב' ויומא ס"ח ב' כה"ג:

< הקודם · מעבר לתחילת הדף