הרי בשמים/ב/קעד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

הרי בשמיםTriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png קעד

סימן קעד

בעזה"י יום ד' כ"א כסלו שנת תרנ"ה לפ"ק סטרי.

ישפות ה' שלום לכבוד ידידי הרב המופלג החריף מוה' יהודה ליב בערמאן נ"י דומ"ץ דק"ק דראהביטש יצ"ו.

מכתבו הגיעני כמעט רגע והנני ממהר להשיב לו כמבוקשו ע"ד שבא לפניו א' שרוצה לגרש את אשתו ששם אבי' הוא מעריסה ירחמיאל מרדכי וכן נקרא לתורה ובפ"כ נקרא רחמיאל והא"י קורין אותו מרדכי לבד ועלה ונסתפק לאשר כפי מבטא הערלים נקרא מארדקא ומבואר ברמ"א סי' קכ"ט סי"ד אם נקרא בפי ישראל בשם א' ובפי כותים בשם אחר כותבין שם ישראל דמתקרי ע"ש כותים וע"כ רצונו לכתוב ירחמיאל מרדכי דמתקרי רחמיאל ודמתקרי מארדקא עכ"ש:

הנה כיון דשמו מעריסה הוא ירחמיאל מרדכי וכן עולה לתורה הלא מעיקר הדין הי' די לכתוב רק שם זה דמה שנקרא בפ"כ רק באחד מהשמות הוא קיצור השם וכמ"ש בס"ש אות כ' דאם שמותיו מלידה הוא יעקב מאיר וכן עולה לס"ת אעפ"י שנקרא בפ"כ רק יעקב לבד מ"מ כותבין בגט רק יעקב מאיר ע"ש ולזה נוטה ג"כ דעת הגאון בט"ג בלק"ש ס"ב לענין אברהם יצחק ובפ"כ נקרא רק באחד דדי לכתוב רק אברהם יצחק אפס כיון שהכל קורין בשם אחד טוב לכתוב אברהם יצחק דמתקרי אברהם או דמתקרי יצחק ע"ש וזהו רק בשם המגרש גופי' אבל בנ"ד באבי המגרש מעיקר הדין הי' די לכתוב רק ירחמיאל מרדכי בלבד [או רחמיאל מרדכי אם עולה לתורה כן ע' תה"ד סי' רל"ג] אכן כיון דנהוג עלמא לפרש גם באבות הכינויים יכתוב ירחמיאל מרדכי דמתקרי רחמיאל או דמתקרי ירחמיאל כיון שבפ"ת בקונטרס השמות אות ס' הובא בשם גט מקושר שחולק על הב"ש לענין סעדי' דמתקרי שעי' דלעולם יש לכתוב עיקר השם כראוי לכותבו ולשון דמתקרי אינו אלא לומר שנקרא בשם זה אבל אינו מורה שתהא קריאת העולם בדיוק כמו שכותבין בגט ולכן עיקר לכתוב דמתקרי ישעי' ע"ש וה"ה בנ"ד יוכל לכתוב דמתקרי ירחמיאל ולענין שם מרדכי שנקרא בפי הגוים מארדקא בודאי אין לכותבו דהרי מבואר בס' מכתב מאלי' שער ד' סי' כ' דדוקא אם גם ישראל קורין אותו בהשם שקורין אותו הכותים רק דהנחת השם הי' ע"י גוים אז צריך לכותבו אבל קריאת הגוים בלבד אינה מעלה ומורדת דהעיקר הוא כפי שנתפרסם שמו בין היהודים ע"ש וכ"כ בג"פ. והנה אף שכ' בהרא"ש גיטין ל"ד: ליישב ד' בה"ג שכ' לכתוב כל שום וחניכה משום שנהגו הנכרים באשכנז שקורין ליהודים בחניכה הקרוב ללשון עברי כו' וכ"כ בר"ן שם היי"ד כשקורין לו שם אחר לגמרי כגון שהיהודים קורין לו גבריאל והנכרים קורין אותו יחיאל ולכך אמר קרוב ללשון עברי לאפוקי אם אינו קרוב ללשון עברי הא אין להזכירו בגט כמ"ש בתוס' והראשונים ז"ל בשם ר"ת דח"ו להזכיר שם דגיות בתורת משה אבל עכ"פ הם שמות נפרדים בכה"ג צריך להזכירו בדמתקרי אבל אם החניכה שקורין לו הגוים אינו שם בפ"ע רק שמגעגעין השם הישראלי כגון אברהם אברמקא או מרדכי מארדקא שבכה"ג אם הי' נקרא בינינו בשני אלו השמות ל"ה צריך להזכירו מדינא לפי הכלל המסור בידינו דהיכי דהחניכה יש לה שתי הברות מעיקר השם א"צ לכותבה אף שאנו נוהגין לכתוב שאינו מזיק אבל אם הגוים קורין חניכה זו א"צ לכותבה בגט ומצאתי בס' כח שור הנדפס מחדש מהגאון ר' יצחק שור מגוואזדיץ זצללה"ה סי' י"ד שמחלק כן וע"ש שהעיר ע"ז ממאי דמצינו בשמות עיירות טיסמניץ טיסמניצא וכן קאזמיר דמתקריא קאזמירז וגם פוזנן דמתקריא פוזננא שכותבין כן משום שנקראו כן בין הגוים ע"ש:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף