האלף לך שלמה/אורח חיים/רא

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

האלף לך שלמה אורח חיים רא

סימן רא

כתב המג״א תמ״א ס״ק ו׳ דישראל הממשכן מיד ישראל חברו עובר עליו דקונה משכון וכו׳ והנה בסי׳ ת״נ מבואר דמ״מ גם הלוה צריך למכור החמץ שיש לו במשכון אצל אחר ולפ״ז נ״ל דין חדש באם הלוה עשה שליח למכור חמצו והמשכון בכלל והשליח עבר ולא מכר והלוה לא ידע מזה וגם ביטל כדינו באופן שהחמץ שלו מותר בהנאה כיון דהי׳ אנוס במכירה וביטל ונשאר כל חמצו בהפקר וגם המשכון נעשה הפקר גמור להני דעות דביטול מטעם הפקר והמלוה ג״כ מכר כל חמצו והמשכון בכלל ואח״ב חזר ולקחו מהנכרי כמה אם המשכון הוא בחצרו של מלוה המשתמרת או שהמלוה עומד אצל חצרו אז קונה לו החצר את המשכון דהוי דבר של הפקר והלוה עדיין לא זכה כלל בהחמץ כיון שאינו תחת ידו ונשאר הפקר וזכה המלוה מן הפקר והוי שלו וגם החוב חייב לשלם למלוה ואין המשכון נכנס בכלל פרעון כלל והוי שניהם של המלוה החוב והמשכון אך היינו דוהא להני דסוברים דביטול הוי מטעם הפקר אבל לדעת רש׳י והר״ן שביטול לאו מטעם הפקר דהפקר לא מקרי רק בפני ג׳ רק מטעם גילוי דעת ולפ״ז אחה״פ נשאר החמץ של הלוה כבתחלה ואחה״פ לא שייך סברת הר״ן הא דמהני ביטול עיי״ש ולפ״ז לא מצי המלוה לזכות בהמשכון כלל ולפ״ז אם הלוה מוחזק בהפרעון יכול לומר קים לי כהפוסקים דביטול לא הוי הפקר אבל אם תפס המלוה יכול לומר להיפוך קים לי דביטול הוי הפקר וצריך לשלם החוב חוץ המשכון כ״נ לי. שוב ראיתי שזה ליתא דהנה בודאי אם ביטל בינו לבין עצמו הנה מן התורה די בינו לבין עצמו אבל מדרבנן צריך ג׳ וא״כ שלא יעבור בב״י מן התורה די שיפקיר בינו לבין עצמו אבל מ״מ לענין שמצי לזכות בו אחר אין מצי לזכות בו דמדרבנן צריך ג׳ דוקא ועוד אף אם ביטל בפני ג׳ מ״מ לא מצי אחר לזכות בו דזה דמי למה שמבואר באו״ח סי׳ שמ״ו בהג״ה שאף אם הפקיר בהמתו בפני ג' מ״מ לא מצי אחר לזכות בו דלא הפקיר אלא להפקיע איסור שבת וכתב שם הטו״ז דלא הפקיר אלא ליום השבת כן ה״נ לא הפקיר אלא להפקיע איסור חמץ ולא הפקיר אלא ליום הפסח ורק במכירה כתב הטו״ז כאן בסי׳ תמ״ח ושם בסימן רמ״ו שלא אמרינן שלא עשה אלא להפקיע איסור חמץ משום דבמכירה צריך להיות יכול לעשות בו כל חפצו למכור לאחר כמו מעשה דבית חורון וכו׳ עיין בסי׳ רמ״ו אבל בהפקר שפיר אמרינן כן דלא עשה אלא להפקיע איסור ולא הפקיר אלא לימי הפסח ולא מצי אחר לזכות בו כלל ונשאר לבעליו בלי שום זכי׳ כנ״ל ברור לדינא:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף