האלף לך שלמה/אורח חיים/קלט
|
< הקודם · הבא > |
|
דף זה נוצר בטכנולוגיית זיהוי תווים אופטי OCR. מטבע הדברים הטקסט המקורי ישן ודרושה עדיין הגהה מלאה מול טקסט מקורי חופשי. | ||
| אתם מוזמנים לתרום ולהגיה את הדף, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי הדף מוגה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
שאלתו למה נוהגין להיתר לחתוך בצלים דק דק וליתן בהם שומן כדי שיוכל למלוח ואח"כ גובלין אותו עם השומן וכמה אנשים אשר חותכים אותו דק דק עם ביצים עד שנעשה כעין עיסה עבה הרי דעת הפמ"ג סי' שכ"א ס"ק י"ב דלש הוי לאו דוקא במים אלא אפי' בדבש או בשומן אווז והתוספתא הובא במג"א סי' שי"ט דבדבש הוי לש והפמ"ג הוסיף אף בשומן אווז רק שהוא כתב כיון שהוא קרוש לכ"ע אינו נחשב לש רק ע"י גיבול אף להסוברים דחייב בנתינת מים מיד בזה שהוא קרוש בעינן גיבול ועב"פ בניבול הוי לישה ודעת האחרונים כדעת הדאב"ד דאף במה דלאו בר גיבול הוא שייך לישה:
תשובה. מ"ש הפמ"ג ה"ה שומן אווז אינו מוכרח וי"ל דדוקא במשקה שייך לישה ומשקה לא נקרא רק מז' משקים ולא שומן אווז וכדמוכח בסי' קנ"ח לענין נט"י דשומן אווז לא הוי משקה וי"ל הה"נ ללישה הוי כן ואף אם נאמר דגם בשומן אווז שייך לישה מ"מ נראה דזה יהי' רק להסוגרים דמידי דלאו בר גיבול נמי שייך בי' גיבול א"כ חזינן דלאו בתר דין תורה אזלינן רק בתר מעשיו לפי מה שעושה עתה א"כ ה"נ י"ל בשומן אווז נהי דאינו משקה מה"ת מ"מ כיון דעתה מגבלו בכך נחשב גיבול אבל להסוברים דבעינן דוקא מידי דבר גיבול הוא ובלא"ה לא יחשב גיבול וא"כ ה"נ. במשקה אם אינו מזי"ן משקים אין בו גיבול וא"כ. נהי דמחמירין כדעת הראב"ד דאף במידי דלאו בר גיבול חייב מ"מ י"ל תרי חומרא לא מחמרינן בזה וגם י"ל היינו אם עכ"פ הוי חד בר גיבול דהיינו המים אבל אם שניהם לאו בר גיבול י"ל מודים דאינו לישה ולמעט בפלוגתא עדיף. ועו"ב לי דכיון דהוי ביצים עם הבצלים והנה בביצים ודאי לא שייך גיבול כיון דלא הוי גידולי קרקע כמ"ש הת"ה ובש"ע סי' שכ"א ובמג"א סעיף יו"ד ואף להסוברים שם דבבשר שייך לישה דהוי גדולי קרקע מ"מ ביצים דהוי גדולי גדולין ודאי אין בו לישה וא"כ אף הסוברים דאף מידי דלאו בר גיבול שייך גיבול היינו רק מכח אחשבי' דכיון דהוא לש אותו אחשבי' למעשיו ונעשה בד גיבול וא"כ אחשבי' לא שייך רק אם עושה דבר זה לבדו אז חזינן דאחשבי' לזה אבל אם הי' ב' דברים יחד לא שייך אחשבי' דמאן אמר דכוונתו לזה דלמא לזה ואף דאין דאי' לדבר סמך לדבר הוי ממ"ש רבינו יקיר דאף דס"ל לר"ש כ"ש למלקות מ"ט ע"י תערובות מודה ופירשו כן האחרונים דעיקר טעמו דר"ש מכח אחשבי' וע"י תערובות לא שייך אחשבי' ועיין בב"ש אהע"ז סי' ל"א דאף אם מהני לדידי ש"פ היינו אם עכ"פ ש"פ באיזה מקום אבל אם אינו שוה בשום מקום לא מהני חדידי שוה א"כ ה"נ אף אם הוי הטעם מכח אחשבי' מ"מ היינו רק בג"ק כיון דעכ"פ יש במינו מידי דבר גיבול הוא לכך בכל דבר הבא מן הקרקע שייך בי' לישה וגם כיון דעכ"פ הקרקע שזה בא ממנו שייך בי' לישה אבל באין ג"ק אז לא מהני בי' אחשבי' ולכ"ע אין בו לישה וא"כ אף דיש בי גם ג"ק מ"מ לא שייך אחשבי' דמאן יימר דדעתו על הבצלים דלמא על הביצים לכך בזה לכ"ע אין בו חשש לישה וממ"נ אם הוי עם ביצים שייך בו טעם הנ"ל ואם הוי בלי ביצים אין דרך לחתכו דק דק ולא שייך בו לישה ומנהגן של ישראל תורה כנלפענ"ד ברור ונכון: