האלף לך שלמה/אורח חיים/רסה
|
< הקודם · הבא > |
|
דף זה נוצר בטכנולוגיית זיהוי תווים אופטי OCR. מטבע הדברים הטקסט המקורי ישן ודרושה עדיין הגהה מלאה מול טקסט מקורי חופשי. | ||
| אתם מוזמנים לתרום ולהגיה את הדף, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי הדף מוגה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
שא׳ באחד ששכח למכור בע״פ שני מאות קבין יי״ש ונזכר בדבר כמו ג׳ שעות אחר חצות היום וכאשר הגיד הדבר לפני אנשים אמרו לו דיפקיר את היי״ש בהפקר גמור ופנה להם איך יוכל להפקיר סך מרובה כזה והלך ומכר לנכרי את היי״ש אחר חצות בשטר ואדרויף כנהוג והיי״ש הנ״ל קנה מהאדון בקאנטראקט באופן המועיל והיי״ש עומד בבית האדון על אחריות האדון ולאדון יש לו הרבה יי״ש יותר מזה שמכר להישראל והשואל אומר שלא יקבל כלל אצל האדון היי״ש שיש לו מכבר רק מהיי״ש החדש שיולד להאדון אחה״פ שלא הי׳ בעולם כלל בימי הפסח והדבר הוא הפ״מ וכו׳: תעזובה. הנה האומרים לו להפקיר ותשובתו להם הורעו את כחן כי הנה המכירה אחר כמה שעות אחר חצות אינו כלום כי אינו ברשותו כיון דעכ״פ עובר בעשה דתשביתו וההפקר הוא נכון כמ״ש בפמ״ג אך זה להעמידו בחוץ ממש שיזכה בו נכרי באמת אז נהי דהפקר אינו מועיל כיון דאינו ברשותו מיהו כיון דזכה בו הנכרי קודם יו״ט דלא הוי עדיין לאו דב״י לכמה פוסקים הי׳ מועיל להתירו אח׳״ב אבל בזה דהיי״ש לא הי׳ בביתו ולא הי׳ יכול להוציאו בחוץ ממש שיזכה בו נכרי ודבורו הי׳ כלא הי׳ והנכרי האדון לא זכה בו חדא דיש דעות דאין חצר לנכרי ואף אם יש חצר עכ״ם בזה לא הוי עבידי דאתי ולא זכה לו שלא מדעתו ואם לא הי׳ אומר איך אפקיר סך רב כזה אז עכ״פ לא הוי חזרה מן הביטול ואז הוי יש לסמוך על מה דמדאורייתא בביטול בעלמא סגי רק מדרבנן צריך ביעור ויש לדון אם הוי שוגג גמור וכמ״ש בתשו׳ תורת השלמים אך בזה כיון דחזר ואמר איך אפקיר סך כזה א״ב חזר מן הביטול ועובר בב״י ולכך הי׳ נראה דודאי אסור בהנאה רק כיון דבידו ליטול יי״ש אחר ויהי׳ רק חליפי חמץ וזה קיל יותר ובפרט כיון דתחלה יהי׳ נשאר היי״ש ביד הנכרי כי כבר הוא בידו ואח״ב ימול הוא היי״ש של היתר ובזה מותר אף למחליף כמ״ש המג״א סי׳ תמ״ג ואף דשם לא הותר רק אם הנכרי קונה לעצמו אבל כאן קרוב הדבר שימכור האדון אח׳׳כ לישראל החמץ שהי׳ של ישראל הזה והוא אסור בהנאה מ-מ היות שהוא הפ״מ כדי לצרף דעת ר״ת דבחמץ של ישראל שקיבל עליו הנכרי אחריות מותר וגם לצרף דעת הסוברים דישראל מנכרי אינו קונה בכסף והקאנטראקט מטלטלין לאו בני שטרא נינהו ובצירוף י״ל כיון דביטול מטעם הפקר זכה בו הנכרי מיד בשעת הביטול וכהסוברים דיש חצר לנכרי וכמ״ש בקונטרס קנין עולם בראש ספר נדרי זריזין ח״ב ואף דלא ידע בו הנכרי קונה שלא מדעתו די״ל דבחמץ דדרך כל אדם לבטל החמץ הוי כמו עבידי דאתי וכיון דזכה בו הנכרי בשעת הביטול אף דחזר בו אח״ב לא הוי בידו לחזור בו וא״כ כיון דמן התורה לא עבר בב״י ואינו רק איד״ר ובדרבנן יש לצרף דעת התורת שלמים בהי׳ אונס ממש כגון דא שלא הי׳ החמץ בביתו וברשותו לכך שכח והוי כאונס לכך מכל הלין טעמא נראה דמותר ליקח יי״ש אחר עבורו מ״מ אם יוודע לישראל הקונה מי ירצה לקנות היי״ש שלו מחויב להזהירו שלא יקנהו מן האדון ואם יקנה מי שאינו יודע ה׳ הטוב יכפר: