האלף לך שלמה/אורח חיים/שכה
|
< הקודם · הבא > |
|
דף זה נוצר בטכנולוגיית זיהוי תווים אופטי OCR. מטבע הדברים הטקסט המקורי ישן ודרושה עדיין הגהה מלאה מול טקסט מקורי חופשי. | ||
| אתם מוזמנים לתרום ולהגיה את הדף, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי הדף מוגה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
שאלתו בנדון היארע חטין אם יש בזה צד היתר
תשובה, היות כי הדבר שעת הדחק נראה למצוא צד היתר כיון דגם היארע לא יצא מכלל ספק דלמא נזרע קודם לעומד ובפרט לפמ״ש הש״ך ודי אם השריש ג״י קודם לעומד ומה שתמהו עליו באדתי בתשו׳ ליו״ד דדבריו נכונין וא׳׳כ י״ל דנזרע מעט ימים קודם לפסח וא״כ הוי רק ספק חדש וי״ל דהוי ס״ס אולי אין חדש נוהג בשל עכו״ם כרעת הב״ח ואת״ל נוהג רלמא השריש קודם לעומד ולצדף לזה גם דעת הסוברים דחדש בזה״ז דרבנן ודי בספק אחד דספק דדבנן להקל אך היות כי דוב הפוסקים ס״ל דחדש בזה״ז מן התורה וגם ס״ל דנוהג גם בשל עכו״ם נדאה לצדף לזה כיון דיש חטין ישן רק דיש בזה חשש חימוץ נדאה ליקח היאדע חטין שאין בהם חימוץ ולעדבן בדוב חטים ישנים ואז החימוץ נתבטל בסמ״ך בתוך החטין החדשים והחטין החדשים מכח איסוד חדש יתבטלו בישן כדין איסודין מבטלין זא״ז ואין בזה חשש אין מבטלין איסוד לכתחלה דבזה יש לסמוך ע״ד דוב הפוסקים דכל עיקד איסוד דאין מבטלין הוי רק דדבנן ובדרבנן שוב נסמך ע״ד המקילין דאין חדש בשל עכו״ם או כדעת דס״ל דחדש בזה״ז דדבנן ודעת הדמב״ם דאיסוד דרבנן מותר לבטל לכתחלה וגם י’ל דדוקא ודאי איסור אין מבטלין לכתחלה אכל ספק איסור מבטלין דהרי קיי״ל דאם כבד נתערב מותר להוסיף ולבטל ובנתערב הוי נמי כל חד ספק איסור וכך לי ספק איסור בלי תערובות כמו ודאי איסור וכבד נתעדב וגם י״ל ע׳ד שכתב הדרישה הובא בפמ״ג דכל דבר החשובין שאין בטלין אם יש להם היתר אח״כ בטלין הרי . רזה קיל מה דיש לו היתר אח׳׳כ כן י״ל ה״נ בזה דמה דאמדינן אין מבטלין איסור לכתחלה היינו רק איסור שאין לו היתר אח״כ אבל במה שיש לו היתר אח׳׳כ מותר לבטלו לכתחלה ווה נראה כוונת הד״מ שהביאו הפוסקים בסי׳ צ׳׳ט דחולק על הדמב״ם וס״ל דאף איסוד דרבנן אין מבטלין וכתב דל״ד לעצים שנשרו מן הדקל דהתם מקלי קלי איסודא ודבריו תמוהין דהרי הש״ס לא תידץ זה רק למה דפריך אח״כ ז הוי דשיל״מ ע״ז מתרץ דש״ה דמקלי קלי איסורא אבל למה דפדיך תחלה והא אין מבטלין משני ה׳׳מ בדאודייתא אבל בדרבנן מבטלין ולפי הנ״ל י״ל כך דהוא ם׳׳ל דמה דמחלק בין דאורייתא לדרבנן היינו רק ביש לו היתר אח״כ אז בדרבנן מבטלין אבל כמה שאין לו היתר אח״כ אף בדרבנן אין מבטלין רק דהוי קשה לו איך שייך לומר דמה דהוי יש לו מתירין קל לענין ביטול הרי אדרבא דשיל״מ חמור ואינו בטל ולכך תידץ כיון דהוי מקלי קלי איסורא א״כ לא הוי דשיל״מ כדמשני הש״ס כן והבונה דא״כ לא נקרא ההיתר ע״ש האיסור ולא שייך דשיל״"מ כמו באינו מינו דלא הוי דשיל״ט מה״ט וכיון דאין בו צד להחמיר טכח דשיל״ט לכך קיל הוא עוד דמותר אף לבטלו לכתחלה ולכך ה״נ בזה כיון רהעליתי בחבורי דחדש אין לו דשיל״ט לחומרא לכך דומה לדין של הדרישה הנ״ל וקיל הוא איסורו כיון דיש לו היתר 'לאיסורו מותר לבטלו ברוב לכך נראה לעשות ע״פ היתר זה לבטלו ברוב אחר ולכזית מצות מצוה יראו ליקח דוקא מן הישן כן דעתי נוטה ויש סמך לסברא הנ״ל דדבר שיש לו היתר מותר לבטלו מן הד״מ הובא במג״א סי׳ של״ה ולק״מ מה שהקשה המג״א ואף לדעת המג״א דלא נחית להך סברא היינו כיון דעכ״ם גוף הדבר הוי לו דשיל״מ אם נתערב במינו לכך נהי דעתה נתערב באינו מינו עכ״פ לכתחלה אין להקל ביותר אבל חדש דלגמרי אין לו דין דשיל״מ י״ל דקיל לענין ביטול ודו״ק היטב: