הרי בשמים/ב/קפ
|
< הקודם · הבא > |
ובנידן שם בלומא האיך לכותבו בגט. הנה בב"ש כ' בוא"ו אחר הלמ"ד. אולם הוא כ' כן רק לפי מבטא מדינתו שהברת המלאפום הוא כמו קמץ וכיון דשורש שם זה מורה על פרח שהוא בלום בל"א לכך סידר לכתוב במלאפום אכן לפי הברת מדינתינו שמדגישין הלמ"ד בחירק יש לכתוב ביו"ד אחר הלמ"ד כמו שמצינו בשם פיגו שכ' בתשו' מאיר נתיבים סי' נ"ו שלא לכתוב פיגו בוא"ו כמ"ש בב"ש משום דהב"ש כ' כן לפי לשון מדינתו אבל לפי מבטא מדינתינו צריך לכתוב פיגא באל"ף לבסוף ובט"ג כ' דאם כתב פיגו בוא"ו פסול אפי' בדיעבד וה"ה בנ"ד כיון שבמדינתינו מדגישין הלמ"ד בחירק יש לכתוב בלימא ביו"ד ונהי דבזה ל"ה חשש פסול בדיעבד אם הי' כותב בוא"ו דהברת החירק והמלאפום שלנו קרובים הם במבטא וכמ"ש בט"ג בש"נ אות ק' סק"ג בשם קונא דכיון שקורין הק' בחירק יש לכתוב קינא ביו"ד ואם כ' בוא"ו כשר כיון שאפשר לקרות במלאפום וכ"כ בשא"נ אות ז' ס"ק י"ג בשם זיסקינד בכ"ז לכתחלה יש לכתוב ביו"ד כיון שדוחקין החירק ובט"ג בשא"נ אות יו"ד ס"ק כ"ד מובא שם בלימא ביו"ד ועט"ג בשם בונא. ובענין מה שחותמת בלימה בה"א לבסוף אף שמבואר אצלי במק"א דבכה"ג שאין הבדל במבטא אין ללמוד מהחתימה מדכ' בב"ש ובט"ג בשם זעליג אם בג' או בק' הולכין בתר החתימה כיון דיש שינוי במבטא ע"ש ומשמע דכל שאין שינוי במבטא אין ללמוד מהחתימה כל שהוא חותם היפוך הכלל המסור בידינו מרבותינו הקדמונים מסדרי השמות והלא כלל מונח בידינו דשם לעז הוא באלף לבסוף כמ"ש בסי' קכ"ט סל"ד וע' פסקי מהרא"י סי' קמ"ב. ובפירוש מובא בט"ג בשא"נ אות י' ס"ק כ"ד הנ"ל השם בלימא באל"ף לבסוף וא"כ לכאורה לא הי' לנו להשגיח על חתימתה בה"א אולם בכ"ז הלא כ' בב"ש סק"נ דאם שינה מהחתימה אל"ף במקום ה"א או להיפך הוי שינוי השם א"כ כיון שהחזיקה חתימתה בה"א יש לילך אחר חתימתה וכן מביא בשו"ת תשובה מאהבה ח"א סי' נ"ב בשם הנוב"י בענין שם עלקה שכשחותמת א"ע בה"א הולכין אחר חתימתה ובפרט שמלת בלימה יש לה פתרון בלשה"ק כמ"ש איוב כ"ו] תולה ארץ על בלימה ונראה דאף שכ' בט"ג בש"נ אות ב' סק"ז דאין להשגיח על חתימת הנשים דנשי לאו דינא גמירי בכ"ז בשם זה כיון דאיכא סברא לכותבו בה"א אף שהנחת השם אינו כן מ"מ כשחותמת א"ע כן יש לכתוב השם כחתימתה בלימה:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |