הון עשיר/סנהדרין/יא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הון עשיר ‏ סנהדרין יא

א

וזוממי בת כהן ובועלה. והבועל בת כהן וזוממיו לא קתני, אלא וזוממי בת כהן. לאשמועינן כח החידוש דאע"ג שהם זוממי בת כהן דבשריפה, מ"מ מיתתם בחנק. ועיין מ"ש התי"ט בסוף פרקין:

ב

כן דרשתי וכו'. יפה עשה התי"ט שפירש דרשתי ברבים, ולמדתי לתלמידים או בינו לבין עצמו, ושכל אחד משני הלשונות שייכי בין במחלוקת מפי השמועה בין במחלוקת שבסברא. שמן הש"ס כן מוכח. אבל עדיין צריכים אנו למודעי אשר יפרש לנו למוד הש"ס ממשנה זו בתחילה מאי סברא ולבסוף מאי סברא כי הדבר קשה מאד להולמו. והוא דרב כהנא ס"ל (דף פח.) דאין הזקן ממרא חייב אלא אם כן הוא אמר כך נראה בעיני מסברא והם חולקים עליו מפי השמועה, ור' אלעזר ס"ל דאפילו הוא אומר מפי השמועה והם אומרים כך נראה בעינינו מסברא הפך שמועתו חייב, וכ"ש בשאר הדרכים. ועלה קאמר הש"ס (שם) תנן כך דרשתי וכך דרשו חבירי, כך למדתי וכך למדו חברי, מאי לאו דהוא אמר מפי השמועה והם אומרים כך הוא בעינינו, לא דהוא אמר כך הוא בעינינו והם אומרים מפי השמועה, ע"כ.

ובאמת הדבר תמוה דמה הכרח יש הכא לומר בין למאי לאו בין לדחיה, דאף כי אמת הדבר דבכל אחד משני הלשונות דמתניתין נכלל בין מחלוקת מפי השמועה בין מחלוקת מסברא, מ"מ עינינו רואות דבאותו לשון עצמו שאומר לעצמו אומר גם על חביריו, והיכן יש לנו גילוי בה שלא יהיו דומים. ובדוחק י"ל דדייק מדתנן באים וכו' ואומר וכו', דמשמע דלכתחילה היה מדבר בלשון זה הנזכר במתניתין, להקדים כך דרשתי שמדבר בעדו לכך דרשו חברי שמדבר על ב"ד שבעירו, וכן בלמוד, ולא משום לבזות הב"ד היה אומר כן אלא כך אמרו רז"ל שיאמר בדרך זה. ולכאורה זה הוא בזיון לב"ד שיקדים דבריו לדבריהם, ואדרבא מצינו לרז"ל (עירובין יג:) ששבחו למי שעושה להפך גבי זקני ב"ש וזקני ב"ה. אלא ודאי מדאמרו שיעשה כן, ש"מ דבא לידי זה על ידי שהוא אומר מפי השמועה והם אומרים כך הוא בעינינו, דשמועה עדיפא מסברא בכמה דוכתי כדתנן אם הלכה נקבל ואם לדין יש תשובה, ולכן חולק כבוד לשמועה, ומהאי טעמא מקדים דבריו לדבריהם, ושאר גווני לא נשנו במתניתין דאתו במכ"ש ואפשר דבהנוהו גווני יחליף דבורו.

ומשני לא דאין זה ראיה, דאיכא למימר דאדרבא משום דהוי איפכא דווקא דבשום ענין אחר אי אפשר לבא לידי זה מקדים דבריו לדבריהם לומר אני כבר דרשתי קודם שדרשו חברי ומשום הכי אני עומד בלמודי, דאילו דרשו הם תחילה מפי השמועה לא הייתי מעיז פני לחלוק עליהם בסברא, וכה"ג מצינו בדיני נפשות דיש הפרש לחלוק על המופלא שבב"ד אחר שהוא אמר סברתו, או לעמוד בסברא שכבר אמר קודם שהמופלא שבב"ד חילק עליו, כדתנן (פ"ד מ"ב) בדיני נפשות מתחילין מן הצד מהאי טעמא:

ג

האומר אין תפילין וכו' פטור. אע"פי שחזר והורה כך, פטור מדין זקן ממרא, כן נראה מהמשנה והש"ס. ומ"ש התי"ט בשם הרמב"ם על זה, לא נתיישב בלבי:

ו

מקדימין. נראה דרמז לנו בלשון זה, דדוקא כשלא הרגו נהרגין, דאז הוו הם מקדימין, וחוץ אלאותה מיתה קאי ולא אמקדימין. והתי"ט בשם רש"י ישב הלשון בדרך אחר:

סנהדרין מתחיל בדלת ומסיים בהא, כי ד' מיתות שנמסרו לב"ד הם מיתות העוה"ז הנברא בהא דווקא (מנחות כט:), כמשאז"ל (דף מג:) בעכן על פסוק (יהושע ז, כה) יעכרך ה' היום הזה. היום הזה אתה עכור ואי אתה עכור לעוה"ב:

סליק מסכת סנהדרין. בה ארבעה מיתות דרין:

דין העד ובעל דין דין דיין ודין מורין.

גם דין יושבים בדין הנה הם בסנהדרין:

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.