האלף לך שלמה/אורח חיים/קנב
|
< הקודם · הבא > |
|
דף זה נוצר בטכנולוגיית זיהוי תווים אופטי OCR. מטבע הדברים הטקסט המקורי ישן ודרושה עדיין הגהה מלאה מול טקסט מקורי חופשי. | ||
| אתם מוזמנים לתרום ולהגיה את הדף, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי הדף מוגה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
שאלתו בצוה"פ בק"ה שסומכים על קנה הערב שבכותל גנה הבולטין למעלה ולמטה אין ניכר כיון שמכוסה בקנים של השתי רק מעט נראה מבין הקנים וערער ע"ז מצד ג' טעמים חדא דאינו נראה למטה ב' דהרי עומד ברה"י ולא מהני כמ"ש במק"ח בתיקון עירובין ג' דהרי כה"ג דלא הועמד לשם לחי בעינן טפח עכתו"ד. לכאורה נ"ל כדבריו מטעמים שלו ומה דקשה על המק"ח בטעם שכתב דביתא כמאן דמילא דמי ישבתי במק"א אך אחרי שובי נחמתי כי יש לצדד זכות להנוהגים היתר בזה כי המג"א כתב בסי' שס"ג ס*ק כ"ח דבעינן דוקא קנה מזה וקנה מזה ואין די בכותלי המבוי דאל"כ למ"ל קורה טפח עיי"ש. והנה מה דהקשה מסוכה דשם מצטרפין להכותלים לצוה"פ לק"מ דגבי סוכה דל"ב היכר כלל רק משום מחיצה לכך די בכל ענין אבל להיתר שבת דנהי דהוי לחי משום מחיצה מ"מ הכירא קצת נמי בעינן כמ"ש המג"א בסעיף י"ב סק"י ולכך כיון דבעינן גם היכרא ממילא בכותל המבוי ליכא היכרא. ומה שהקשה המג"א דלמ"ל בקורה טפח תיפוק לי' דהוי צוה"פ י"ל דודאי אם כותלי המבוי בולטין לרוחב הכותל שוה לצוה"פ באמת לא בעינן טפח ודי בכ"ש מכח צוה"פ אך אם אין כותלי המבוי נמשכין ובולטין לרוחב הכותל שוה לצוה"פ רק הם עומדין לרוחב המבוי והצ"ה הוי לרוחב המבוי בזה ודאי לא נדון משום לחי לכך בעינן בקורה טפח וז"ב. ולכך ה"נ אם קצה כותלי הגנה בולטין לרוחב שוה לצוה"ם יש לסמוך על קצה הכותלים ול"ב לחי כלל ונהי דנבוא להחמיר לדעת המג"א דאף בזה בעינן לחי מכאן ולחי מכאן מ"מ הרי מוכח בסוכה דלא בעינן כן ונהי דכתבנו דמבוי שאני דבעינן גם היכרא מיהו עכ"פ בבה"ג הוי הצרבת לחי רק משום היבדא ובזה די אף אם בולט למעלה ואף אם הוי ברה"י דבשלמא חיכי דבעינן משום מחיצה בעינן שיהי' למטה ולא ברה"י אבל כאן דמשום מחיצה די בכותלי המבוי או הגנה רק משום היכר בעינן לחי בפ"ע די בלחי בזה כנ"ל דמנהג ישראל תורה ואם אינן נביאים ונו' אבל אם אין בולטין לרוחב שוה לצ"ה ודאי העירוב פסול מיהו אם אין קצה כותלי הגנה סתומים ממש רק יש ריוח ביניהם והריוח הוי פחות מג' בין זה לזה נמי מותר לסמוך עליהם משום לחי דבזה איכא היכרא וכמ"ש בש"ס הובא במג"א סק"ו ובש"ס דף ט"ו עיי"ש: