הון עשיר/כלים/כז

הון עשיר ‏ כלים כז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

וכלי חרס. קפיד התנא להזכיר כלי אצל חרס מה שלא עשה כן באחריני, מפני שאין כלי חרס מטמא אלא כשיהיה דווקא כלי שיש לו תוך, משא"כ הני אחריני דבגד ועור ושק כל שהם ראויים לתקן מהם כלי אעפ"י שעדיין אינם כלי מטמאים, וכן טבלה שאין לה לזבז בכלי עץ מטמאה, אעפ"י שכמעט אינה ראויה להקרא כלי כיון שאין לה בית קבול. ועוד קרא כתיב (ויקרא יא לג) וכל כלי חרס. ואין שום כלי אחר מוזכר באותו קרא שיהיה תיבת כלי קאי עליו, משא"כ הני אחריני דכללם כלם תחת כלי אחד בשמיני (שם שם לב):

כל שאין לו תוך וכו'. להקל על הלשון הואיל ובא נמי על סדר החשבון, פתח במאי דסליק:

ב

משום שלשה על שלשה. טפחים למדרס. ומשום שלש על שלש. אצבעות לטמא מת. אע"ג דטפח ואצבע שניהם לשון זכר ביחיד, מ"מ אזלינן בתר רובא דהטפחים נקראים בשם זכרים והאצבעות בשם נקבות, ולכן אנו מונים הטפחים במספר הזכרים והאצבעות במספר הנקבות.

והא דמצינו לשון המספר משונה משאר הלשונות, שלסימן הזכר יש בו הא שהוא סימן נקבה שלשה ארבעה חמשה, ולסימן הנקבה הוא חסר הא בלשון זכר שלש ארבע חמש. נ"ל דבזה רומז לשרשו העליון, והוא כי ידענו מאי דאמור רבנן מגידי אמת על פסוק (שה"ש ז ה) עיניך ברכות בחשבון. שהחשבון הוא בסוד עיני הנוקבא, ששם הוא סוד החכמה דידה, וזה הוא בכללות של כל ספירה, כמבואר יפה יפה במאורות נתן באות ח'. וכבר ידענו שאות החכמה היא היוד שהיא מאותיות הזכרים, לכן ראוי לספור הזכרים בסימן הנקבה, להורות שהחשבון התלוי בה הוא בשרש הזכר שבה דהיינו בחכמה דידה כאשר אמרנו, וה' יצילנו משגיאות:

ג

העושה שנים מן הבגד ואחד מן השק וכו' טהור. ה"ה לשנים מן הבגד ואחד ושליש מן השק שהוא טהור, אעפ"י שאחד ושליש מן השק הוא נערך כאחד מן הבגד ממש, להיות שיעור הבגד שלשה והשק ארבעה, וכן בכולהו אחריני לפי ערכם. והיינו דתנן בסיפא זה הכלל וכו', כדי שלא נטעה לומר דהאי אחד ודומיו הוי דווקא, משום דאחד מן הקל אינו נערך כאחד החסר מן החמור אלא פחות ממנו, ושלזה נמצא שלא יש בו שיעור הראוי לא לקל ולא לחמור. ולא היינו לומדין זה מסיפא דמתניתין דתנן חמשה מן המפץ ואחד מן העור וכו' טמא, ולא תנן זה של שלשה מן הבגד ואחד ושליש וכל כיוצא בו לרבותא שאפילו הקל משלים לשיעור החמור וכ"ש שהחמור ישלים לשיעור הקל, דאי לא תנן לה איכא למטעי ולומר דכמו שהקל אינו נחשב עם החמור אלא לפי ערך החמור כמו כן החמור המצטרף עם הקל דיו שיהיה בו כפי ערך הקל, ולזה כי יהיו שלשה מן השק ושלשה רביעי טפח מן הבגד שהרי לפי ערכו הוא חשוב כטפח מן השק, הייתי אומר שישלים שיעור השק וכן כלם, לכן הוצרך התנא לומר בפירוש שאין אנו מעריכים בערכים אלא צריך שיהיה השיעור הראוי בעין, וגם מענין זה עצמו אין להוכיח האחר דדילמא להקל לא אמרינן הכי, כגון הכא שהרוב הוא השק והבגד בתריה גריר, דנמצא שאנו מטמאים השק אם היינו מעריכים הבגד להשלים לפי ערכו בפחות מארבעה שלא כדין, אבל לחמור שהוא הבגד והוא הרוב שהוא שנים והשק המצטרף עמו בתריה גריר, וכי אנו מערכים אותו לפי ערכו ונאמר דבהיות אחד ושליש מן השק עם השנים מן הבגד דבין כלם הם שלשה ושליש יהיה הבגד הזה מקבל טומאה, אין זה שלא כדין שהרי כל בגד בהגיע לשיעור זה ואפילו בשליש פחות מקבל טומאה, משום הכי הוצרך זה הכלל למעט אף זה ודלעולם בעינן שיהיה בו שיעור הראוי לאותו כלי החמור ממין החמור ואין הקל מצטרף עמו להשלימו אפילו לפי ערכו:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף