הכתב והמכתב (ריינס)/ב/א/ד

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

הכתב והמכתב (ריינס) TriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png ד

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

הדלת הרביעי

ובו ... שבילים

יבאר הכרח תורה שבע"פ מצד שלימות האומה

מקור דף זה בספר ישן בעל אותיות שבורות או מגבלה טכנית אחרת שהקשתה על פיענוחו, חלק מהקטעים שבספק מודגשים כך, אם אינכם בטוחים שכל הטקסט (כולל הפניות) מפוענח בצורה ראויה לדפוס, אל תסירו את התבנית. לאחר שכל המילים המסומנות פוענחו מול טקסט המקור - ניתן להסיר את התבנית מן הדף

א[edit]

לבד מה שנתבאר דשלימות התורה הוא ע"י תורה שבע"פ, בשום לב נראה כי גם שלימות האומה היא רק ע"י תורה שבע"פ. כי הנה האדם עור פרא יוולד, אולם מיום גוחו מבטן אמו טמונים בתוכו כל הכוחות הנעלים והכשרונות היקרים. אשר אם ישתדל לעוררם ולהקיצם אז יצאו לאט לאט ממסגרותיהם ויגיע אל מדרגת ההשתלמות הנעלה, עד שיהא בכוחו לפעול גדולות ונצורות. אמנם כמו בכל הנמצאים הנחים על מקומם מצד הכבידות ינוחו כן על מקומם עד שיתעורר עליהם כח מניע חיצוניי להניעם ממקומם, ואז רק אז יפעלו פעולתם, כן הוא גם האדם, מטבעו הוא נוטה אל העצלות והכבידות, וכל עוד שלא יהא לו איזה סיבה מה שתניעו ותעוררו שיתחיל להשתדל להוציא כשרונותיו, אז ינוחו על מצבם בשלוה והשקט עד כי מעט מעט יאבדו סגולתם ויחלשו ויגועו, ואך כאשר יגיע לו איזה ענן התעוררות, אז יצאו ממחבואיהם ויתחילו לפעול פעולתם. והמניע היותר עצום הוא תשוקת ההתחדשות וההתמלאות, כי אשר י(ו)צר האדם ובוראו, יצר [בהאדם] הטכו הנה לשאוף לגלות חדשות ונצורות, והוא טבע נטוע בלב כל איש, והוא אחד מהכוחות המעולים שנבראו בהאדם. והכח הזה יעורר את האדם משנתו ויפיח בו רוח חיים, ויעוררו לעשות גדולות ונצורות בעת שתגיע להאדם שעה המוכשרת לזה, ואין להעריך ולשער ערך הכח הזה, הכח הנעלה הזה העשיר את עולם המדעים בשפע רב, הסגולה היקרה הזאת העלתה את החכמות והמדעים על דבי מרומי המעלות והשלימות, כי רק בעזרת הכח הזה צלחה להאדם ליתן בים דרך ובמים עזים נתיבה, בעזרת הכח הזה גילה האדם שפוני טמוני הטבע, בעזרתו עלה שמים וקו המידה במידו לשקול ולפקוד כל צבא השמים, בעזרתו ירד תהומות להוציא מבטן הארץ סגולות יקרות ושכיות החמדה. בעזרת הכח הזה העפילו חכמים ונבונים אנשי לבב לעלות מרום הרים הגבוהים והנישאים מקומות חרבים ושוממים מקום לא דרכה שם כף רגל איש מעולם. בעזרת הכח הזה חרפו חכמי לב את נפשם לעבור ארחות מדבריות נוראות לגלות עניינים יקרים ונכבדים להועיל לבני דורם ולהבאים אחריהם. אולם לו לא היה התקוה היחידות הזאת לכל איש לחדש איזה דבר, אז לא היה שום דבר מה שיניע את האדם לפתח כוחות שכלו ובינתו, והיה העולם שמם וחרב והאדם היה נשאר במצבו מצב הבערות והפראות עד יום מותו, וע"כ כל הבריאה נבראה באופן זה שיהא בכח האדם לגלות עניינים יקרים כי הלא כל הבריאה כללה רק החומר והיסודות, כי הם רק הם נבראו בימי הבריאה, ובה [בהבריאה] טמונים בהם כוחותיהם היקרים וסגולותיהם הנעלות, וביד כל איש עפ"י כשרונות הנעלים שחננו ה' לגלות ולחדש כמה עניינים יקרים ונעילם. והנה כל החכמות שבעולם הם רק לרקחות ולטבחות אל חכמת התורה, כי תכלית כל החכמות היא חכמת התורה, וא"כ לו לא היתה ניתנת התורה באופן זה אשר הנגלה יכלול בקרבו רק היסודות ההכרחיים למען יהיה ביד כל אדם למצא עוד חדשות ונצורות, הלא לא היה בידו להגיע אל ההשתלמות ע"י עסק התורה, ואחרי כי זהו תכלית בריאת האדם. ע"כ ניתנה התורה באופן זה שיהא ביד חכמי הדור לחדש עניינים נעלים ונשגבים למען ילכו בדרך זה בתמידות ולא יעופו ירוצו ולא יגעו, כי התשוקה העזה לגלות חדשות והחמדה אח בקשת עניינים מחודשים יחליפו כוחו ויקילו מעליו את היגיעה והעמל, ושום דבר לא יחשב לו למשא שיעריך נגד עיניו מטרת ההתחדשות.

ב[edit]

הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה מדף הדפוס המקורי
נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה

ועפי"ז נתבונן בינה בעוד ענין אחד אשר תוצאותיו יקר ונעלה מאד בנוגע לענין של תורה שבע"פ. והוא, כי ענייני המחלוקת שמצינו בתורה שבע"פ [שהרבה מאהבי הקבלה לקחו זאת לטענה לטעון מזה על אמיתת תורה המסורה ולהאפיל זהרה עי"ז כנודע], לבד אשר אינם מרפים ומחלישים את כחה ועוזה, אולם הם מאמצים עוד ומחזקים את יסודי התורה המסורה, מקשטים ומייפים ערכה ומעלתה, והם מעידים עוד על עצם מטרתה הנעלה ותכליתה הנשגב. כי אם נתחקה על תכונת בריאת האדם נראה כי אם אמנם בנוגע לכמ תכונת הבריאה כול בני אדם שווים זה לזה יען האברים והגידים והעב והעצבים שווים אצל כולם [לבד שנמצא איזה אנשים בעלי מום ונקראים בשם מיוחד] אולם באיכותם הם משונים זה מזה והי' זה ג"כ לתכלית נשגב ונעלה כי עי"ז שכחות השכל אינם משתווים אצל כלל בני אדם ע"כ אם יהי' איזה ענין שהכרעתו תלוי בהכרעת שיקול הדעת, ובאופן ההתדמות וההשתוות של הנושאים זה לזה לא ישתוו בזה לדעת אחדת, וכאשר אנו ראוים עין בעין שכעת כמה פעמים אם שוכלו איזה ענין חדש לפני שרי התורה ומאורי' והוא ענין כזה שיש רק להוכיחו מהיסודות הכתובים אז עפ"י רוב לא ישתוו בדעתם וכל אחד ואחד יוכיח כפי שכלו ויבאו לידי מחלוקת, וכאשר נתחקה על זה נראה שהמחלוקות מועילות הרבה ומזה נתהווה יסוד המחלוקת, והוא מצד כי המחלוקת הוא עצם ה להתפשטות והתרחבות הלימוד כי רק על ידי זה יגיעו אל ההשתלמות האמיתית כי לו הי' שכל של כל בני אדם במשקל אחד, וכונת של כל האנשים במדה אחת, אז היו מגיעים כולם אל מטרה אחת ואז לא הי' עוד שום תועלת מהעלמת העגדם הפנימכם אשר כוונת ההעלמה היא למען דתרבנה ותתרחבנה פעולות הבינה והשכל ואם יגיעוו כולם למקום אחד לא יהי' מזה שום התרחבות והתפרטות אבל עתה ששכלם ובינתם משונים ע"כ מה שזה בונה יסתור האחר גלל כן ינסה כל אחד כח בינתו להעמיד דבריו ויחגור שארית כח שכלו לחדש ולבקר וקבץ חבילות ראיות המעידים על דברי ולהעמידם. ועי"ז יולודו הרבה עניינים מחודשים - וגם בנקודה זו נראה כי תכונת בריאת האדם הוא כמו תכונת הבריאה ככללה. כי כל הבריאה נוסדה והוכנה באופן זה שיש בה מחלוקת תמידית. כי הלא הוכנה מכחות הפוכים, כאשר יסוד של כל הנבראים הוא ההרכבה, כי אין שום נברא ונמצא שלא יה' מורכב מעצמים פשוטים

< הקודם ·
מעבר לתחילת הדף