הרי בשמים/ב/רלח
|
< הקודם · הבא > |
בעזה"י יום א' י' כסלו שנת תרנ"ד לפ"ק סטרי
- ישפות ה' שלום לכבוד ידידי הרב וכו' מוה' שמואל אהרן מיללער נ"י מו"צ דק"ק יעדליטש יצ"ו.
מכתבו הגיעני עד"ש בעובדא דאתא לקמי' בראובן ושמעון שעשו ביניהם תקיעת כף זה כמה חדשים שבאם יתן ראובן לשמעון מאה וחמשים ר"כ במשך שני חדשים מחויב שמעון לעקור דירתו משם ג' שבועות אחר חג הסוכות דהאי שתא תרנ"ד ובהגיע היום שנשלמו הב' חדשים לא הי' ביד ראובן רק מאה ועשרים ר"כ ועל השלשים רצה ליתן לו וועכסעל וא"ל שמעון שהת"כ בטל מחמת שאין בידו לקיים כאשר הושת עליו וראובן התעקש נגדו וא"ל שעפ"י דין הוא מחויב לקבל הק"כ ר"כ מזומנים ועל המותר וועכסעל ואח"כ נתרצה שמעון וקיבל הסך ק"כ ר"כ עם וועכסעל על ג"ח והנה עברו הג"ח ועדיין לא נתן ראובן השלשים ר"כ ורוצה ליתן לו משכון ושמעון אינו מתרצה ורצונו להחזיר לו הסך ק"כ ר"כ עם הוועכסעל וישאר על מקומו ונתעצמו לפניו בדין אם מחויב שמעון לעקור דירתו מהעיר מכח איסור הת"כ אם לא זת"ש:
הנה לפענ"ד הדין פשוט שהותרו חרצובות הת"כ מעל שמעון ואחרי שמחזיר לו הסך שקיבל ממנו עם הוועכסעל יוכל להשאר בעיר מגורו ומקומו אל ינח משום דבראשונה כשהגיע הזמן ול"ה ביד ראובן ליתן לו כל המעות הלא בטל ההתקשרות שביניהם ואף שאחרי שהטעה אותו באמרו אליו שמחויב הוא עפ"י דין לקבל וועכסעל ונתרצה לו נתעורר איסור הת"כ מחדש דהו"ל כאומר הרני כאלו התקבלתי דמהני בכ"ז הרי הסכמתו היתה בטעות מפני שסבור שבאמת הדין הוא כן והר"ז דומה למ"ש המחבר ביו"ד סי' רל"ב ס"י בנשבע שלא יעשה כך מפני שהי' סבור שהוא איסור גדול ואח"כ נודע לו שאין בו איסור כ"כ לא חלה השבועה כלל משום שהיתה בטעות ואף שהט"ז שם חולק על ד"ז מאחר שלא אמר כן בפירוש וכ"פ במג"א סי' כ"ה סק"ג דצריך התרה ע"ש בכ"ז יודו דהיכי שהוא אומדנא דמוכח שהי' בגלל כן א"צ לפרש והכי מבואר להדיא בתשו' מהרי"ט ח"א סי' כ"ז דאפי' לא פירש אם הדבר מוכיח שאלו ידע זאת ל"ה נודר הו"ל נדרי שגגות ע"ש וכ"ה כונת ד' הש"ך בסי' רי"ד סק"ה ע"ש ובפ"ת סי' רל"ב סק"ב מובא בשם תשו' ראש יוסף שפוסק כן. וגדולה לה מזו כ' בש"ך ח"מ סי' ע"ג ס"ק כ"ג בשם מהר"י בן לב במי שנתערב לחבירו בשבועה בדבר שאינו קצוב דיכול למימר קים לי כהרמב"ם דא"י לחייב א"ע בדבר שא"ק ונהי דהש"ך שם חולק בזה אולם בנ"ד יודה כיון דהת"כ שקיבל ע"ע אז מחדש הי' מפני שחבירו הטעהו שמחויב עפ"י דין לקבל ממנו הוועכסעל וא"כ עתה שנודע לו של"ה מחויב בזה פטור גם מהת"כ ובפרט כעת אחרי שהגיע ז"פ מהוועכסעל ולא שילם לו בודאי פקע חיוב הת"כ משמעון אף שרוצה ליתן לו משכון דנהי דבבע"ח קיי"ל דיכול לסלקו בשומא אבל בנ"ד שנשתעבד עבור זה לעקור דירתו משם לא גרע ממוכר סחורה שמבואר בח"מ סי' ק"א ס"ו דא"י לסלקו בשומא אלא במעות ועתשו' מהרלב"ח סי' קל"ד במגרש ע"מ שתתני לו ר' זוז אפי' נתנה לו כל חפצים שבעולם אינה מגורשת ע"ש ואף דמבואר בש"ע ח"מ סי' ע"ג ס"ז בנשבע לפרוע לחבירו ביום פ' ואירע אותו יום בשבת יוכל ליתן לו משכון ויתננו לו בתורת פרעון הרי מבואר בש"ך שם שצריך שיתן לו בגוף המשכון ודוקא של כסף ואף גם בזה בהתנה לשלם מעות ל"מ נתינת משכון כלל כמבואר בתומים שם. וע' בש"ע ח"מ סי' רנ"ג סי"ט ומ"ש בנתה"מ שם וע' בב"י ח"מ סי' ס' סט"ו מש"ש בשם תשו' הרא"ש ולבר מן דין ל"ד נ"ד להך דסי' ע"ג הנ"ל דנהי דיוצא ידי שבועתו במשכון כיון שא"א ליתן מעות בשבת ואנוס רחמנא פטרי' אבל בנ"ד דנימא שע"י שאין ביכולת ראובן ליתן מעות יחול חיוב הת"כ על שמעון לקבל משכון ולעקור דירתו הרי אנוס רחמנא חייבי' ל"א. ובכ"ז מחמת חומר איסור ת"כ יתיר לו הת"כ לפני ג' אנשים ע"י פו"ח הנלענ"ד כתבתי:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |