הלכות קטנות/א/רצד
|
< הקודם · הבא > |
רצ"ד) שאלה: בועה בשיפולי ונאבדה קודם שתבדק מהו:
תשובה: כך מ"כ בבדיקות המיוחסות לרבני עם ה' שבסאלוניקי יע"א דכשירה מדין ס"ס ושכן הסכים הרשד"ם אמנם המהרי"ט ז"ל י"ד סי"א אוסר ע"ש הטעם (עבאה"ט יו"ד סל"ז ס"ק ט"ו). עוד ראיתי שם בסי' ל"ז ס"ב מ"ש אם סירכה תלויה יוצאה מן הבועה טריפה כתוב שם וכן סירכה תלויה ביתרת פחותה מטרפא דאסא (עי' שם במשב"ז דיני תר"ל במחודשים סי' י"ג) ואפי' היתה באונה לא אמרינן דדופן מגין עליה כיון דלא נסרכה בו עיין מוהריב"ל ח"ג סי' ק"ו דכת' דלא נהוג כן ואפי' לדעת זה דוקא כשיש מוגלא אבל לא בבועה קשה. סירכא היוצאת מן בועה מחיתוך לחיתוך טריפה לפי שאינם שוכבות זו על זו כדרך שהם כשיש סירכא או נקב לחוד בלא בועה מוהריק"ש עיין שו"ת מוהריב"ל ח"ב סי' פ"ג ושם מבואר דאפי' כל הסירכה באונה סרוכה אל הדופן צר כיון דאיכא בועה טריפה לפי מנהג קושטנדינה כשיש אונה שנכנסת כולה בגומא שתחתיה שיש בריאה שמציאות כזה הוא כשר הובא דין זה במהרי"ק עי"ש אבל אם למעלה מהאונה הזאת יש סרכא מן הקצה אל הקצה ועוברת כולה על האונה הזאת הנכנסת בגומא כשנופחין את הריאה אם נעשית הסרכה קצרה או אפי' בצמצום נעשית שוה טריפה משום דאמרי' שע"י ניפוח הריאה שמרחפת תדיר ללב תתפרק וכיון שכן טריפה. (עי' יו"ד סי' ל"ט ס"ט). ואם הסרכא היא רחבה מאד באופן כזה כשירה משום דליכא למיחש שמא תתפרק דהרי היא רחבה מאד ע"כ מ"כ בכתבי א"א ז"ל על נייר חלק ובי"ד סי' ל"ה דין ד' בהגה בדין כשיש גומא תחת הפיצול דכתב הרב המגיה דכשירה משום דאינו עתיד להתפרק כתב א"א ז"ל וז"ל כיון דטרפות זה הוזכר בגמרא אין לנו להכשירו בטעמים מן הראש כמו שכתב הרב בעל ההגה דמי הגיד לנו דטעם היתרת הוא מפני שעתיד להתפרק וזה אינו עתיד ואין לך בטרפיות אלא מ"ש חכמים בין להקל בין להחמיר עכ"ד ונ"ל דהא דכתב הוא חומרא בעלמא לבהמה דגוי אבל לבהמת ישראל כשירה וראוי הוא הרב המגיה לסמוך עליו כי רוב חכמתו ושלמות לימודו בכל החכמות ידוע ומפורסם ממעשיו וזה מוכרח אני לומר כי היכי דלא תיקשי דידיה אדידיה ולא יאמרו לו ולדידך מי ניחא מ"ש בהא דאם יש סרכא מן הקצה אל הקצה ודו"ק:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |