הרי בשמים/ב/קעט
|
< הקודם · הבא > |
בעזה"י יום ד' ז"ך טבת שנת תרנ"ה לפ"ק סטרי.
- שלום ורב טוב לכבוד ידידי הרב החריף המופלג מוה' חיים יעקב קרויזהאר נ"י דומ"ץ דק"ק דאלינא יצ"ו.
מכתבו הגיעני כמו רגע והנני ממהר להשיב לו ביריעה החוברת כמבוקשו עד"ש באשה ששמה לאה ונקראת בפ"כ לייציא איך לכתוב בגט:
הנה מה שהביא כבודו בשם ס' אנשי שם לכתוב דמתקריא לייציא אין הס' הזה כעת ת"י אכן אנן נהיגין מעולם לכתוב אף בשם געגועים שיוצא משה"ק המכונה כמ"ש בב"ש בכללי השמות אות י' לכתוב שרה המכונה סאיי' או שארקה וכמבואר ביש"ש סי' כ' שאין לך כינוי גדול מזה כשמקצרין השם ומוציאין אותו מתקונו ומכנין אותו בענין אחר וזה גמגום השם וכינויו כעין כינוי נדרים שהוא קונם קונס דכה"ג איקרי כינוי ומובא בט"ג בשא"נ אות ס' סק"ב וכן האריך בתשו' בית אפרים סי' פ"ו. ומה שמסופק אם לכתוב לייציא בשני יודי"ן כמו שמובא בט"ג הנה בט"ג קאי במדינות שמבטין בפתח חריף דדינו לכתוב בב' יודי"ן כמו פייבוש בריינא טריינא ועב"ש בשא"נ אות ט' גבי טרייסטיל טרייטיל אבל במדינתינו שההברה הוא בצירי בודאי יש לכתוב בחד יו"ד כמו בילא פיגא וכיוצא ועב"ש גבי פערלין וכ"כ בתשו' מהר"ם מינץ סי' ל"ז ועט"ג בש"נ אות ו' סק"ג בשם וריידא א דכ' שם דאם כותב בב' יודי"ן הוי שינוי השם וע' באות פ' סק"ה בשם פרידא וע"כ לפי הברתינו יש לכתוב בחד יו"ד וגם בהרגש יו"ד אחר הצדי"ק כמו שלומציא שמובא בט"ג שא"נ אות ש' ס"ק ט"ו וכיוצא ואף אם היא חותמת לייציא בשני יודי"ן הוא לפי שבכתיבה אשכנזית כותבין צירי בשני יודי"ן משא"כ לפי הכלל שנמסר בידינו ששני יודי"ן הם פתח חריף אין להשגיח בזה על חתימתה בטעות כמ"ש בט"ז בשם אליעזר ועב"ש בשא"נ אות י' בשם יהוד' ובאות פ' בשם פינחס ובט"ג בשא"נ אות ח' סק"ז כ' בשם הע"נ דבכה"ג הוי חתימה בטעות ועב"ש אות ט' סק"ה. והנה אף שבתשו' נובי"ת סי' קכ"ד החמיר בשם טאלצא כשחותמת טאלצי ביו"ד התם אין לתלות כונת החתימה בשום דבר ע"כ יש חשש שבחתימתה קבעה שמה בשינוי מטאלצא לטאלצי משא"כ בנ"ד למה לנו לומר ששינתה שמה להקרא בפתח חריף כיון שיש לתלות שכתבה כפי דקדוק לשון אשכנז שנכתב על צירי שני יודי"ן וכיון שבאמת בלשה"ק דין צירי לכותבו בחד יו"ד ע' יומא דף ע"ב. ר"י רמי כתיב זר וקרינין זיר כו' וכ' המפורשים משום דצירי מושך יו"ד לכך אין להשגיח על מה שהיא חותמת בשיבוש וגם חומרת הנוב"י הוא רק בעיקר השם לא בהגעגוע ובס' דברי חיים החמיר בשם שינדל והיא חותמת עצמה שיינדל בשני יודי"ן להצריך ב' גיטין אמנם בתשו' ארי' דבי עילאה חאה"ע סי' ל"ב האריך בזה והעלה דלכתחלה אין לכתוב שינדל רק בחד יו"ד ודי בגט א' ואין להשגיח בחתימתה בב' יודי"ן אמנם כ"ז בהשם העצם אבל בנ"ד שהשם העיקרי הוא לאה ומעיקר הדין ל"ה צריך לכתוב שם ליציא כלל שהוא שם געגוע וקטנות בזה כ"ע יודו שדי בגט א' לכתוב לאה המכונה ליציא או ליציה שנגזר משם לאה שהאות האחרון הוא ה"א כמ"ש בב"ש בשם סאייה ובתשו' ביא"פ סי' צ"ד לענין שם חנצי' כ' שיכולין לכתוב בה"א או באל"ף לבסוף ע"ש טיב טעמו:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |