הגדה של פסח (טעמא דקרא)/מגיד/מימרא דרבן גמליאל
הגדה של פסח || הגדה של פסח (טעמא דקרא) 
כמה מעלות טובות • תחילת ההלל וכוס שניה 
 |
|
פֶּסַח שֶׁהָיוּ אֲבוֹתֵינוּ אוֹכְלִים בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָּם עַל שׁוּם מָה עַל שׁוּם שֶׁפָּסַח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל בָּתֵּי אֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם שֶׁנֶּאֱמַר וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לַיְיָ אֲשֶׁר פָסַח עַל בָּתֵּי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם בְּנָגְפּוֹ אֶת מִצְרַיִם וְאֶת בָּתֵּינוּ הִצִּיל וַיִּקֹּד הָעָם וַיִּשְׁתַּחווּ:
הגבה הפרוסה אשר איננה מכוסה להראותה להמסובין ואמור:
מַצָּה זוּ שֶׁאָנוּ אוֹכְלִין עַל שׁוּם מָה. עַל שׁוּם שֶׁלֹּא הִסְפִּיק בְּצֵקָם שֶׁל אֲבוֹתֵינוּ לְהַחֲמִיץ עַד שֶׁנִּגְלָה עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּגְאָלָם. שֶׁנֶּאֱמַר וַיֹאפוּ אֶת הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם עֻגֹת מַצּוׁת כִּי לֹא חָמֵץ כִּי גוֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ וְגַם צֵדָה לֹא עָשׂוּ לָהֶם:
הגבה המרורים. להראותם לאחרים:
מָרוֹר זֶה שֶׁאָנוּ אוֹכְלִים עַל שׁוּם מַה. עַל שׁוּם שֶׁמָּרְרוּ הַמִּצְרִים אֶת חַיֵּי אֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם שֶׁנֶּאֱמַר וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים וּבְכָל עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה אֶת כָּל עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר עָבְדוּ בָהֶם בְּפָרֶךְ:
פסח שהיו אבותינו אוכלים וכו' ע"ש שפסח כו'. לכאו' טעם שפסח הוא טעם למה נקרא פסח אבל אכילת הפסח במצרים הי' לבטל ע"ז שלהם שזבחוהו לעיניהם ובמכילתא (שמות י"ב ז') שהי' הדם להם לאות מבחוץ כדי שיהיו המצרים רואין ומעיהן מתחתכין ולדורות אנו עושין זכר לפסח מצרים והנס שלו. ומבואר כאן שלא זהו הטעם אלא הטעם לדורות לזכור הנס שפסח הקב"ה והצילנו אף שכיון שניתנה רשות למשחית אין מבחין בין צדיק לרשע כאן הקב"ה בעצמו יצא כמ"ש אני ולא מלאך ולכך פסח עלינו.
 |
ספרי רבנו הגר"ח קניבסקי זללה"ה מונגשים לציבור בהורמנא דמרן זללה"ה (הזכויות שמורות) |