האלף לך שלמה/אורח חיים/שא
< הקודם · הבא > |
דף זה נוצר בטכנולוגיית זיהוי תווים אופטי OCR. מטבע הדברים הטקסט המקורי ישן ודרושה עדיין הגהה מלאה מול טקסט מקורי חופשי. | |||
אתם מוזמנים לתרום ולהגיה את הדף, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי הדף מוגה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. |
מעשה, בא לידי שאפה בעה״ב סמוך לשבת ונשאד עוד קמח מעט שהי׳ לו לאפות ונמצא בנשאר חתיכת לחם קטן יבש מאד ער שלא הי׳ אפשר לגרוד ממנו בצפורן אפי' כ״ש כמשמעו וגם הי׳ סמוך לשבת שלא הי׳ אפשד לרקד המותר בנפה והתרתיו והנה הפמ׳ג בסי׳ תנ״ג כתב עלה דח״י דבאם אין לו נפה ואין קמח אחד י״ל דסמכינן אשאלתות דבטל בס׳ ואמ״ד דיבש בטל תוך הפסח ומיקל שם אף בידוע דנתערב פירור אחר ואין לו נפה ולפ״ז נהי דהניח שם בצ*ע וגם אפשר דרק מכח אכילת מצה של מצוה הותר כיון דאין לו קמח אחר דוחה הדאורייתא להרבנן אך בנ״ד דאין ביטול מצוה בזה הי׳ נראה להחמיר מ׳׳מ כיון דכא[ אינו ודאי דהפמ״ג מיירי בוראי נתערב בו פירור אבל כאן דספק אם נתערב בו פירור וגס החמץ קשה מאד ובכל הדברים קיי״ל דאזלינן בתר שעת מציאותן ולא מחזקינן ריעותא יותר ממה דהוי לפנינו וכיון דהשתא יבש מאד וא״א לפרר בו כ״ש א״כ אין להחזיק ריעוחא רלמא תחלה לח הי׳ רק כמות שהוא לפנינו משערינן וכעין זה איתא ביו״ד סי׳ ק״ד בעכבר בשומן אם כשבא לפנינו הוא קשה עי״ש ובפרט דכאן ס״ס דלמא גם תחלה כשנפל הי' קשה ואת״ל רך הי׳ רלמא מ״מ לא נתפרך ממנו ואף רהשתא הוי כמו משם אחד עיין סי׳ תס״ז סעיף י״א דכתב המג״א בשם הב״ה כעין ס״ס זו רלמא השתא נפל ואת״ל מקודם שמא לא נתרככה עד עתה ואף דהוי משם אחד שמא נתן בו טעם חמץ או לא וצ״ל כיון דהספק הוי במשהו דרבנן אמרינן ס״ס כהך א״כ ה״נ בנ״ד ועוד דתחלה צריכין אנו לרון אימתי נפל הוי כמו בספק על דכתב הש״ך בדיני ס״ס דהוי ס״ס כן ה״נ צריך לדון תחלה אימתי נפל לכך לא הוי משם אחד א״כ ה״ניש לדון דלמא השתא נפל כשנתקשה הלחם מכבר ואחר יבשו נפל ואת״ל נפל כשהוא רך שמא מ״מ לא נשאר בו פירור ולכך כיון דכבר נאפה ממנו וגם השאר סמוך לשבת ואין שהות לנפות והוא איש עני דא״א לפסוק ולאפות ביום אחר התרתי הדבר ודאי יש לצרף השאלתות דחמץ בפ׳ ודעות דיבש ביבש בטל בצרוף טעמים הנ״ל