הון עשיר/מעשרות/ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הון עשיר ‏ מעשרות ג

ג

לנכש בבצלים. אצטריך לאשמועינן דקלח אחד בשני עלים חשוב צירוף, דבתר עלין אזלינן, ולא בתר קלחים:

ד

מותרות משום גזל. דהוו הפקר, משום הכי פטורות מן המעשרות כדין הפקר, ה"ט דהקדים דין גזל דאינו עיקר מכלתין, לדין מעשרות דהוו עיקר מכלתין:

מצא גרגרות וכו' מצא פלחי דבלה וכו' חייב. נראה דכשרוב מוליכין לשוק איירינן:

חייב. בכוליה סיפה תנן חייב ופטור דקאי אאדם, על כי ע"י מעשה ידי אדם פירות אלו נקבעו או לא, משא"כ ברישא דאפירות עצמם קאי, אי חייבין או פטורין הן אף אחר שתגמר מלאכתן, כמ"ש הר"ב מטעם הפקר:

והחרובין וכו'. עיין מ"ש בפ"א משנה ו':

ו

הגגות פטורין וכו'. עיין פי' הר"ב כי פי' הרב הוא סתום:

ט

גפן שהיא נטועה. אין הגפן מתעבה בזקנותה כשאר אילנות הזקנים, לכך ראויה היא להקרא לעולם תחת שם נטיעה, שהוא שם לאילנות הילדים, לכן לא קאמר עומדת כבתאנה, אלא נטועה. ועוד באמרו נטועה, מודיע לנו שעיקר הגפן עומדת בחצר, דאילו קאמר עומדת כבתאנה, כיון שדרך הגפנים להיות ענפיהם מודלים ומשוכים להלן מעיקרם, היית אומר דאף כשאין עיקר הגפן בחצר אלא דענפיהם הם המשוכים ועומדים בחצר דינא הכי, אבל בתאנה אין לטעות דאין דרכה להיות מודלה ומשוכה, ועוד דינה מפורש במשנה י':

באשכלות. נ"א ראיתי באשכול, וכן היא נוסחת המשנה דירושלמי:

י

תאנה שהיא עומדת בחצר וכו'. תנא קאי במעשר וקמפרש מעשר, ואח"כ מקדים היותר כולל, כי הארץ וחוצה לארץ כוללים כל מיני ערים, ובתי ערי חומה הם יותר מערי מקלט, והאחרונה החביבה ירושלם אחת היא:

אחר הנוף. כתב הר"ב, אף אחר הנוף. ואין לתמוה דלא קתני הכי בפירוש, שהרי ממילא משתמע דעיקר אתי במכ"ש דנוף, ומשום הכי ליכא למטעי ולפרש כיוצא בזה ברישא דמתניתין, דלא אתיא נוף במכ"ש דעיקר, כי עיקר האילן הוא העיקר ולא הנוף:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.