הגדה של פסח (חכמת מנוח)/מגיד/מעשה ברבי אליעזר
הגדה של פסח || הגדה של פסח (חכמת מנוח) 
עבדים היינו • ברוך המקום 
 |
|
וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְרַבִּי עֲקִיבָא וְרַבִּי טַרְפוֹן שֶׁהָיוּ מְסֻבִּין בִּבְנֵי בְרַק. וְהָיוּ מְסַפְּרִים בִּיצִיאַת מִצְרַיִם כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה עַד שֶׁבָּאוּ תַלְמִידֵיהֶם וְאָמְרוּ לָהֶם רַבּוֹתֵינוּ הִגִּיעַ זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל שַׁחֲרִית:
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן־עֲזַרְיָה הֲרֵי אֲנִי כְּבֶן שִׁבְעִים שָׁנָה וְלֹא זָכִיתִי שֶׁתֵּאָמֵר יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּלֵּילוֹת עַד שֶׁדְּרָשָׁהּ בֶּן זוֹמָא שֶׁנֶּאֱמַר לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ. יְמֵי חַיֶּיךָ הַיָּמִים. כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ הַלֵּילוֹת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים יְמֵי חַיֶּיךָ הָעוֹלָם הַזֶּה. כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ לְהָבִיא לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ:
א"ר אלעזר בן עזריה כו' וחכמים אומרים ימי חייך העולם הזה כו'. קשה הרי עיקר מאמר זה אינו אלא להביא ראיה שראוי לספר ביציאת מצרים בלילה הזה והנה מדרשות בן זומא עיקר הראיה שכיון שלמד לספר ביציאת מצרים בשאר הלילות שבשנה כ"ש בלילה זו וא"כ למה לו להביא דברי חכמים כיון שאין שום ראיה מהם. ועוד אדרבה מנגדת לראיה זו כיון שהם רבים וחולקים על בן זומא הרי יחיד ורבים הלכה כרבים. ובפי' מהרי"א שבסדור מפרש ימי חייך העולם הזה לפי שהלילה נמשכת אחר היום שנאמר ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד ולכן לא אצטריך כלל הא דרשה א"כ גם לדעת חכמים דבן זומא חייבים להזכיר יציאת מצרים בכל לילות השנה וכ"ש בליל פסח ולכן הביא המגיד גם דברי חכמים.
ולא משמע כן דחכמים מודים שחייבים להזכיר בכל לילות מדאמר רבי אלעזר ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות כו' משמע שהחכמים שחולקים עליו לא רצו להודות לו שתאמר יציאת מצרים בכל לילות וחולקים עליו בזה.
ונראה שהוכיח בדרך סוגיית התלמוד בכל מקום שהתנאים חולקים מוקמי' פלוגתייהו על היותר מעט שאפשר ואמרינן עד כאן לא פליגי חכמים אבן זומא אלא שאין חייבים להזכיר בשאר לילות שבשנה אבל בלילה זו כ"ע מודו שחייבים להזכיר ואיכא למילף מן הימים שבשאר ימי השנה דלא גרע לילה זה משאר ימי השנה ומסברא שוה להם או עדיף מהם: