הדר זקנים/במדבר/טז

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

הדר זקנים במדבר טז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

ודתן ואבירם ואון. היו ראשים במחלוקת שהיה לוי מערער על הכהונה ובני ראובן על שהיה ראובן בכור אומר יש לנו דין ערעור בכהונה ולקחו האחרים ופתו אותם להיות עמם וקצר הכתוב על סמך פסוק שני דכתי' ואנשים מבני ישראל חמשים ומאתים וכן דרך המקראות בהרבה מקומות. ולפי הפשט נראה אשר און היה מן החמשים ומאתים וכללו בחשבונם ונשרף כמו כל יוצאי ירך יעקב ע' ויעקב בכלל עמהם ולפי' לא הזכיר הכתוב מה נעשה בו. אבל אמרו רבותינו שאשתו הצילתו כדאיתא בחלק דאמרה ליה אי משה נצח תלמידיו ואי קרח נצח תלמידיו. למה נסמכה פ' קרח לפ' ציצית לפי שעשה קרח משתה לכל אוהביו ובא ונתעטף בטלית שכולה חייבת תכלת ושאלם אם הוא פטור אם לא השיב משה חייבת היא בציצית לגלג עליו ואמר בחוט א' תפטר בכולו מתכלת לא כ"ש. וכן שאל לו בית מלאה ספרים מהו שחייבת במזוזה א"ל חייב. א"ל כל התורה רע"ה פרשיות כולם בספרים אינן פוטרות הבית ממזוזה. ואת אמרת ב' פרשיות פוטרות. מחלק"ת בלא וא"ו נוטריקון. מכת. חרון. לקוי. קללה. תכלית. ומחלוקת קרח במקום אחר כתבתיו. למה היו מעשרות לשבטו של לוי. לפי שהיה לוי עשירי חוץ מן הבכורות וחשוב שמעון לוי ויהודה יששכר זבולון בנימין נפתלי אשר שמעון לוי אלמא הוא עשירי:

ה

בקר ויודע ה'. מדרש אמר להם משה גבולות חלק הקב"ה בעולמו יכולים אתם להפך בקר לערב כך תוכלו לבטל את זו ויהי ערב ויהי בקר ויבדל כך ויבדל אהרן להקדישו. העולם מקשים מה ראה לומ' רב לכם כי כל העדה כולם קדושים פי' ראויים להיות כהנים ואפילו ישראל שהרי און בן פלת היה מן העדה. ומה ראה לשאול כהונה אף לזרים ועוד מקשים למה אמר משה ואם בריאה יברא ה' פי' שימותו במיתה זו יותר מבמיתה אחרת. ועוד מקשים למה הם אומרים על משה ועל אהרן אתם המיתם את עם ה' מקרח ועדתו והלא הם פשעו בעצמן. ועוד למה צוה ליקח מהם מטות והלא היה ידוע לכל שאין הכהונה היתה ראויה אלא לאהרן הכהן שהרי קרח ועדתו נבלעו ונשרפו בשביל שערערו על הכהונה. ויש לישב הפרשה הכי אמר להם קרח הקב"ה אמר ואתם תהיו לי ממלכת כהנים שכל ישראל ראויים לכהונה ואתה לקחת לעצמך המלכות והכהונה לאחיך אין זה נכון אלא כל העדה כולם קדושים אמר משה לקרוא לדתן ולאבירם לבא לדין לפני הקב"ה ויאמרו לא נעלה פי' למקום ומצינו עלייה גבי בית דין דכתי' וקמת ועלית אל המקום אמר להם משה הקב"ה כפה עליהם ההר כגיגית לבלוע אותם אם ירצו לקבל התורה ועתה מאחר שהם נדחים מן התורה יבא הקב"ה ויברא פה לאדמה לבלוע אותם כמו שעשה יום מתן תורה. ומן הקושיא דאתם המיתם את עם ה' אמרו הקהל לכך מתו קרח ועדתו לפי שלא מסרתם להם מחתות קדושים כמו מחתות שלכם. אמר להם הקב"ה אמור להם שיקחו מטות שאינם קדושים ויראו שמטה אהרן יפרח ושלהם לא יפרח. בשם ש"יר אלי"אש ביגי"ש:

ו

קחו לכם מחתות. מה ראה לומר להם כך אמר להם בדרכי הגוים יש נימוסים הרבה וכומרים הרבה כולם מתקבצים במקום אחד אבל אנחנו אין לנו אלא ה' אחד תורה אחת ומשפט אחד ומזבח אחד וכהן גדול אחד ואתם חמשים ומאתים איש מבקשים כהונה גדולה אף אני רוצה בכך הא לכם תשמיש חביב מכל הקטורת ומכל הקרבנות ונתן להם סם המות בתוכם שבו נשרפו נדב ואביהוא לפי' אמרה תורה והיה האיש אשר יבחר ה' הוא הקדוש רב לכם בני לוי. הוא הקדוש כלומר כבר הוא בקדושתו וכי אין אנחנו יודעים שאותו שיבחר ה' הוא הקדוש אבל אמר להם אומר אני לכם שלא תתחייבו שמי שיבחר מכם יצא חי וכולכם אבודים:

רב לכם. דבר גדול אמרתי לכם לא טפשים היו שכך התרה בהם וקבלו עליהם שלא לקרב ויקרבו הם חטאו על נפשותם שנא' את מחתות החטאים האלה בנפשותם וקרח שהיה פקח מה ראה לשטות זה עינו הטעתו ראה שלשלת גדולה יוצאה ממנו שמואל ששקול כנגד משה והארן אמר בשבילו אני נמלט וכ"ד משמרות עומדות מבני בניו כולן מתנבאות ברוח הקדש שנא' כל אלה בנים להימן בדבר האלהים אמר איפשר כל הגדולה עתיד לצאת ממני ואדום לכך נשתתף לאותה חזקה ששמע מפי משה כולם אבודים וא' ימלט אשר יבחר ה' הוא הקדוש וטעה ותלה בעצמו ולא ראה יפה לבניו שבניו עושים תשובה עומדים מהם ומשה היה רואה:

יא

לכן אתה וכל עדתך. כל הדברים האלה פייס משה לקרח ואין אתה מוצא שהשיבו דבר כי היה פקח ברשעו אמר יודע אני שהוא חכם גדול אם אשיבנו יפקחני בדברים ובעל כרחי מתרצה לו ראה משה שאין בו תועלת פירש הימנו ושלח לדתן ולאבירם ואף הם עמדו ברשעם ולא באו:

טו

ויחר למשה מאד. נצטער לאחד משל לאדם אחד שדן חברו ומתוכח עמו אם משיבו יש שם נחת רוח ואם שותק הרי שם צער גדול:

לא חמור אחד מהם נשאתי. פי' כמו חמור לחם אחד כלומר חסר מלה ודומה כאלו כתוב חמור נושא לחם אחד וכמו שכתוב כמו כן לא לקח חמור אחד מהאנשים:

כה

ויקם משה וילך. תחלה שלח לקרותם ולא רצו ואח"כ הלך הוא עצמו שנא' ויקם משה וילך היה סבור שישאו לו פנים ולא עשו כן:

ל

ואם בריאה יברא ה' ותפתח האדמה את פיה. ותבלע אותם אז תדעו כי הדין עמי ובשליחותו של מקום עשיתי מה שעשיתי:

לה

את החמשים ומאתים איש. וכ"ש קרח אלא שלא פרט בשביל אחד והא דכתיב ותבלע אותם ואת קרח מיתה קרויה בליעה כמו אזי חיים בלעונו:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף