הון עשיר/תרומות/יא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הון עשיר ‏ תרומות יא

ב

לא מנו חכמים שבעה משקים. פי' יין דבש וכו' שבין כלם הם שבעה, אלא הם אמרו שבעה משקים בפירוש, ומדנחתו למניינא לא אמרינן בהו תנא ושייר. והא דאמרינן בירושלמי (ה"ב נו.) ר"י בשם רשב"י אם יאמר לך אדם שמנה משקין הן, אמור לו הרי טל ומים מין אחד הם, (פי' דטל קראו הכתוב מים כדאיתא בתוספתא דשבת (פ"ט הי"ד) וכתבה הרב בפ"י דמכשירין (מ"ד)) ומנו אותן חכמים שנים, אילו הוה לון חורן לא מנוניה, ואין הוה חורן לא הוה מנוניה, ע"כ. מן המנין נמי הוא מוכח, דאי לא תני מניינא איך הוה ידעינן דקחשיב טל ומים לשנים, אבל מדנחיתו למנינא וקחשבו טל ומים לשנים דבלאו הכי אין חשבון שבעה עולה, צריך לומר דאין אלו השבעה משקין כמו אבות אבל ה"ה לכל הדומים להם, שאם היה כן מאי שנא טל ומים מכולהו דדמו לאהדדי וקחשיב להו, לימרו ששה משקין טמאין ולימנו בהם חד מהני תרתי לבד, דממילא ארבה האחר הדומה לו כמו שאני מרבה כל הדומים לאחריני, אלא ודאי מדקחשבו להו לתרתי אע"ג דדמו לאהדדי כנראה מהמנין, אלו היו משקין אחרים נמי דדמו לאחריני הוה מוסיף על מניינא והוה קחשיב להו, מדלא עשו כן ש"מ שאלו השבעה הם דווקא ותו לא:

ג

אין סופגין הארבעים משום ערלה. על הפירות שנשתנו, ואדסליק מיניה ושאר כל הפירות אין משנין, סמיך:

ואינו מטמא משום משקה אלא היוצא. אלא משקה היוצא לא קתני, דהא איכא משקין אחרים שאינם מי פירות דמטמאים משום משקה. והיינו טעמא דלא קתני ואין מקריבין ע"ג המזבח משקין כמו בבכורים, דהא איכא גם ניסוך המים וזריקת הדם. ומשום הכי נמי לא סמך אין מקריבין על גבי המזבח לבכורים, אלא אינו מטמא משום משקה. לרמוז דכמו שבבכורים יש שבעה מינים כן הם המשקין המטמאים:

ד

עוקצי. אכולהו קאי:

ה

וכן עצמות. פי' הר"ב, כגון ראשי כנפים והסחוסים. הכי איתא בירושלמי (ה"ד נו:). וצ"ל דהא דתנן בפ"ז דפסחים (מי"א) כל הנאכל בשור הגדול יאכל בגדי הרך, והם הראשי כנפים והסחוסים. דאינו אלא רשות להמנות עליהם, אבל לעולם אינם בבל תותירו. דאי לא תימא הכי איך הם מותרים בהשלכתם:

ח

הרי זו תרומה. וברישא לא תנן אינה תרומה אלא נותן וכו', עיין מ"ש בפ"ה דב"ב משנה ח':

ט

ולתרנגולים. מדלא קתני ולעופות כדרכו בכל מקום, נראה דלא התירו אלא לעופות דומיא דתרנגולים דהכהן נהנה במה שהם אוכלים, אבל לעופות שאין מזונותיהם עליו ואינו נהנה אח"כ מהם, אסור להאכילם כרשיני תרומה דהוי כמאבדה בידים. או אפשר דלרבותא קתני תרנגולים דאע"ג דשכיחי לגבי טומאה, דמהאי טעמא אין הכהנים רשאים לגדלם בא"י מפני הטהרות כדתנן בפ"א משנה ז' דב"ק, שרי להאכילם כרשיני תרומה באותו הזמן מועט שמתעכבים בביתו משלקחם עד שישחטם. ועיין עוד מ"ש למטה בד"ה פרה:

וכהן ששכר פרה מישראל, לא יאכילנה כרשיני תרומה. כתב הר"ב דכתיב (ויקרא כב, יא) קנין כספו. והאי לאו קנין כספו הוא. ואע"ג דשכירות מכירה ליומיה מקרי (ב"מ נו:), מ"מ הואיל ומסתמא אין שכירות משתלמת אלא לבסוף (שם סה. ועי' שם תוד"ה שכירות אינה וכו') ודבר תורה מעות קונות דווקא, ומשיכה לבד לא מהני אלא מדרבנן, דהכי ס"ל לר"י דפליג אר"ל בפ' הזהב (שם מז:), לא מקרי קנין זה קנין גמור מדאורייתא, ומשום הכי לא התירו לו רבנן בענין זה לזלזל בתרומה זו אע"ג דהיא מדבריהם. ועוד דלא מקרי מכירה ליומיה אלא לאותה מלאכה אשר שכרה, שאם שינה בה ומתה לא נפטר מהמשכיר במעות השכירות לבד, כי צריך לשלמה כפי מה שהיא שוה, ומשום הכי לא מקרי מכירה זו מכירה גמורה:

פרה. מדלא תנן בהמה סתם אלא פירט פרה דהיא בהמה טהורה, נראה דרמז לנו דאינו נכון להאכילם כי אם למין טהור. ואפשר דמהאי טעמא נמי הזכיר התנא ברישא תרנגולים שלא כדרכו, לגלות אבהמה וחיה דבטהורים דומיא דתרנגולים איירי. ואפשר דאפילו איסור יש בדבר כי בזיון גדול הוא לתרומה שתאכל ע"י דבר טמא, אע"ג דמאכל בהמה היא, וכן נלע"ד מכח משנה זו:

י

רבי שמעון מתיר כאן וכאן. כתב התי"ט בשם הפירוש שהזכרתי, דלגבי בית המשתה הוי ר"י יחיד לגביה, דר"מ במקום ר' יהודה ליתא, משום דר"מ ור' יהודה הלכה כר' יהודה, ע"כ. ולא דק דאפילו לגבי דידיה ליתא לר"מ, דכללא הוא בירושלמי פ"ג דתרומות (ה"א טו.) דהלכה כר"ש לגבי ר"מ, וכר' יהודה אף לגבי ר"ש, וכר' יוסי אף לגבי ר' יהודה:

תרומות מתחלת בחית ומסיימת בנון, הרי חן, כי למחזיקים בתורת ה' המעלת חן על לומדיה, יש לו מנת התרומות כמו שאז"ל (עיי' חולין קל:):

סליק מסכת תרומות. ראשית לכל הערימות:

אל שדי מגלה סוד ליריאיו ברוב חכמות.

עת כי ידעו ליסוד המשנה ובתרומות:

< הקודם · מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.