בבלי/שבת/קמח/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


תלמוד בבלי

מעבר לעמוד אחר במסכת זו
ב. | ב: | ג. | ג: | ד. | ד: | ה. | ה: | ו. | ו: | ז. | ז: | ח. | ח: | ט. | ט: | י. | י: | יא. | יא: | יב. | יב: | יג. | יג: | יד. | יד: | טו. | טו: | טז. | טז: | יז. | יז: | יח. | יח: | יט. | יט: | כ. | כ: | כא. | כא: | כב. | כב: | כג. | כג: | כד. | כד: | כה. | כה: | כו. | כו: | כז. | כז: | כח. | כח: | כט. | כט: | ל. | ל: | לא. | לא: | לב. | לב: | לג. | לג: | לד. | לד: | לה. | לה: | לו. | לו: | לז. | לז: | לח. | לח: | לט. | לט: | מ. | מ: | מא. | מא: | מב. | מב: | מג. | מג: | מד. | מד: | מה. | מה: | מו. | מו: | מז. | מז: | מח. | מח: | מט. | מט: | נ. | נ: | נא. | נא: | נב. | נב: | נג. | נג: | נד. | נד: | נה. | נה: | נו. | נו: | נז. | נז: | נח. | נח: | נט. | נט: | ס. | ס: | סא. | סא: | סב. | סב: | סג. | סג: | סד. | סד: | סה. | סה: | סו. | סו: | סז. | סז: | סח. | סח: | סט. | סט: | ע. | ע: | עא. | עא: | עב. | עב: | עג. | עג: | עד. | עד: | עה. | עה: | עו. | עו: | עז. | עז: | עח. | עח: | עט. | עט: | פ. | פ: | פא. | פא: | פב. | פב: | פג. | פג: | פד. | פד: | פה. | פה: | פו. | פו: | פז. | פז: | פח. | פח: | פט. | פט: | צ. | צ: | צא. | צא: | צב. | צב: | צג. | צג: | צד. | צד: | צה. | צה: | צו. | צו: | צז. | צז: | צח. | צח: | צט. | צט: | ק. | ק: | קא. | קא: | קב. | קב: | קג. | קג: | קד. | קד: | קה. | קה: | קו. | קו: | קז. | קז: | קח. | קח: | קט. | קט: | קי. | קי: | קיא. | קיא: | קיב. | קיב: | קיג. | קיג: | קיד. | קיד: | קטו. | קטו: | קטז. | קטז: | קיז. | קיז: | קיח. | קיח: | קיט. | קיט: | קכ. | קכ: | קכא. | קכא: | קכב. | קכב: | קכג. | קכג: | קכד. | קכד: | קכה. | קכה: | קכו. | קכו: | קכז. | קכז: | קכח. | קכח: | קכט. | קכט: | קל. | קל: | קלא. | קלא: | קלב. | קלב: | קלג. | קלג: | קלד. | קלד: | קלה. | קלה: | קלו. | קלו: | קלז. | קלז: | קלח. | קלח: | קלט. | קלט: | קלט: | קמ. | קמ: | קמא. | קמא: | קמב. | קמב: | קמג. | קמג: | קמד. | קמד: | קמה. | קמה: | קמו. | קמו: | קמז. | קמז: | קמח. | קמח: | קמט. | קמט: | קנ. | קנ: | קנא. | קנא: | קנב. | קנב: | קנג. | קנג: | קנד. | קנד: | קנה. | קנה: | קנו. | קנו: | קנז. | קנז:

צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
רמב"ן
רשב"א
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
חתם סופר
אילת השחר

שינון הדף בר"ת


בבלי TriangleArrow-Left.png שבת TriangleArrow-Left.png קמח TriangleArrow-Left.png א

הלכה מחזירין את השבר רבה בר בר חנה איקלע לפומבדיתא לא על לפירקיה דרב יהודה שדריה לאדא דיילא אמר ליה זיל גרביה אזיל גרביה אתא אשכחיה דקא דריש אין מחזירין את השבר אמר ליה הכי אמר רב חנא בגדתאה אמר שמואל הלכה מחזירין את השבר אמר ליה הא חנא דידן והא שמואל דידן ולא שמיע לי ולאו בדינא גרבתיך: מי שנפרקה ידו כו': רב אויא הוה יתיב קמיה דרב יוסף שניא ליה ידיה אמר ליה הכי מאי אסור והכי מאי אמר ליה אסור אדהכי איתפח ידיה אמר ליה מאי תיבעי לך הא תנן מי שנפרקה ידו או רגלו לא יטרפם בצונן אבל רוחץ כדרכו ואם נתרפא נתרפא אמר ליה ולא תנן אין מחזירין את השבר ואמר רב חנא בגדתאה אמר שמואל הלכה מחזירין את השבר אמר ליה כולהו בחדא מחיתא מחיתנהו היכא דאיתמר איתמר היכא דלא איתמר לא איתמר:

הדרן עלך חבית

שואל אדם מחבירו כדי יין וכדי שמן ובלבד שלא יאמר לו הלויני וכן האשה מחבירתה ככרות ואם אינו מאמינו מניח טליתו אצלו ועושה עמו חשבון לאחר שבת וכן ערב פסח בירושלים שחל להיות בשבת מניח טליתו אצלו ונוטל את פסחו ועושה עמו חשבון לאחר יום טוב: גמ' אמר ליה רבא בר רב חנן לאביי מאי שנא השאילני ומאי שנא הלויני אמר ליה השאילני לא אתי למיכתב הלויני אתי למיכתב והא כיון דבחול זימנין דבעי למימר ליה הלויני ואמר ליה השאילני ולא קפיד עילויה ואתי למיכתב בשבת נמי אתי למיכתב אמר ליה [1](בחול דלא שנא כי אמר ליה הלויני לא שנא כי אמר ליה השאילני לא קפדינן עילויה אתי למיכתב) בשבת כיון דהשאילני הוא דשרו ליה רבנן הלויני לא שרו ליה מינכרא מילתא ולא אתי למיכתב אמר ליה רבא בר רב חנן לאביי מכדי אמרו רבנן כל מילי דיום טוב כמה דאפשר לשנויי משנינן הני נשי דמליין חצבייהו מיא מאי טעמא לא משנין משום דלא אפשר היכי לעבדי דמליין בחצבא רבא לימלו בחצבא זוטא הא קא מפשו בהילוכא דמליין בחצבא זוטא לימלו בחצבא רבא קא מפשו במשוי



שולי הגליון


  1. מוסגר ע"פ רש"י, וכן ליתא בכ"י וטיקן (שם ליתא גם תיבת "א"ל", ויתכן שחסר בטעות הדומות), אבל בכ"י מינכן ואוקספורד איתא. בקטע גניזה הגי' א"ל בחול אבעי השאילני אבעי הלויני א"ל ובשבת לא שרי למימרא ליה אלא השאילני מנכרא וכו'.
< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף