הרי בשמים/ב/קעג
|
< הקודם · הבא > |
בעזה"י יום ד' ה' חשון שנת תרנ"ג לפ"ק סטרי:
- ישאו הרים שלום לכבוד ש"ב ידידי הרב הה"ג חריף ובקי ירו"ש מוה' יהושע העשיל וואללערשטיין נ"י ראבד"ק רישא יצ"ו.
מכתבו הגיעני היום וחשתי להשיב לו על אתר כמבוקשו עד"ש בעובדא דאתא לקמי' במגרש א' שהי' נקרא בפ"כ אלטר וכ"ה חתימתו בעברית ודייטש וכשבא לגרש את אשתו חקר אותו כ"ת אם יש לו איזה שם הקודש והשיב שאביו ואמו עזבוהו בילדותו רק זאת נזכר שאמרה לו אמו שבהיותו כבן שנה נחלה מאד וניתן לו השם הזה אלטר מחמת חליו ושם הלידה שלו הוא שלום אבל לא נקרא בשם שלום לא בהעיר שנתגדל שם ולא בק' רישא וכ"ה חותם א"ע באגרות ובשטרות בשם אלטר לחוד אפס שאמר שעולה לס"ת לפעמים בשם שלום ולפעמים בשם שלום אלטר ולפעמים בשם אלטר לחוד והשמש דביהמ"ד הגדול בק' שהי' בשעת סידור הגט העיד לפניו שפעם א' כשבא לביהמ"ד בשבת לעת מנחת ערב קרא אותו לתורה בשם אלטר לבד ועלייתו לתורה יוכל להיות פעם א' או פעמים בשנה יען הוא איש בור וריק שע"כ סידר כ"ת הגט רק בשם אלטר בלבד ועתה רוצה הבעל לערער על הגט שנכתב בו רק שם אלטר למען הפק זממו להוציא מאשתו המגורשת איזה חפצים ודורש כ"ת ממני לחוות דעי בזה:
הנה בשו"ת רדב"ז ח"א סי' תקל"א כ' לענין מי שנקרא לתורה בשם שמרי' וכ"ע קרו לי' מחרז דכותבין בגט רק שם מחרז משום שזה הוא השם שרגילין ויודעין בו ובשם שמרי' אין מכיר בו אלא החזן שקורא אותו לתורה באקראי והובא בכנה"ג אה"ע בהגהב"י סי' קכ"ט סק"מ ע"ש איברא די"ל דאין ראי' מדברי הרדב"ז לענין לכתוב לכתחלה הכי גם בחניכה אחרת כיון דמבואר בתשו' שם דמחרז הוא פירוש של שמרי' א"כ הלא מבואר בתוס' גיטין ל"ד: דאף דא' בירושלמי דרק בדיעבד כשר בחניכה בכ"ז היכי דהכינוי דומה לשם אף לכתחלה כשר ע"ש אמנם הרי באמת דעת הב"ש בסי' קכ"ט סק"א דכשר לכתוב לכתחלה החניכה שהכל קורין בה. ומשמע מד' הפוסקים דהיכי דחותם ג"כ בחניכה לכ"ע כותבין החניכה שהכל קורין בה בלבד לכתחלה ובנ"ד הלא הוא חותם באגרות ושטרות בשם אלטר והנה אף שראיתי לא"ז הגאון בס' תו"ג שם סק"ג שכ' בשם הג"פ דחניכה כזו שאיך דכך ליתן לשם העצם אפי' אם נקרא כן בפ"כ אין לכותבה בשם העיקר אף שרוצה לכתוב וכל שום ע"ש אמנם זהו דוקא בסתם כיון שאין דרך לקובעו בשם העצם רק לגעגוע אין לכותבו בעיקר וצריך להקדים שם העריסה העיקרי כמ"ש במהרי"ק שורש פ"ו לענין שם באלי ובב"ש ש"נ אות מ' בשם מעזי ועט"ג שם ס"ק י"א ובשא"נ אות ג' סק"כ בשם גוליבי ובס' עזרת נשים בשם קונפראדו וכ"ה בג"פ סי' קכ"ט סק"ד בשם הראנ"ח והרח"ש ע"ש אבל בנ"ד הלא נתברך מחמת חולי בשם אלטר ונקבע לו שם זה לשם העצם ששינוי השם קורע גז"ד. ש"א ונעשה אצלו שם העצם ובכה"ג גם הג"פ יודה דכותבין שם אלטר בלחוד שהוא שם העיקרי והשם שלום הרי הוא מסופק שא"י משם זה בבירור. והנה לפמ"ש בב"ש בש"נ אות א' גבי אבגלי בשם המהרי"ט הי' מקום לכתוב בנ"ד אנא דמתקרי אלטר וכי"ב כ' בס' ע"נ אות ב' במי שנקראת מעריסה שרה ומשום גדולה ושררה או געגועין קרו לה כ"ע בולא יכתבו בגט שרה המכונה בולא ואם ידוע שהי"ל שם העצם וברוב הזמן נשכח מה הי' שמה העצמי יכתבו אנת אנתתי המ' בילא או דמתקריא בולא אבל אם ידוע שבעת לידה קראוה בילא יכתבו בולא לבד ע"ש הרי דגם השם בולא אין רגילות לקובעו בשם העצם רק לגעגועין ואפ"ה אם נקבע לשם העצם יש לכותבו בשם העיקר וכ"כ בשם בוליסא וה"ה בנ"ד שנקבע שם אלטר בחליו וכ"ע קרו לי' הכי וחותם א"ע כן בודאי די לכתוב אלטר בלבד ושע"כ נראה דאפי' אם הי' מפרשין כל השמות בגט וכמ"ש באמת בט"ג שם בשם אבגלי וכן באות ב' סק"ח אבל מ"מ היו צריכין להקדים שם אלטר ולכתוב אנא אלטר דמתקרי שלום דמתקרי שלום אלטר. ובפרט שמבואר בתשו' מהרי"ק הנ"ל דרק ברגיל לעלות לתורה הוי שם העלי' לתורה העיקר וערמב"ם פ"ג מה"ג הי"ג שכ' וז"ל כותב שמו ושמה שהן רגילין בו ויודעין בו ביותר כו' ואף דבג"פ ס"ק צ"ח כ' דגם לפרקים מועטים הוי שם העלי' העיקר הלא כ' שם דהוא רק כשאינו מכחיש החתימה אבל אם החתימה והעלי' סותרין זא"ז אם רגיל לחתום ועלי' לס"ת אינו מזדמן לו רק פ"א בשנה אזלי' בתר החתימה ע"ש ובפרט שבנ"ד הלא נקרא לתורה לפעמים בשם אלטר בלבד וע' בט"ג בלק"ש בדין ב' שמות שנשתנו כו' ס"ק י"ד שכ' בשם תשו' בג"כ שכדי שלא יצטרך לכתוב ב' גיטין יכתבו לכתחלה רק החניכא בלבד וכן הורה זקן הגאון מהרש"ק ז"ל בס' אנ"ש סי' ק"ס לענין שם אלטר שע"כ הגט הוא כשר והמערער חוששני לו מחטאת דברי ידידו ש"ב דור"ש באהבה:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |