הגדה של פסח (מרבה לספר)/קדש
הגדה של פסח || הגדה של פסח (מרבה לספר) 
סדר ליל פסח • ורחץ 
מוזגים כוס ראשון ומקדש:
אם חל בשבת מתחילים:
יוֹם הַשִּׁשִּׁי: וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם: וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה: וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אוֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת.
סַבְרִי מָרָנָן וְרַבָּנָן וְרַבּוֹתַי:
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן:בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל עָם וְרוֹמְמָנוּ מִכָּל לָשׁוֹן וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה (בשבת: שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ)מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה חַגִּים וּזְמַנִּים לְשָׂשוֹן (בשבת: אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְ) אֶת יוֹם חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה זְמַן חֵרוּתֵנוּ (בשבת: בְּאַהֲבָה) מִקְרָא קֹדֶשׁ זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם: כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַשְׁתָּ מִכָּל הָעַמִּים (בשבת: וְשַׁבָּת) וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶׁךָ (בשבת: בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן) בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשוֹן הִנְחַלְתָּנוּ: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְקַדֵּשׁ (בשבת: הַשַׁבָּת וְ)יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים:
אם חל במוצאי שבת מוסיפים כאן:
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ:
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַמַּבְדִיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל בֵּין אוֹר לְחשֶׁךְ בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. בֵּין קְדֻשַּׁת שַׁבָּת לִקְדֻשַּׁת יוֹם טוֹב הִבְדַּלְתָּ. וְאֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה קִדַשְׁתָּ. הִבְדַּלְתָּ וְקִדַשְׁתָּ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָׁתֶךָ:
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ הַמַבְדִיל בֵּין קֹדֶשׁ לְקֹדֶשׁ:
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה:
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
הטעם דתקנו ארבע כוסות כ' רשי' בריש פרק ערבי פסחים משום ד' לשונות הגאולה הוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי ובדף ק"ה כ' רשי' הטעם כנגד ג' כוסות שראה שר המשקים דפרעה וכוס בהמ"ז (ועיין לקמן בפסקא דשפוך חמתך מ"ש בזה) ולענ"ד יש ליתן טעם אחר עפ"י מה דאית' במכילת' פ' בא ר"א הקפר אומר שהיו לישראל ארבע מצו' שאין כל עולם כדאי בהן. שלא נחשדו על העריות. ולא על לשון הרע. ולא שינו את שמם. ולא שינו לשונם ובגדיהם שהיו ישראל מצוינין שם ובזכות זה נגאלו והוציא זה מקראי עש ונראה דכנגד זה תקנו ארבע כוסות:
אך קשה הא כ' רש"י בחומש ואת ערום וערי' שלא היו לישראל מצות כדי לגאול אותם ונתן להם דם פסח ודם מילה עיין פ' בא כבר תי' בזה בס' כלי יקר דאלו ד' מצות הם בשב ואל תעשה. אבל היו ערומים במצות עשה ונתן להם הקב"ה שני מצות עשה פסח ומילה ע"כ דבריו ונכון ונלע"ד דבזכות שב ואל תעשה שילם הקב"ה מידה כנגד מידה שבטלה העבודה מאבותינו במצרים בראש השנה והוא נמי שב ואל תעשה. אבל בשביל קיום מצות העשה. יצאו ממצרים שזהו קום ועשה והוי מידה כנגד מידה (ועיין בפסקא ושמע ה' וכו' ותמצא עוד טעם לד' כוסות):
אשר בחר בנו ז"ל הרמב"ן בחומש פ' בשלב על פסוק כל מחלה וכו' וז"ל והנני מאיר עיניך כי כל ברכה שיש בה מלכות היא כן שחלקו כבוד למלכות העולם אשר קדשנו ואשר עשה לנו (ר"ל בנסתר) והסמוכה לחברתה אשר לא יזכירו מלכו' הוא לנוכח אתה גיבור אתה קדוש וכן כולם ותקנו עלינו לשבח נסתר מפני שמזכירין בה מפני מלך מלכי המלכי' והבן זה עכ"ל וקשה מברכת הקידוש ואשר גאלנו. וכן מזכירין ביוד ימי תשובה זכרינו דהן מתחילין בנסתר ומסיימין בנוכח וכן הרבה כדומה לזה. וצ"ל דדווקא בתחילת הברכה שמזכירין בה מלכות צריך נסתר. אבל סוף הברכה שהוא דרך בקשה ותפילה הוא בנוכח. וגם צ"ע שאנו אומרים אין לנו מלך אלא אתה. ואפשר דדווקא במלך העולם הקפידו בנסתר ועיין בתוס' דפסחים דף ק"ו ע"ב:
מה שנוהגו' הנשים לברך שהחיינו בשעת הדלקתן כתבתי להגאמ"ו ז"ל שזה לא מצאתי בשום ראשון או אחרון מפוסקים. והשיב לי כי גם בס' יוסף אומץ (סי' תשצ"ח) התמיה על זה כי עיקר שהחיינו נתוקן על הכוס ואפ"ה כ' הגאמ"ו ז"ל להניחן על מנהגן. כי עשו להן נחת רוח לנשי' כמו בסמיכה. ומשמע בסוכה דף מ"ז דיכול לומר זמן אי"ט אפי' בשוק. ואם היות כן כתבתי אליו. לפ"ז אם אמרה שהחיינו על הנרות כי היא קבלת י"ט שלה. אזי אם תעשה אח"כ קידוש. לא תאמר אז שהחיינו. וא"כ בפס דגם בעלת הבית מברכת על הקידו' לא תברך אז עוד זמן. אמנם אם בעל הבית הוא מדליק על הנרות אזי טוב יותר לברך זמן על הכוס ולא על הנרות ובכל זה הסכים עמי הגאמ"ו ז"ל דנכון לנהוג כן:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |