האלף לך שלמה/אורח חיים/רלב
< הקודם · הבא > |
דף זה נוצר בטכנולוגיית זיהוי תווים אופטי OCR. מטבע הדברים הטקסט המקורי ישן ודרושה עדיין הגהה מלאה מול טקסט מקורי חופשי. | |||
אתם מוזמנים לתרום ולהגיה את הדף, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי הדף מוגה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. |
שאלה באחד שהי, לו קוואס עומד בחביות של שכר יותר משנה ובפסח דאשתקד מכרו ק״פ אך בשנה זו שכח למכרו ואומר שהקוואם הוא דבר חריף כמו בארשט מסובין מה דינו:
תשובה. מה שדימה השואל זה לדין הח״צ דאחר יב״ח מותר לא ביאר כוונתו אם לא הושם הקוואס הזה עד ששהא החביות יב״ח בלי שכר ודאי יפה אמר אך אם הושם בו קודם יב״ח מה בכך שעתה הוי אחר יב״ח עכ״פ הרי קיבל הקוואס טעם החמץ קודם שנעשה יב״ח א״כ כבר הוי בו טעם חמץ. מיהו דעת הח״י בסי, תמ״ב דבשביל טעם חמץ מכלי אפי, ב״י א״צ למכרו גם לומר דקוואס הוי דבר חריף אינו ברור לפי לשון הטור ביו״ד סי, צ״ה דמשמע דוקא בארשט מסובין דאיכא לקיוהא דפירי בעינן או חומץ אבל הקוואס נראה דדינו רק כמו מי פירות חמוצים דאין להם דין ד״ח במקום הפסד וגם דעת המג״א בסי' תמ״ז סק״ח דגם חומץ יין באינו חזק לא הוי ד״ת ובודאי קוואם אינו חזק יותר מחומץ יין שאינו חזק לכך אין בו איסור והי, יכול להתירו אפי, בשתי, אחה"פ אבל כיון דהחמיר למכרו לעכו״ם בפסח יפה עשה. ומה שחזר שנית להחזיק דבריו דסמך ע״ד הח״י דחשש שנותן טעם גם בפסח לכך הביא דברי הח״צ אין בזה כדי התנצלות דהרי הח״י מתיר אף שיעמדו בתוך הכלים בפסח אף דנ״ט בפסח ואף דהוי נטל״פ הרי גם בפסת נטל״ם אסור ועוד כיון דעביד נתינת טעם א״צ ביעור מה לי אם נ״ט בפסת או הוי בו טעם מק״פ אם אינו אוכל בפסח ממנו רק להשהותו אין לחלק בזה לכך לפ״ד הח״י לא הוי צריך לדברי הח״צ: