הדר זקנים/במדבר/יד

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

הדר זקנים במדבר יד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ד

נתנה ראש. פי' נעבוד ע"ז ומצינו שנקרא ע"ז ראש דכתיב בנבוכדנצר אנת הוא רישא דדהבא פי' ע"ז. וכן כתיב בדוד כשברח מפני אבשלום כתי' ויבא דוד עד הראש אשר ישתחוה שם. ופ"ה מקום היה חוץ לירושלם שמשם רואה בית המקדש:

סר צלם מעליהם. הקב"ה כדכתיב וה' סר מעליך חדל מלעוזרם ולכך לא תיראום:

יז

יגדל נא כח ה'. שתכבש כעסך כדכתיב טוב ארך אפים מגבור:

כאשר דברת. כשהודעתני מדותיך הזכרתני מדות של רחמים ומהו לאמר היכן אמר לו אלא יש במדרש. פעם אחת עלה משה למרום ומצא להקב"ה עוסק ולא נתן לו שלום א"ל הקב"ה אין שלום בעירך א"ל כלום יש עבד שנותן שלום לרבו א"ל היה לך לומ' תצליח במלאכתך. פעם אחרת עלה אמר יגדל נא כח ה' כאשר דברת אלי והורתני לאמר:

מבלתי יכולת ה'. ולא מחמת שנאה המיתם שהרי מחבבם ביותר. כי אם מבלי יכולת בידו לעשות מה שהבטיחם:

יח

ה' ארך אפים. כבר פירשתי בפ' תשא שה' מדת הדין ומדת הרחמים ולכך הזכיר שם ה' וכיון דאינו מזכיר כי אם מדת הרחמים אינו מזכיר שם ה' כי אם פעם אחת ואל לא הזכיר כאן לפי שהוא דין כמו ואת אלי הארץ לקח. ולא הזכיר רחום וחנון לפי שלא היה מבקש אלא לסלוח וחנינה שייך במתנה כדכתיב חונן ונותן אבל ארך אפים שייך הכא שמאריך אפו על בריותיו ואינו מכלה אותם מיד. ורב חסד שמרבה חסדו עם בריותיו ואינו משיב להם כגמולם ואמת לא הזכיר לפי שאינו בא עמהן באמיתות הדין ושלא יאמת דברו שאמר אכנו בדבר:

נוצר חסד. שהם לא עשו חסד אלא פשעו:

נושא עון ופשע. אבל חטאה לא הזכיר שאין חטא אלא שוגג כדכתיב וחטאה בשגגה ואלו מזידים היו כדכתיב אך בה' אל תמרודו:

ונקה לא ינקה. שאינו מבער החוטאים מן העולם ומכאן אתה למד דנקה לא ינקה מדת הרחמי' היא מדהזכירו כאן:

פוקד עון אבות. גם זו מדת רחמים שאינו נפרע עד דור רביעי ובפ' תשא שבא למנות עם המדות כתיב על בנים ועל בני בנים אבל כאן לא חש להאריך:

כ

ויאמר ה' סלחתי כדבריך. מקשים העולם על פ"ה דפי' בפ' וישמע יתרו ויהי ממחרת וישב משה למחרת רדתו מן ההר מחרת יום כפור ובו ביום נאמר לו סלחתי כדבריך וצוהו לעשות המשכן וזה היה בשנה ראשונה וכאן נכתב לאחר שלוח מרגלים בשנה שנייה ועוד קשה וכי זו סליחה שאמר לאחר מכאן ואולם חי אני וכו' אם וכו'. וי"ל לכך אמר משה לפני הקב"ה סלח נא לעון העם הזה כגודל חסדך וכאשר נשאת לעם הזה אשתקד. ויאמר ה' סלחתי. כלומר ואתה אמרת לי סלחתי ביום הכפורים במעשה העגל א"ל הקב"ה ודאי על אותו מעשה סלחתי להם ואולם על זה חי אני שלא אסלח להם עתה:

סלחתי כדבריך. אאריך להם אפי ואולם לא אמחל הכל:

כא

חי אני. לשון שבועה ולא פירש מה נשבע אלא אמר וימלא כבוד ה' את כל הארץ. אבל זאת אני נשבע אני אעשה שלא יתחלל שמי ולא יוכלו לומר מבלתי יכולת ה' כי סוף סוף אתן להם את הארץ אבל זאת אני אשבע אם יראו וכו':

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף