הפלאה שבערכין/גז-א
< הקודם · הבא > |
אות גז חולין ד' מ"ב. דרוסת הגז בעוף הגס, פי' יש אומרים שהוא הינשוף וכו' עכ"ל לפנינו וכן במשנה שבמשניות ובפירושי כל המפרשים איתא דרוסת הגס, ופי' רש"י והרב מברטנורה אשטו"ר, וז"ל הטור יורה דעה סי' נ"ז ועופות בעופות כיצד הגס והוא אושט"ור וי"א שהוא פלקו"ן וכל שלמעלה הימנו יש לו דריסה בכל העופות אפילו בגס שבגסין וכו' הנץ הוא הנקרא אישפרווי"ר יש לו דריסה בעופות הדקין וכו', וז"ל הרב"י ומ"ש רבינו ועופות בעופות שם במתני' דאלו טרפות דרוסת הנץ בעוף הדק ודרוסת הגס בעוף הגס, ופי' רש"י הנץ אישברווי"ר בעוף הדק צפורים ויונים ודרוסת הגס אסטו"ר בעוף הגס אווזין ותרנגולים עכ"ל, הנה מביאור הרב"י נשמע שמה שפירש הטור אושטור הוא מפי' רש"י אבל לא ביאר היכן מצא הטור פירוש היש אומרים שהוא פלקון, ולכן נ"ל דהטור מצא כך מדברי רבינו כאן [ומעתה קצת צריך עיון שלא הביא הטור גם פירוש הראשון שכתב רבינו שהוא הינשוף והוא קיפופא בלשון תרגום עיין לקמן בערך קריא ומה שפירש רש"י בחומש על הינשוף, ויותר צ"ע על הרמ"א בהג"ה סעיף ג' שכתב חוץ מן הגס שקורין פלקו"ן ולא זכר אפילו הפירוש הא' שכתב הטור שהוא אושטו"ר והוא כפירוש שכתב רש"י והרב מברטנורא] ואף שלדברי רבינו בערך נץ הרביעי פירש דרוסת הנץ אשטור"י בלע"ז, מ"מ חשש הטור לפירוש רש"י להחמיר ולפרש דרוסת הגס הוא אשטור"י ויש לו דריסה אפי' בעופות הגסי'.
ואמנם לגירסת רבינו דרוסת הגז יש סעד גדול ממה שיסד הפייט הביאו התוס' בד"ה דרוסת הנץ וכו', מדרס גז וכו' ע"ש, וז"ל תוס' דרוסת הנץ גרסינן בתוספתא ובערוך וכן יסד הפייט בסליחות [ביום שני של עשרת ימי תשובה כפי מנהג פראג ובערלין] בתוחלת ישראל, מדרס גז ונץ אפרוחים קרוצים, הנה אחרי שלא נודע לנו שום גירסא אחרת, ובמשנה וכן בגמרא הרבה פעמים איתא דרוסת הנץ, בכן לא ידענו מה חידשו תוס' בזה ומה צריך להביא שלשה עדיות בזה, התוספתא והערוך והפייט, ותו ממה שכתבו תוס' בדיבור הקודם לזה דרוסת הנץ גבי טרפות עוף הוה שייך למיתני וכו' בדין הוא שהי' להם להקדים עיקר הגירסא ולכתוב דהכי גרסינן ואח"כ שייך להקשות גבי טרפות עוף וכו' ועכ"פ בדבור שאח"ז הי' להם לכתוב כל הדברים השייכים לדרוסת הנץ, אשר על כן נראה דאמת יורה דרכו דצ"ל בתוס' דרוסת הגז ולזה הביאו עפ"י שלשה עדים יקום דבר שבתוספתא ובערוך וגם בפייט עיקר הגירסא דרוסת הגז, ועיין בערך גס א' מ"ש רבינו בשם הירושלמי דרוסת ארי וכו' ע"ש, שוב ראיתי במעדני י"ט בזה"ל בריש פרק אלו טרפות דרוסת הגז היא גירסת התוספות עפ"י התוספתא והערוך ושכן יסד הפייט בסליחות עכ"ל, ושמחתי מאוד שכוונתי אל האמת להגיה כך בתוספות שלפני, ודע דהרמב"ם השמיט דרוסת הגס ותמה עליו הכ"מ פ"ה מהל' שחיטה דין ה' שפסק הרמב"ם כלישנא בתרא דגמרא ד' נ"ג. דכל עופות יש להם דריסה בדכוותיהו דוקא ולהכי תנא במשנה דרוסת הנץ לאו למעוטי שארי עופות אלא להורות דהנץ יש לו דריסה בעוף הדק ואפי' בגדול ממנו, ויש לתמוה למה לא הזכיר רבינו דין הגס השנוי במשנתינו, ואפשר שמפרש וכו' ולפ"ז מתניתין הכי פירושא דרוסת הנץ בעוף הדק ואפי' בדרב מיני' ודרוסת הגס אפילו בעוף הגס ובלבד שיהא דכוותי' עד כאן תורפן של דברי הכ"מ ע"ש. ולא זכיתי להבין דאם כך יהיה הפירוש במשנה יקשה דמאי איריא גס דנקט הלא גם בכל שאר עופות הדין כך שיש לו דריסה בעוף שכמותו [ואין לו דריסה בעוף שהוא גדול מהן] וכמו שהקשה הש"ס על רב הלל דאמר שאר עופות יש להן דריסה והא אנן תנן ודרוסת הנץ ופי' רש"י מכלל דשאר עופות טמאים אפי' בעוף הדק לא ע"ש. אכן עכשיו חלין הדברים על דרוסת הגס דתנן במשנה מכלל דשאר עופות אין להם דריסה אפילו בדיכוותיהו אלא על כורחיך לומר דיש חילוק בין דרוסת גס דתנא במשנה ובין שאר עופות הדורסים וא"כ התמיה במקומה עומדת למה השמיטו הרמב"ם. ולולי דברי הכ"מ הווה אמינא דס"ל להרמב"ם שפירושו של הגס דתנן במשנה כמ"ש הרשב"א בתורת הבית הארוך עיין קונטרס סימן ל"ח.
עוד שם ויש שקורין אותו בלע"ז פלקו"ן עכ"ל, ועמ"ש רבינו לקמן בערך גס בשם הירושלמי דרוסת הגז בעוף הגס וכתב פי' עוף הגדול כמו נשר והדומה לו.