הגדה של פסח (מרבה לספר)/סדר ליל פסח
הגדה של פסח || הגדה של פסח (מרבה לספר) • קדש 
 |
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אמר המרבה לספר. הרי זה משובח ומשופר. אין הכוונה להכפיל דבר אחד לספרה. דזה דומה למעלה גרה. ואמר החכם כופל התיבות. יושווה לשפן וארנבת. אבל הענין יובן המדקדק. היטב הידק. ולחזק הבדק. שלא יהי' דברי הגדה כחדק. אז בשכלו הדק. מאמריו יושפר. באמרי שפר. ויוחק על לבו הסיפור. וזהו המרבה לספר. ותטיב לה' משור פר. ידיד יהי' המספר. ובהלל ופסח יספר. יזכה לבנין בית הבחירה לכפר:
עם היות שאין כוונת המרבה לספר במליצות ורמזים. רק לפרש בפשיטות עם כל זה הואיל שמהר"ם אלשוך ושל"ה ובעל עוללות אפרים וכ"מ בזוהר דחמץ רומז על תאות גופניות ודרכי יצה"ר כמו שאחז"ל שאור שבעיסה מעכב אבל מצה רומז למצות ומעשים טובים כמו שדרשו ושמרתם את המצות אל תקרי מצות אלא מצוות. ופסח רומז לתורה לשון פה סח ואין כאן מקום להאריך בזה הענין. אמנם להוציא חלק אי אפשר ואבאר סימן של קדש ורחץ וכו' על שלשה עמודי שהעולם עומד עליהם על התורה. ועל העבודה. ועל גמילות חסדים כדי לקיים אלה הדברים כיצד ינהיג:
קדש ורחץ כלומר בתחילת יקדש עצמו שישוב על עוונותיו. ואח"כ יעשה מצוות כדכתיב סור מרע ועשה טוב לכך קדש ורחץ קדש עצמך מעזיבת חטא ואחר זה רחץ שלא יהי' כטובל ושרץ בידו ולא יהי' דבר חוצץ עליו:
כרפס והם שתי תיבות כר לשון כרים וכסתות. ופס לשון הסרה כמו פסו אמונים מבני אדם. והכוונה מי שרוצה לזכות לכתר תורה. ר"ל שיסיר הכר שכך דרכה של תורה על הארץ תישן ולא לשכוב על כרים וכסתות. וגם דרשו כרפס ס' פרך. וששים ריבוי אותיות לתורה. וששים ריבוי הן ישראל. וכל אחד מישראל יש לו אחיזה באות אחד מן התורה:
יחץ כלומר חצי או מחיצה ר"ל מים במשורה תשתה. או די"ל כמ"ש רז"ל לעולם ישלש אדם שליש במקרא ושליש במשנה ושליש בגמ'. ואם הוא בעל מו"מ יקבע עת קבוע לתורה וזהו יחץ העת והזמן זהו עמוד התורה:
מגיד רחצה קודם שיקבע עצמו לאכול יגיד ילמוד תורה ויתפלל ואח"כ יאכל ברחיצה כדינו ויברך ענט"י. ורז"ל דרשו לא תאכלו על הדם. שלא תאכלו קודם שיתפללו על דמכם. ואית' בשבת דף ט' אסור לאדם שיטעום כלום קודם שיתפלל. ומכאן תוכחה מגולה לאותן בני אדם ששותין קפע בשבת וי"ט טרם שיכנסו לבהכ"נ מלבד איסור קידוש ואף אם יקדשו על היין הלא אין קידוש אלא במקום סעודה. ועליהם נאמר אותי השלכת אחרי גיוך אל מקרי גיווך אלא גיאך שנכנס להתפלל בכרם מלאה אי' מוראיכם והאר"י ז"ל הפליג מאוד בזה שאסור לטעום אפילו קודם עלות השחר:
מוציא מצה שיוצא מלבו כל מחלוקת כי מצה הוא מלשון ריב ומצה ובפרט בשעת אכילה. כדאית' בגטין פרק מי שאחזו אכול שליש ושתה שליש ושייר שליש. שאם הכעיס לא תפקע. אבל הצדיקים שאינם כועסים יכולין לאכול כל שבעם וזהו פי' הפסוק צדיק אוכל לשובע נפשו. ובטן רשעים תחסר. כי כל הכועס נקרא רשע דכתיב חדלו רשעים רוגז כדאית' בפסחים פרק אלו דברים וזה נמי כוונת הפסוק תהילים ק"ז אווילים מדרך פשעם יתענו שצריכין לשייר שליש. כי כל אוכל תתעב נפשם. שמא יבקע כרסו. וראוי להתרחק מכל ריב ומצב ואין כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום:
מרור כורך ואף אם יבער בלבו איזה קנטור ומרירות לב. אזי יכריכנו ר"ל על כל פשעים תכסה אהבה וידין כל אדם לכף זכות. ובעבור זה גם למעלה ידינו אותו לכף זכות כדאית' בשבת פרק מפנין. ובראש השנה דף למי נושא עון למי שעובר על פשע וגם יאריך אפו כמו שארז"ל טוב ארך אפים מגיבור. ומושל ברוחו מלוכד עיר. והכוונה כי יש מי שטבעו להאריך אף. אבל בשרו עליו יכאב וכאש תוקד בקרבו הרוגז והכעס וזה קשה לגוף מאוד כי הכבד כועס והמרה זורקת בו טיפה ונולד כמה תחלואים ממרה ירוקה. וזהו טוב ארך אפיים מגיבור:
אמנם יש בני אדם שמזגו טוב ואינו נותן אל לבו כלל הבזיון והקצף ואינו מזיק לגוף כלל והוא דבר גדול ולאו כל אדם זוכה לכך כי אינו בנמצא באדם אחד מאלף שמושל וזהו המידה חזק בתפארת יותר מלוכד עיר כי הגוף נקרא עיר כמו שאמר קהלת מלך זקן זה יצה"ר שצר על העיר זהו הגוף וזהו עמוד העבודה. ומכאן ואילך מדבר בג"ח:
שולחן עורך שיהי' ביתו פתוח לרווחה. ויהיו ענים בני ביתו. ולומר כל דכפין ייתי וייכול. ומי שנכנס לביתו רעב יוציא שבוע כדמצינו ביואב שהי' נקרא ביתו מדבר שהי' פתוח והפקר וכל מי שרוצה לכנוס ולסעוד אצלו אוכל בלי רשות. וגדולה לגימה שזוכה להשראת שכינה כמו שארז"ל בסנהדרין פרק חלק. שהשרה שכינה על נביא שקר מפני שהאכיל לעדו הנביא:
צפון ברך שיהי' הצנע לכת. ויתן צדקה בסתר כי מתן בסתר יכפה אף. ועוד רמז אף אם יראה שדחיקא לי' שעתי'. אל יעזוב יראתו כי צפון חלקו ומבורך לעוה"ב כי שכר מצוה בהאי עלמא ליכא. ויהי' מלוה לעני בשעת דוחקו ר"ל אף שיש למלוה דוחק לעצמו ואפ"ה לא ימנע מלהלות לו וכוונה דוחקו דמלוה. והוא כאלו הקריב עולה ודרשו נוטריקון מלבד עולת הבוקר מלבד ר"ת מלוה לעני בשעת דוחקו:
הלל נרצה אזי כשמקיים דברים הללו. אז הילולו נרצה וגומרין עליו הלל. כמו שאמר הכתוב תהילים קיא ראשית חכמה יראת ה' שכל טוב לכל עושיהם תהילתו עומדת לעד על דרך מה שאמרו באבות כל שיראתו קודמת לחכמתו. חכמתו מתקיימת וזש"ה אם יראת ה' ראשית לחכמתו שהיא קודמת אז שכל טוב לכל עושיהם ומפרש הטעם מפני שתהילתו עומדת לעד שחכמתו מתקיימת:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |